שמואל רפאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שמואל רפאל-וִיוַונְטֶה הוא חוקר ומרצה בתחום ספרות ספרדית-יהודית לאדינו ותרבותה, מחזאי, משורר ומתרגם; עוסק בחקר הלאדינו לתקופותיה על מגוון הסוגות הספרותיות שבה, הן בכתב והן בעל פה. חוקר את ההיבטים השונים שבהם משתקפת הלאדינו בימינו, וביחסיה של זו עם התרבות והחברה בישראל; חוקר ומתעד בתחום השואה של היהודים-הספרדים דוברי הלאדינו; פרופסור חבר במחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן. מוביל את פיתוח תחום לימודי הלאדינו במכון ע"ש סלטי לחקר הלאדינו (לשעבר המרכז לחקר הלאדינו ע"ש נעימה ויהושע סלטי) באוניברסיטת בר-אילן ומשמש כחוקר הראשי וכראש מערך פיתוח אקדמי. משמש כיועץ בתחום לשון לאדינו לאקדמיה המלכותית ללשון הספרדית במדריד. חבר הוועד המנהל של הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו. יועץ לגופים וארגוני תרבות ותוכן בישראל ומחוצה לה בתחום הלאדינו והעולם היהודי-הספרדי.

נשוי לד"ר רויטל רפאל-ויוונטה חוקרת ספרות עברית מימי הביניים ואב לארבעה. בעל אזרחות ישראלית וספרדית. הוא בנם של אסתר וחיים רפאל ז"ל, ניצולי שואה ילידי יוון שפעלו רבות להנצחת זכר קהילות היהודים שנספו בשואה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בתל אביב לחיים רפאל, יליד סלוניקי, ואסתר לבית וִיוַונְטֶה מקורפו, שניהם ניצולי השואה ילידי יוון. בוגר אוניברסיטת תל אביב בספרות עברית ובפילוסופיה כללית, מוסמך אוניברסיטת בר-אילן ובעל תואר דוקטור לפילוסופיה מאוניברסיטת בר-אילן. השתלם במדריד אצל פרופ' יעקב מ' חסן ואצל פרופ' אלנה רומרו מה-CSIC. למן שנת 1985 מלמד במחלקה לספרות עם ישראל שבאוניברסיטת בר-אילן, תחילה כתלמיד מחקר ולאחר מכן כאיש סגל קבוע. שימש באוניברסיטת בר-אילן כראש החוג המשולב במדעי היהדות (1999-2003)וכראש המחלקה לספרות עם ישראל (2002–2005).

רפאל-ויוונטה עוסק בחקר ספרות היהודים-הספרדים דוברי הלאדינו שנוצרה בעל-פה ובכתב למן גירוש ספרד ועד לעת החדשה, במגוון רחב ביותר של ז'אנרים ומגמות ספרותיות. הוא נחשב לאחד ממובילי המחקר של הספרות בספרדית-יהודית (לאדינו) בארץ ומחוצה לה. ספריו ומאמריו הרבים ראו אור במגוון רחב של במות בישראל ומחוצה לה. הוא תרם לפריצת דרך בחקר הלאדינו בישראל, ונחשב לאחד האחראים להצבת התחום ולביסוסו באוניברסיטת בר-אילן. רפאל-ויוונטה משמש כחוקר ראשי במכון סלטי לחקר הלאדינו באוניברסיטת בר-אילן. פעילות הלאדינו שהוא מקדם באוניברסיטת בר-אילן (ומחוצה לה) זיכתה את האוניברסיטה בהכרה אקדמית בינלאומית והביאה לשיתופי פעולה עם מוסדות מחקר בארץ ובעולם. דגמי ההוראה והמחקר בתחום הלאדינו שפותחו באוניברסיטת בר-אילן אומצו בהדרגה גם במוסדות אוניברסיטאיים נוספים בישראל ומחוצה לה. פרופ' רפאל-ויוונטה העמיד עד כה 12 דוקטורים ולמעלה מ-12 תלמידי מאסטר. חלקם אף השתלבו בחקר הלאדינו בישראל ומחוצה לה.

פרופ' רפאל-ויוונטה שימש כיועץ לצוות ההקמה של המוזיאון היהודי בסלוניקי, ליווה את שלבי הקמתו של המוסד והיה שותף להעמדת התערוכה הפותחת "מימורייאס - מוצגים מן הבית היהודי בסלוניקי"; שימש כיועץ מדעי ליד ושם בהעמדת התערוכה הנודדת "סלוניקי פרח הבלקן"; מכהן כנציג אוניברסיטת בר-אילן ברשות הלאומית לתרבות הלאדינו ומשמש כחבר הוועד המנהל ברשות זאת; משמש חבר הוועדה המייעצת של המרכז למורשת יהדות סלוניקי שליד בית האבות ליאון רקנטי וכחבר הוועדה המייעצת של המרכז לחקר השואה בקהילות הבלקן, סקופיה; יוזם, מייסד ועורך של כתב העת 'לאדינאר - מחקרים בספרות, במוזיקה ובהיסטוריה של היהודים-הספרדים דוברי הלאדינו'; חבר במועצת המערכת של כמה כתבי עת מובילים (בארץ ובעולם) בתחום חקר הלאדינו, הספרות העברית, הספרות הספרדית וחקר הפולקלור.

נשוי לד"ר רויטל רפאל-ויוונטה ואב לארבעה.

פועלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופ' רפאל-ויוונטה חותר להרחבת תחומי העיון של ספרות הלאדינו ולשילובה של ספרות זו במערך הספרות העברית והיהודית, ולשם כך הוא פיתח כמה תחומי מחקר מרכזיים. פרסם שני ספרים שהוקדשו לחקר ז'אנרים מרכזיים בספרות הלאדינו - הרומנסה והקופלאס. ספרו Un grito en el silencio: la poesía sobre el Hlocausto estudio y antolgía על אודות השואה בספרות הלאדינו בוחן לראשונה את נושא השואה ואת האופן שבו בחרו דוברי הלאדינו להתמודד עם אובדן הקהילות היהודיות-הספרדיות בשואה. הוא פרסם שני ספרי חלוץ להוראת הלאדינו ללומד הישראלי (עם א' גטניו ז"ל). בשנים האחרונות עסק גם בפרסום ובההדרה של ספרי לאדינו לציבור הישראלי, ובהם סדר הגדת ליל פסח בלאדינו, סדר ראש השנה בלאדינו וספר על אודות מנהגי האבל בקרב דוברי הלאדינו (בשיתוף מ' בכר).

לצד עיסוקו המחקרי עסק גם בכתיבה לתיאטרון. המונודרמה "גולגותא" מפרי עטו (עיבוד חיים אידיסיס) הועלתה בישראל (תיאטרון צוותא) וכן הוצגה בחו"ל בפסטיבלים לתרבות לאדינו ובפסטיבלים לתיאטרון בניו יורק, בוושינגטון, בסטוקהולם, במקדוניה (בימוי: גאולה יפת-עטר, משחק: ויקטור עטר). ההצגה הועלתה בהצלחה מרובה בתיאטרון La Mama etc בניו יורק. "גולגותא" שבה לבמה בחורף 2016 והיא השתלבה בפסטיבל הלאדינו השלישי של תיאטרון "הבימה". ההצגה "קרקירה" (יחד עם רקפת לוי) הועלתה כהצגה אורחת בפסטיבל עכו (2014), פסטיבל הלאדינו השני בתיאטרון "הבימה" (2015) ואחר כך הוצגה עצמאית בפני קהל צופים ישראלי.

תחומי מחקרו: הספרות הדבורה והכתובה בלאדינו; מנהגים והליכות של היהודים-הספרדים; טקסי מעגל החיים של היהודים-הספרדים; ההיסטוריה המחקרית של הלאדינו; שירה עכשווית בלאדינו; עולם הלאדינו בפרוזה הישראלית בת זמננו; הספר בלאדינו, קטלוגים וביבליוגרפיות; ספרות השואה בלאדינו, עדויות ניצולים וחקר סיפורי החיים של ניצולי שואה דוברי לאדינו; השואה בקהילות יהודי יוון; הנושא היהודי-הספרדי בספרות עולם.

רפאל-ויוונטה עוסק (יחד עם צוות הדרכה ייעודי) בפיתוח מתודי של כלים להוראת השואה בהקשרה היהודי-הספרדי. הוא עומד מאחורי מיזם ראשון מסוגו של הדרכה סינכרונית לקבוצות של לומדים היוצאות מטעם "מכון סלטי לחקר הלאדינו" באוניברסיטת בר-אילן למסע בקהילות יהודי יוון ובפולין בעקבות דוברי הלאדינו בשואה. תלמידי המסע משתתפים בקורס תוכן שנמשך סמסטר וחצי ואחר כך ברגליהם הם חווים מסע לימודי מעמיק בקהילות יוון (יאנינה, וולוס, לאריסה, סלוניקי, אתונה ועוד). המשתתפים מאזינים לקטעי עדויות שרפאל-ויוונטה הקליט מקרב ניצולי שואה יוצאי יוון, נחשפים לביבליוגרפיה מחקרית עשירה, לוקחים חלק פעיל בסיפור הסיפור המשפחתי שלהם, מצלמים, מתעדים, מקליטים, חושפים ארכיונים פמיליאריים ומעמידים עבודת חקר אישית.

במסגרת פעילותו ברשות הלאומית לתרבות הלאדינו הוא יוזם פיתוח תכנים להנגשת הלאדינו ותרבותה לדור צעיר של לומדים בישראל. יחד עם השחקנית חני נחמיאס (חברת הוועד המנהל של הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו) הוא מעורב בפיתוח אפליקציה בתחומי הלאדינו לילדים ונוער וכן בהפקה של תקליטור וחוברת בשם "ילאדינו" שיש בו ממיטב שירי הילדות הישראלית בתרגומו ללאדינו. הוא עוסק בתרגום יצירות ספרות מן העברית אל הלאדינו מן הלאדינו אל העברית. סדרת שירי ילדים מן הקלאסיקה העברית תורגמה על ידו ועובדה לבמה עבור התזמורת האנדלוסית אשדוד.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • האביר והרעיה השבויה: מחקר ברומנסה של דוברי הלאדינו, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 1998
  • אספר שיר: מחקר בשירי הקופלאס של דוברי הלאדינו, הוצאת כרמל, 2003
  • Un grito en el silencio: la poesía sobre el Holocausto estudio y antolgía, הוצאת Tirocinio, ברצלונה, 2008
  • La vida de Adolf Hitler: El Haman moderno (The Life of Adolf Hiltler: The Modern Haman), Salonica, 1933 Text and Context of Ladino Booklet, הוצאת יד ושם, 2015
  • בנתיבי שאול: יהודי יוון בשואה - פרקי עדות הוצאת המכון לחקר יהדות סלוניקי, 1988
  • פרימירוס פאסוס אין ג'ודיאו איספאנייול (לאדינו למתחילים), 1995 (עם א' גטניו). מהדורה חדשה בהכנה (2017) (עם ד"ר ניבי גומל).
  • קורסו אב'אנסאדו אי סופירייור אין ג'ודיאו איספאנייול (לאדינו למתקדמים), 1998 (עם א' גטניו)
  • לאדינאר: מחקרים בספרות, בהיסטוריה ובמוזיקה של היהודים-הספרדים - עורך (כרכים א-ד נערכו יחד עם פרופ' י' דישון]]) (כרכים ה, ו בעריכת ש' רפאל) (כרכים ז-ח בעריכת ש' רפאל, אלנה רומרו והילרי פומרוי). לאדינאר הוא במה מחקרית שפיטה בהוצאת המרכז לחקר הלאדינו ע"ש נעימה ויהושע סלטי באוניברסיטת בר-אילן.
  • גולגותא - מונודרמה: מחזה בליווי דברי רקע, בהוצאת צוות ההפקה ותיאטרון צוותא, 2008. בימוי: גאולה יפת-עטר, שחקן: ויקטור עטר, מוזיקה: יובל מסנר, וידאו: דנה לוי.
  • קרקירה - מחזה בהשראת 'הספר אשר לאמי' מאת א' כהן, 2014 מוזיקה: דניאל סלומון (יחד עם רקפת לוי)
  • מדריך למבקר בבירקנאו (שירה), בלוויית אחרית דבר מאת לאה איני, הוצאת ספרי עיתון 77, 2015.
  • ילאדינו: שירי ילדות ישראלית בתרגום ללאדינו מאת שמואל רפאל ובביצוע חני נחמיאס, עירית ענבי וילדי "בית הספר למוסיקה" הפקת מקור ביוזמת הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו (2017)
  • ילאדינו: עוד שירי ילדות ישראלית בתרגום ללאדינו מאת שמואל רפאל ובביצוע חני נחמיאס, עירית ענבי, בועז ליובין וקובי מרימי, הפקת מקור ביוזמת הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו (2018)
  • לאדינו: ראשית קריאה, כתיבה, דיבור (2 כרכים) מאת שמואל רפאל וניבי גומל, הוצאת מכון "משגב ירושלים", האוניברסיטה העברית (2018).

ספרים שההדיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סדר הגדת ליל פסח בלאדינו (עם מ' בכר)
  • פארה מוג"וס אנייוס - סדר ראש השנה בלאדינו (עם מ' בכר).
  • בית החיים - דיני אבלות כמנהג היהודים הספרדים, 2012 (עם מ' בכר).