ליקוי ירח – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 32: שורה 32:


[[קטגוריה:ליקויים אסטרונומיים]]
[[קטגוריה:ליקויים אסטרונומיים]]
[[קטגוריה:הירח]]
[[קטגוריה:הירחLOL]]


[[en:Lunar eclipse]]
[[en:Lunar eclipse]]

גרסה מ־21:33, 15 ביוני 2011

צילום של ליקוי ירח

ליקוי ירח או "ליקוי לבנה", הוא תופעה אסטרונומית שבה הירח מוחשך ומוצלל, כאשר הירח, כדור הארץ והשמש נמצאים בקו אחד (בקירוב), והירח נכנס לקונוס הצל של כדור הארץ. ליקוי ירח יכול להגרם רק בזמן של ירח מלא, כלומר באמצע החודש העברי, משום שמיקומו של הירח אז ביחס לכדור הארץ הוא בצד הנגדי לכיוון השמש. יחד עם זאת, לא בכל אמצע חודש נוצר ליקוי ירח אלא רק כפעמיים-שלוש בשנה (בממוצע 2.4).

ליקוי ירח, בניגוד לליקוי חמה, יראה ברובו של כדור הארץ. בזמן ליקוי מלא הירח יהיה בצבע אדמדם עמום כיוון שהוא לא מקבל אור ישיר מהשמש, אלא רק אור שנשבר באטמוספירה של כדור הארץ באופן שמאפשר לו לעקוף את הצל שמכיל כדור הארץ. ליקוי ירח הוא ארוך יחסית לליקוי חמה (כ-100 דקות), כיוון שבסוג כזה של ליקוי נכנס גוף קטן (הירח) לצילו של גוף גדול (כדור הארץ) בניגוד לליקוי חמה ולכן הדבר גורר לליקוי במשך כשעה ו-40 דקות.

ליקוי הירח יכול להיות ליקוי ירח מלא - שבו כל הירח מוצלל, ליקוי ירח חלקי - שבו חלק מהירח מוצלל לגמרי וחלקו מוצלל באופן חלקי, או ליקוי ירח חצי צל - שבו חלקו מוצלל וחלקו מואר.

תרשים המתאר התרחשות ליקוי ירח

הסינים והבבליים הקדמוניים ידעו לחשב את מחזורי הליקוי כחמש מאות שנה לפני הספירה. הפילוסוף היווני אריסטו (במאה ה-4 לפנה"ס) צפה שכדור הארץ מטיל על פני הירח צל קמור ובכך הגיע למסקנה שכדור הארץ הינו עגול ואינו שטוח. אחריו האסטרונום היווני היפרכוס (שחי בשנת 125 - 180 לפנה"ס) הצליח לחשב את גודלו ומרחקו של הירח מכדור הארץ בעזרת תצפית על צל כדור הארץ בעת ליקוי ירח.

בעולם העתיק האמינו כי ליקוי הירח מנבא מאורעות קשים ופחדו ממנה. במסורת היהודית ניתן למצוא התייחסויות שונות לתופעה: מצד אחד, הנביא ירמיהו קבע שבני ישראל אינם צריכים לפחד מאותות השמים, כלומר מליקויי המאורות [1]; ומצד שני, בתלמוד הבבלי מובאת האמונה כי ליקוי ירח הוא סימן רע לישראל כיוון שהירח הוא פטרונו של יעקב, כלומר ישראל[דרוש מקור]. בנוסף, מתוארת שם אמונה כי ליקוי הירח מתרחש בשל חטאים מוסריים מסוימים, דבר שפרשני התלמוד התקשו לקבלו כפשט, בשל העובדה כי מדובר במחזורים קבועים של גרמים שמימיים[2].

ליקוי הירח של ה-3 במרץ 2007 (שעון גריניץ') בלידס, אנגליה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ירמיהו י' פסוק ב: "כֹּה אָמַר יְהוָה, אֶל-דֶּרֶךְ הַגּוֹיִם אַל-תִּלְמָדוּ, וּמֵאֹתוֹת הַשָּׁמַיִם אַל-תֵּחָתּוּ, כִּי-יֵחַתּוּ הַגּוֹיִם מֵהֵמָּה"
  2. ^ מסכת סוכה, דף כ"ט עמוד א'