אפהליון ופריהליון – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Odedee (שיחה | תרומות)
מ החלפה לתמונה בעברית
ראו גם
שורה 7: שורה 7:


ההבדלים במרחק מהשמש משפיעים רק במעט על עוצמת ה[[קרינה]] הנקלטת בכדור הארץ, ולכן תרומת הפריהליון לחום של עונת ה[[קיץ]] ב[[חצי הכדור הדרומי]] בהשוואה לקיץ ב[[חצי הכדור הצפוני]] אינה משמעותית. לעומת זאת, מעבר כדור הארץ באפהליון במהלך ה[[חורף]] הדרומי גורם לכך שהמסלול שהוא עושה בעונה זו ארוך יותר, ולכן התקופה שמ[[נקודת השוויון|יום השוויון]] ה[[אביב|אביבי]] ([[21 במרץ]]) עד יום השוויון ה[[סתיו|סתווי]] ([[22 בספטמבר|22]] או [[23 בספטמבר]]) ארוכה בארבעה עד שישה ימים מהתקופה שמיום השוויון הסתווי לזה האביבי. משמעות הדבר שהחורף הדרומי ממושך יותר מהחורף הצפוני. הבדל זה, יחד עם הבדלים [[גאוגרפיה|גאוגרפיים]] ו[[אקלים|אקלימיים]] נוספים, גורמים לכך שהחורף ה[[אנטארקטיקה|אנטארקטי]] קשה יותר מהחורף ה[[האזור הארקטי|ארקטי]].
ההבדלים במרחק מהשמש משפיעים רק במעט על עוצמת ה[[קרינה]] הנקלטת בכדור הארץ, ולכן תרומת הפריהליון לחום של עונת ה[[קיץ]] ב[[חצי הכדור הדרומי]] בהשוואה לקיץ ב[[חצי הכדור הצפוני]] אינה משמעותית. לעומת זאת, מעבר כדור הארץ באפהליון במהלך ה[[חורף]] הדרומי גורם לכך שהמסלול שהוא עושה בעונה זו ארוך יותר, ולכן התקופה שמ[[נקודת השוויון|יום השוויון]] ה[[אביב|אביבי]] ([[21 במרץ]]) עד יום השוויון ה[[סתיו|סתווי]] ([[22 בספטמבר|22]] או [[23 בספטמבר]]) ארוכה בארבעה עד שישה ימים מהתקופה שמיום השוויון הסתווי לזה האביבי. משמעות הדבר שהחורף הדרומי ממושך יותר מהחורף הצפוני. הבדל זה, יחד עם הבדלים [[גאוגרפיה|גאוגרפיים]] ו[[אקלים|אקלימיים]] נוספים, גורמים לכך שהחורף ה[[אנטארקטיקה|אנטארקטי]] קשה יותר מהחורף ה[[האזור הארקטי|ארקטי]].

==ראו גם==
*[[אפוגיאה ופריגיאה]]


{{קצרמר|מדעי החלל}}
{{קצרמר|מדעי החלל}}

גרסה מ־14:37, 13 באפריל 2011

נקודות הקיצון בתנועת גרם שמיים במסלול סביב השמש

אַפְּהֶליוֹן (Aphelion) ופֶּרִיהֶליוֹן (Perihelion) הם שני האפסידים של גרמי שמים במסלולם סביב השמש, כלומר הנקודות על פני המסלול שבהן גרם השמים נמצא במרחק הגדול ביותר (אפהליון) או הקטן ביותר (פריהליון) מהשמש.

עקב שילוב של כוחות משיכה בין כוכבי הלכת במערכת השמש, הם נעים במסלולים אליפטיים סביב השמש. משמעות הדבר שהשמש אינה במרכז המסלול, אלא באחד משני מוקדי האליפסה, כך שבכל נקודה במסלול המרחק בינה לבין כוכב הלכת משתנה. בכל הקפה של השמש (כלומר, אחת לשנת שמש) עובר כוכב הלכת פעם אחת בנקודת האפהליון ופעם אחת בנקודת הפריהליון.

האפהליון של כדור הארץ נמצא במרחק של כ-152.1 מיליון קילומטרים מהשמש, וכדור הארץ עובר בו ב-3 או 4 ביולי. לעומת זאת, הפריהליון של כדור הארץ נמצא במרחק של כ-147.1 מיליון קילומטרים בלבד, והוא עובר בו ב-3 או 4 בינואר. עקב תופעת הנקיפה (precession), משתנה תאריך המעבר של כדור הארץ באפהליון ובפריהליון במחזור של כ-22,000 שנים, כך שבעוד כ-11,000 שנים מימינו יחול האפהליון בינואר והפריהליון ביולי.

ההבדלים במרחק מהשמש משפיעים רק במעט על עוצמת הקרינה הנקלטת בכדור הארץ, ולכן תרומת הפריהליון לחום של עונת הקיץ בחצי הכדור הדרומי בהשוואה לקיץ בחצי הכדור הצפוני אינה משמעותית. לעומת זאת, מעבר כדור הארץ באפהליון במהלך החורף הדרומי גורם לכך שהמסלול שהוא עושה בעונה זו ארוך יותר, ולכן התקופה שמיום השוויון האביבי (21 במרץ) עד יום השוויון הסתווי (22 או 23 בספטמבר) ארוכה בארבעה עד שישה ימים מהתקופה שמיום השוויון הסתווי לזה האביבי. משמעות הדבר שהחורף הדרומי ממושך יותר מהחורף הצפוני. הבדל זה, יחד עם הבדלים גאוגרפיים ואקלימיים נוספים, גורמים לכך שהחורף האנטארקטי קשה יותר מהחורף הארקטי.

ראו גם

ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי החלל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.