Stream Control Transmission Protocol

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סיווג פרוטוקולים על פי מודל ה-OSI
שכבת יישום HTTP, SMTP, FTP, RTP, IRC, SNMP, SIP, DNS, DHCP
שכבת ייצוג MIME, ASCII, Unicode, SSL
שכבת שיחה ASP, PPTP, SSH, NFS, RPC
שכבת תעבורה TCP, UDP, SCTP, DCCP
שכבת רשת IP (IPv4, IPv6), ICMP, IPX , ניתוב
שכבת קו Ethernet, Token ring, FDDI
שכבה פיזית E1, 10Base-T, RS-232, DSL, SONET
פרוטוקולים במודל TCP/IP
שכבת יישום
HTTP, SMTP, FTP, DNS, DHCP, SSH, RTP, RTSP, IRC, SNMP, SIP, IMAP4, MIME, TELNET, RPC, SOAP, LDAP ...
שכבת תעבורה
TCP, UDP, SCTP, DCCP ...
שכבת רשת
IP, IPv4, IPv6, ICMP, ARP, IPX, IGMP ...
שכבת קשר
Ethernet, 10BASE-T, 802.11 WiFi, Token ring, FDDI ...

Stream Control Transmission Protocolראשי תיבות: SCTP) הוא פרוטוקול בשכבת התעבורה, שהוגדר בשנת 2000 על ידי ה-IETF. הפרוטוקול מוגדר ב-RFC 2960, ומבוא נמצא ב-RFC 3286.

כפרוטוקול תעבורה, SCTP שקול במובן מסוים לפרוטוקולים TCP או UDP. ואומנם, הוא מספק כמה שירותים הדומים לאלו ש-TCP מספק, בהבטיחו תעבורת הודעות אמינה וסדורה. בעוד ש-TCP הוא מוכוון בתים, SCTP עוסק בהודעות ממוסגרות.

היתרון העיקרי של SCTP היא תמיכה בריבוי התבייתויות: אחד מקצוות הקשר (או שניהם) יכולים להיות מורכבים מיותר מכתובת IP אחת, ובכך מתאפשרת תמיכה שקופה בגיבוי מיידי במקרה של נפילה, בין מכונות או כרטיסי תקשורת.

SCTP תוכנן במקור עבור תעבורת פרוטוקולי טלפון (SS7) מעל IP, מתוך מטרה לשכפל כמה מתכונות האמינות של רשת הסיגנלים SS7. מאמץ זה של IETF ידוע בכינוי SIGTRAN. אולם בינתיים הוצעו שימושים אחרים לפרוטוקול זה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]