שמואל רפאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שמואל רפאל
אין תמונה חופשית
לידה 24 במאי 1960 (בן 60)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מקצוע חוקר ספרות עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד יועץ בתחום לשון לאדינו לאקדמיה המלכותית ללשון הספרדית במדריד; חבר הוועד המנהל של הרשות לתרבות הלאדינו; מזכיר מדעי של האקדמיה הלאומית ללאדינו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שמואל רפאל-וִיוַונְטֶהאנגלית, Shmuel Refael Vivante; נולד בכ"ז באייר ה'תש"ך, 24 במאי 1960) הוא פרופסור מן המניין במחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן, חוקר בתחום הספרות הספרדית-היהודית לאדינו ותרבותה, יועץ בתחום לשון לאדינו לאקדמיה המלכותית ללשון הספרדית במדריד, מחזאי, משורר, מתרגם וחבר הוועד המנהל של הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו. מכהן כמזכיר המדעי של האקדמיה הלאומית הישראלית ללאדינו.

תרם לפריצת דרך בחקר הלאדינו בישראל, נחשב לאחד ממובילי המחקר של הספרות בספרדית-יהודית (לאדינו) בישראל ומחוצה לה, ולאחד האחראים להצבת התחום ולביסוסו באוניברסיטת בר-אילן.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמואל רפאל נולד בתל אביב לחיים רפאל, יליד סלוניקי, שהיה בעל מעדנייה בשוק לוינסקי, ואסתר לבית וִיוַונְטֶה מקורפו, שניהם ניצולי השואה ילידי יוון שפעלו רבות להנצחת זכר קהילות היהודים שנספו בשואה.

בוגר אוניברסיטת תל אביב בספרות עברית ובפילוסופיה כללית (1985), מוסמך אוניברסיטת בר-אילן (1988). נושא עבודת המ.א. בהנחיית פרופ׳ יהודית דישון: ״עיונים ז'אנריים ופואטיים בתהליכי תמורה ומעבר מן הרומנסה הספרדית אל הרומנסה היהודית-הספרדית בשאלוניקי״. בעל תואר דוקטור לפילוסופיה מאוניברסיטת בר-אילן (1992), בהנחיית פרופ׳ יהודית דישון ופרופ׳ אדווין סרוסי. נושא עבודת הדוקטורט: ״הרומנסה הספרדית-היהודית משאלוניקי על רקע שורשיה הספרדיים״. במסגרת לימודיו לפוסט - דוקטורט (בשנים 1995, 1996 ,1997, 1998 סמסטר קיץ) השתלם במדריד אצל פרופ' יעקב מ' חסן (Prof. Iacob. M. Hassán) ואצל פרופ' אלנה רומרו (Elena Romero) מה-(CSIC - Estudios Sefardíes).

שמואל רפאל החל ללמד בשנת 1985 במחלקה לספרות עם ישראל, באוניברסיטת בר-אילן. תחילה כתלמיד מחקר ולאחר מכן כאיש סגל קבוע. כיהן כראש החוג המשולב במדעי היהדות, המסלול לאמנות יהודית והמסלול ליהדות ספרד והמזרח (2003-1999) וכראש המחלקה לספרות עם ישראל ע"ש נחום ויוסף ברמן (2002–2005). עמד בראש המרכז לחקר הלאדינו ע"ש נעימה ויהושע סלטי (2015-2002) ובראש מכון סלטי לחקר הלאדינו, למן 2016.

תחומי מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקריו עוסקים בחקר ספרות היהודים-הספרדים דוברי הלאדינו, בחקר הלאדינו לתקופותיה על מגוון הסוגות הספרותיות שבה, שנוצרו בעל-פה ובכתב למן גירוש ספרד ועד לעת החדשה, במגוון רחב ביותר של ז'אנרים ומגמות ספרותיות.

שמואל רפאל-ויוונטה עוסק במחקריו בתחום הלאדינו, בהיבטים השונים שבהם משתקפת הלאדינו בימינו, וביחסיה של זו עם התרבות והחברה בישראל; מוביל את פיתוח תחום לימודי הלאדינו במכון סלטי לחקר הלאדינו (לשעבר המרכז לחקר הלאדינו ע"ש נעימה ויהושע סלטי) באוניברסיטת בר-אילן; הספרות הדבורה והכתובה בלאדינו; מנהגים והליכות של היהודים-הספרדים; טקסי מעגל החיים של היהודים-הספרדים; ההיסטוריה המחקרית של הלאדינו; שירה עכשווית בלאדינו; עולם הלאדינו בפרוזה הישראלית בת זמננו; הספר בלאדינו, קטלוגים וביבליוגרפיות; ספרות השואה; עדויות ניצולים וחקר סיפורי החיים של ניצולי שואה דוברי לאדינו; השואה בקהילות יהודי יוון; הנושא היהודי-הספרדי בספרות עולם.

הוא משמש חוקר ראשי במכון סלטי לחקר הלאדינו באוניברסיטת בר-אילן. פעילות הלאדינו שהוא מקדם באוניברסיטת בר-אילן (ומחוצה לה), זיכתה את האוניברסיטה בהכרה אקדמית בינלאומית והביאה לשיתופי פעולה עם מוסדות מחקר בישראל ומחוצה לה. דגמי ההוראה והמחקר בתחום הלאדינו שפותחו בבר-אילן אומצו בהדרגה גם במוסדות אוניברסיטאיים נוספים בישראל ומחוץ לישראל. פרופ' רפאל-ויוונטה העמיד עד כה מספר רב של תלמידי מחקר לתואר שני ושלישי, חלקם אף השתלבו בחקר הלאדינו בישראל ומחוצה לה.

לצד פעילותו המחקרית בתחום הלאדינו, עוסק שמואל רפאל-ויוונטה (יחד עם צוות הדרכה ייעודי) בפיתוח מתודי של כלים להוראת השואה בהקשרה היהודי-הספרדי. הוא עומד מאחורי מיזם ראשון מסוגו של הדרכה סינכרונית לקבוצות לומדים היוצאות מטעם "מכון סלטי לחקר הלאדינו" למסע בקהילות יהודי יוון ובפולין בעקבות דוברי הלאדינו בשואה. תלמידי המסע משתתפים בקורס תוכן, שנפרש על פני שנת לימודים ואחר כך ב״רגליהם״ חווים מסע לימודי מעמיק בקהילות יוון (אתונה, וולוס, יואנינה, לאריסה, סלוניקי, קורפו ועוד). המשתתפים מאזינים לקטעי עדויות שרפאל-ויוונטה הקליט בקרב ניצולי שואה יוצאי יוון בין השנים 1985–1986. חברי המסע נחשפים לביבליוגרפיה מחקרית עשירה, לוקחים חלק פעיל בסיפור המשפחתי שלהם, מצלמים, מתעדים, מקליטים, חושפים ארכיונים משפחתיים ומעמידים עבודת חקר אישית.

במסגרת פעילותו ברשות הלאומית לתרבות הלאדינו, הוא יוזם פיתוח תכנים להנגשת הלאדינו ותרבותה לדור צעיר של לומדים בישראל. יחד עם השחקנית חני נחמיאס (חברת הוועד המנהל של הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו), היה מעורב בהפקת שני תקליטורים וחוברות בשם "ילאדינו" שיש בהן ממיטב שירי הילדות הישראלית בתרגומו ללאדינו.[1] שירי ילדים שתרגם בוצעו גם על ידי התזמורת האנדלוסית אשדוד. זאת ועוד, שמואל רפאל-ויוונטה עוסק בתרגום יצירות ספרות מן העברית אל הלאדינו ומן הלאדינו אל העברית. הוא משמש יועץ תוכן למחזאים ולבמאים המבקשים לשלב מרכיבי לאדינו ביצירתם האמנותית. מעת לעת הוא גם עוסקת בהדרכת שחקנים לביצוע רפליקות של טקסט או שירה בלאדינו.

חברות ותפקידים במוסדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמואל רפאל-ויוונטה עומד בראש מכון סלטי לחקר הלאדינו באוניברסיטת בר-אילן, והוא מלווה את עשיית המכון למן יום היווסדו; שימש כיועץ לצוות ההקמה של המוזיאון היהודי בסלוניקי, ליווה את שלבי הקמתו של המוסד והיה שותף להעמדת התערוכה הפותחת "מימורייאס - מוצגים מן הבית היהודי בסלוניקי"; שימש כיועץ מדעי ליד ושם בהעמדת התערוכה הנודדת "סלוניקי פרח הבלקן"; מכהן כנציג אוניברסיטת בר-אילן ברשות הלאומית לתרבות הלאדינו ומשמש כחבר הוועד המנהל ברשות זאת; שימש חבר הוועדה המייעצת של המרכז למורשת יהדות סלוניקי שליד בית האבות ע״ש מתילדה וליאון רקנטי וכחבר הוועדה המייעצת של המרכז לחקר השואה בקהילות הבלקן, סקופיה; יוזם, מייסד ועורך (עד לגיליון מס' 10) של כתב העת 'לאדינאר - מחקרים בספרות, במוזיקה ובהיסטוריה של היהודים-הספרדים דוברי הלאדינו'; חבר במועצת המערכת של מספר כתבי עת מובילים (בישראל ומחוצה לה) בתחום חקר הלאדינו, הספרות העברית, הספרות הספרדית וחקר הפולקלור; יועץ לגופים וארגוני תרבות ותוכן בישראל ומחוצה לה בתחום הלאדינו והעולם היהודי-הספרדי.

פעילות בתחום הלאדינו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמואל רפאל-ויוונטה חותר להרחבת תחומי העיון של ספרות הלאדינו ולשילובה של ספרות זו במערך הספרות העברית והיהודית, ולשם כך פיתח מספר תחומי מחקר מרכזיים. פרסם ספרים שהוקדשו לחקר ז'אנרים מרכזיים בספרות הלאדינו -

הרומנסה והקופלאס. ספרו Un grito en el silencio: la poesía sobre el Hlocausto - estudio y antolgía על אודות השואה בספרות הלאדינו, בוחן לראשונה את נושא השואה ואת האופן שבו בחרו דוברי הלאדינו להתמודד עם אובדן הקהילות היהודיות-הספרדיות בשואה. בנוסף, פרסם שני ספרי חלוץ להוראת הלאדינו ללומד הישראלי (עם אראלה גטניו ואחר כך גם עם ד"ר ניבי גומל). בשנים האחרונות עסק גם בפרסום ובההדרה של ספרי לאדינו לציבור הישראלי, ובהם סדר הגדת ליל פסח בלאדינו, סדר ראש השנה בלאדינו וספר אודות מנהגי אבלות בקרב דוברי הלאדינו (בשיתוף משה בכר).

לצד עיסוקו המחקרי עסק שמואל רפאל-ויוונטה בכתיבה לתיאטרון. המונודרמה "גולגותא" מפרי עטו (עיבוד: חיים אידיסיס בימוי: גאולה יפת-עטר; שחקן: ויקטור עטר),[2] הועלתה לראשונה בשנת 2003 בישראל בתיאטרון צוותא וכן הוצגה מחוץ לישראל בפסטיבלים לתרבות לאדינו ובפסטיבלים לתיאטרון בניו יורק, בספריית הקונגרס בוושינגטון די.סי, במרילד, סטוקהולם, מקדוניה. ההצגה הועלתה בהצלחה מרובה בתיאטרון La Mama etc בניו יורק. ההצגה "גולגותא" הועלתה שוב בחורף 2016 והשתלבה בפסטיבל הלאדינו השלישי של תיאטרון "הבימה".

מחזה נוסף שכתב שמואל רפאל -״קרקירה״, על פי ספרו של אלבר כהן, "הספר אשר לאמי" (יחד עם הבמאית והיוצרת רקפת לוי).[3] המחזה הועלה כהצגה אורחת בפסטיבל עכו (2014), פסטיבל הלאדינו השני בתיאטרון "הבימה" (2015) ואחר כך הוצג עצמאית בפני קהל צופים ישראלי.

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בנתיבי שאול: יהודי יוון בשואה - פרקי עדות, הוצאת המכון לחקר יהדות שאלוניקי, תל אביב, 1988.
  • פרימירוס פאסוס אין ג'ודיאו איספאנייול (לאדינו למתחילים), בשיתוף אראלה גטניו, תל אביב, 1995.
  • קורסו אב'אנסאדו אי סופירייור אין ג'ודיאו איספאנייול (לאדינו למתקדמים), בשיתוף אראלה גטניו, תל אביב, 1998.
  • האביר והרעיה השבויה: מחקר ברומנסה של דוברי הלאדינו, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן, 1998.
  • הגדת לאדינו כמנהג היהודים-הספרדים, בשיתוף משה בכר, הוצאת עקד, תל אביב, 2002.
  • פארה מוג"וס אנייוס: סדר ראש השנה בלאדינו (בצירוף תקליטור שירים ופיוטים), בשיתוף משה בכר, פתח תקווה, 2003.
  • אספר שיר: מחקר בשירי הקופלאס של דוברי הלאדינו, הוצאת כרמל, ירושלים, 2003.
  • Un grito en el silencio: la poesía sobre el Holocausto estudio y antolgía, הוצאת Tirocinio, ברצלונה, 2008.
  • גולגותא - מונודרמה: מחזה בליווי דברי רקע, בהוצאת צוות ההפקה ותיאטרון צוותא, 2008. בימוי: גאולה יפת-עטר, שחקן: ויקטור עטר, מוזיקה: יובל מסנר, וידאו: דנה לוי.
  • בית החיים: לוס דינים אי לוס אוזוס די אבלות במקורות הלאדינו וכמנהג היהודים-הספרדים, בשיתוף עם משה אלישע בכר, הוצאת מכון סלטי לחקר הלאדינו, אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן, 2012.
  • קרקירה - מחזה בהשראת 'הספר אשר לאמי' מאת א' כהן, 2014 מוזיקה: דניאל סלומון (יחד עם רקפת לוי).
  • La vida de Adolf Hitler: El Haman moderno (The Life of Adolf Hiltler: The Modern Haman), Salonica, 1933 Text and Context of Ladino Booklet, הוצאת יד ושם, ירושלים, 2015.
  • מדריך למבקר בבירקנאו (שירה), בלוויית אחרית דבר מאת לאה איני, הוצאת ספרי עיתון 77, תל אביב, 2015.
  • ילאדינו: שירי ילדות ישראלית בתרגום ללאדינו מאת שמואל רפאל ובביצוע חני נחמיאס, עירית ענבי וילדי "בית הספר למוסיקה" הפקת מקור ביוזמת הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו, 2017.
  • ילאדינו: עוד שירי ילדות ישראלית בתרגום ללאדינו מאת שמואל רפאל ובביצוע חני נחמיאס, עירית ענבי, בועז ליובין וקובי מרימי, הפקת מקור ביוזמת הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו, 2018.
  • לאדינו: ראשית קריאה, כתיבה, דיבור (2 כרכים) מאת שמואל רפאל וניבי גומל, הוצאת מכון "משגב ירושלים", האוניברסיטה העברית, ירושלים, 2018.
  • Las andanzas de Sofar edición crítica y estudios de un cuento hebreo Maasé Sofar (Salonica, 1600), con Revital Refael vivante, Universidad de Granada, 2019
  • לאדינו כאן ועכשיו: דוברי הלאדינו נוכח עברם ולשונם, הוצאת הספרים של אוניברסיטת תל אביב, 2020.[4]
  • לאדינאר: מחקרים בספרות, בהיסטוריה ובמוזיקה של היהודים-הספרדים - עורך (כרכים א-ד נערכו יחד עם פרופ' יהודית דישון), (כרכים ה, ו בעריכת שמואל רפאל), (כרכים ז-ח בעריכת שמואל רפאל, אלנה רומרו והילרי פומרוי). לאדינאר הוא במה מחקרית שפיטה בהוצאת המרכז לחקר הלאדינו ע"ש נעימה ויהושע סלטי באוניברסיטת בר-אילן.

ההדרת ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סדר הגדת ליל פסח בלאדינו (עם משה בכר).
  • פארה מוג"וס אנייוס - סדר ראש השנה בלאדינו (עם משה בכר).
  • בית החיים - דיני אבלות כמנהג היהודים הספרדים, 2012 (עם משה בכר).

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשוי לפרופ' רויטל רפאל-ויוונטה, חוקרת ספרות עברית מימי הביניים ואב לארבעה.

בעל אזרחות ישראלית וספרדית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תמיר קרקסון, ואבא שלי הוא הכי בן אדם, הארץ, ‏16 אוקטובר 2017
  2. ^ שי בר-יעקב, "גולגותא" - כאב הזיכרון,  ynet, ‏21 ספטמבר 2003
  3. ^ מאיה כהן, נטלי עטיה בלאדינו, ישראל היום, ‏6 ינואר 2015
  4. ^ תמיר קרקסון, כמה לדינו יודעים בעצם דוברי הלדינו, באתר הארץ, 9 בפברואר 2021