חומר דיאלקטרי

בפיזיקה משתמשים במונח דיאלקטרן או חומר דיאלקטרי לציון חומר מבודד ושקוף, במקרה בו חשוב המקדם הדיאלקטרי או מקדם השבירה של החומר. חומרים דיאלקטריים משמשים כחומר מילוי ברכיבים חשמליים שונים כגון קבלים, אנטנות, מעגלים מודפסים ועדשות אופטיות. דוגמאות לחומרים דיאלקטריים הנמצאים בשימוש הן: זכוכית, סוגי פולימרים (פלסטיק) שונים, פיברגלס, קרמיקות שונות.

כאשר חומר דיאלקטרי ממוקם בשדה חשמלי, השדה גורם לפולריזציה (קיטוב) של החומר הדיאלקטרי - כלומר הוא גורם למטענים חיוביים לנוע מעט לכיוון השדה, ולמטענים שליליים לנוע מעט בניגוד לכיוון השדה. דבר זה גורם להקטנת השדה החשמלי המופעל מבחוץ.

בעוד שהמונח "מבודד" מתייחס לחומרים בעלי דרגה נמוכה של מוליכות חשמלית, המונח "דיאלקטרי" משמש לתאר חומרים בעלי קוטביות גבוהה. תכונה זו מאופיינת באמצעות מקדם דיאלקטרי.

בחומר דיאלקטרי מהירות האור תלויה ביחס הפוך למקדם השבירה. עיקרון זה משמש למשל בתכנון עדשות אופטיות. מקדם השבירה שווה לשורש המקדם הדיאלקטרי. נהוג לתת למקדם הדיאלקטרי ערך מרוכב כאשר החלק המדומה הוא הבליעה של החומר. החלק המדומה והממשי קשורים ביניהם באמצעות יחסי קרמרס-קרוניג.

ראו גם

• מקדם דיאלקטרי

ערך זה הוא קצרמר בנושא פיזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.