Dynamic Host Configuration Protocol – הבדלי גרסאות
מ שוחזר מעריכות של Matanyabot (שיחה) לעריכה האחרונה של SieBot |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
בנוסף לכתובת ה-IP שרת DHCP יכול לספק למחשב גם את כתובת שרת ה[[DNS]] וכתובת [[שער גישה|שער הגישה]] (Gateway), כך שהמחשב יוכל להתחיל לתפקד ברשת ללא צורך בנתונים נוספים. |
בנוסף לכתובת ה-IP שרת DHCP יכול לספק למחשב גם את כתובת שרת ה[[DNS]] וכתובת [[שער גישה|שער הגישה]] (Gateway), כך שהמחשב יוכל להתחיל לתפקד ברשת ללא צורך בנתונים נוספים. |
||
DHCP מתפקד ב[[שכבת היישום של מודל ה-OSI]] וב[[שכבת היישום של מודל ה-TCP/IP]]. הוא משתמש ב-[[UDP]] על גבי פורטים 67 (שרת) ו-68 (לקוח) כפרוטוקול לשכבת ה־Transport וב־[[IP]] לשכבת ה־Network, כאשר כל עוד הלקוח לא קיבל [[כתובת IP]] הוא משתמש באפסים (0) על־מנת לייצג את כתובותו והוא מזוהה על פי הכתובת הפיזית. |
DHCP מתפקד ב[[שכבת היישום של מודל ה-OSI]] וב[[שכבת היישום של מודל ה-TCP/IP]]. הוא משתמש ב-[[UDP]] על גבי [[פורט (תקשורת)|פורטים]] 67 (שרת) ו-68 (לקוח) כפרוטוקול לשכבת ה־Transport וב־[[IP]] לשכבת ה־Network, כאשר כל עוד הלקוח לא קיבל [[כתובת IP]] הוא משתמש באפסים (0) על־מנת לייצג את כתובותו והוא מזוהה על פי הכתובת הפיזית. |
||
במידה והכתובת לא ניתנת בזמן מסוים, הלקוח רשאי להקצות לעצמו כתובת מסוג [[APIPA]]. |
במידה והכתובת לא ניתנת בזמן מסוים, הלקוח רשאי להקצות לעצמו כתובת מסוג [[APIPA]]. |
||
גרסה מ־01:40, 29 במרץ 2011
| פרוטוקולים במודל TCP/IP | ||
|---|---|---|
| שכבת יישום | HTTP • SMTP • FTP • DNS • DHCP • SSH • RTP • RTSP • IRC • SNMP • SIP • IMAP4 • MIME • Telnet • RPC • SOAP • LDAP | |
| שכבת תעבורה | TCP • UDP • SCTP • DCCP | |
| שכבת רשת | IP • IPv4 • IPv6 • ICMP • IPX • IGMP | |
| שכבת קשר | אתרנט • 10BASE-T • 802.11 WiFi • Token ring • FDDI • ARP | |
Dynamic Host Configuration Protocol (בראשי תיבות: DHCP; בתרגום חופשי: פרוטוקול הגדרת מארחים דינמי) הוא פרוטוקול תקשורת המשמש להקצאה דינמית של כתובות IP למחשבים ברשת מקומית (LAN). מנהל הרשת מגדיר לשרת ה־DHCP תחום כתובות וכל מחשב ברשת מוגדר לבקש את כתובת ה־IP שלו מהשרת ברגע שהוא מתחבר לרשת. הכתובת מוקצית למחשב לזמן מוגבל, בסופו אם המחשב לא יבקש לחדש את הכתובת שניתנה לו הכתובת תחזור למאגר כתובות ה־IP הזמינות והשרת ייתן אותה למחשב הבא שירצה להתחבר לרשת. מנגנון זה מאפשר הוספה והסרה של מחשבים שונים מהרשת בקלות יחסית.
בנוסף לכתובת ה-IP שרת DHCP יכול לספק למחשב גם את כתובת שרת הDNS וכתובת שער הגישה (Gateway), כך שהמחשב יוכל להתחיל לתפקד ברשת ללא צורך בנתונים נוספים.
DHCP מתפקד בשכבת היישום של מודל ה-OSI ובשכבת היישום של מודל ה-TCP/IP. הוא משתמש ב-UDP על גבי פורטים 67 (שרת) ו-68 (לקוח) כפרוטוקול לשכבת ה־Transport וב־IP לשכבת ה־Network, כאשר כל עוד הלקוח לא קיבל כתובת IP הוא משתמש באפסים (0) על־מנת לייצג את כתובותו והוא מזוהה על פי הכתובת הפיזית.
במידה והכתובת לא ניתנת בזמן מסוים, הלקוח רשאי להקצות לעצמו כתובת מסוג APIPA.
השימוש ב-DHCP ברשתות מקומיות פתח צוהר להתקפות שונות כגון הונאת DHCP. כדי לבצע מעקב אחר השימוש ב-DHCP ווידוא שלא נעשה בו שימוש לרעה ניתן להפעיל על מתגי הרשת המקומית אפשרות הנקראת DHCP snooping.