מוזיאון הסובלנות – הבדלי גרסאות
מ תיקון קישור |
עדכון |
||
שורה 14: | שורה 14: | ||
בינואר 2010 הודיע גרי כי הוא אינו מעורב יותר בעיצוב ותכנון המוזיאון.{{הערה|[http://jta.org/news/article/2010/01/18/1010213/gehry-pulls-out-of-jerusalem-museum-project Gehry leaving Jerusalem museum project], באתר [[JTA]], {{כ}}18 בינואר 2010}} |
בינואר 2010 הודיע גרי כי הוא אינו מעורב יותר בעיצוב ותכנון המוזיאון.{{הערה|[http://jta.org/news/article/2010/01/18/1010213/gehry-pulls-out-of-jerusalem-museum-project Gehry leaving Jerusalem museum project], באתר [[JTA]], {{כ}}18 בינואר 2010}} |
||
בחודש ספטמבר באותה שנה התפרסם{{הערה|[http://www.archeb.com/2010/10/motj.html פרסום אודות בחירת התוכנית החדשה] באתר arcHeb.}} כי משרד חיוטין אדריכלים זכה בתחרות |
בחודש ספטמבר באותה שנה התפרסם{{הערה|[http://www.archeb.com/2010/10/motj.html פרסום אודות בחירת התוכנית החדשה] באתר arcHeb.}} כי משרד חיוטין אדריכלים זכה בתחרות. |
||
ב-[[12 ביולי]], 2011, הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה אישרה את הקמתו של מוזיאון הסובלנות על פי התוכנית החדשה. [[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4094515,00.html]] |
|||
{{לעדכן}} |
|||
==ראו גם== |
==ראו גם== |
||
* [[מרכז שמעון ויזנטל]] |
* [[מרכז שמעון ויזנטל]] |
גרסה מ־23:28, 2 בספטמבר 2011
ערך זה עוסק במיזם עתידי
| ||
ערך זה עוסק במיזם עתידי | |
מוזיאון הסובלנות של מרכז שמעון ויזנטל, הינו מוזיאון המתוכנן לקום במרכז ירושלים.
המרכז, שעיצובו המקורי היה בידי פרנק גרי, יכלול מוזיאון, אולם תיאטרון, אולם כנסים, ספריה ומרכז חינוכי ויבנה ברחוב הלל, סמוך לשכונת נחלת שבעה ומול כיכר החתולות.
עיצוב המוזיאון המתוכנן נחשב לייחודי בישראל, ועל כן זכה לתומכים ומתנגדים רבים. על אף שבנייתו עוד לא החלה, עיצובו נודע עקב צורתו האמורפית והמיוחדת כמו גם ציפויו בזכוכית ובטיטניום המזכיר את מוזיאון גוגנהיים בבילבאו. עלותו הגבוהה של המוזיאון, עקב העיצוב הייחודי, מגיעה עד לכ-200 מיליון דולרים המגיעים מכספי תרומות ומכספי מרכז שמעון ויזנטל.
התומכים בעיצוב הייחודי של המרכז והמוזיאון, ביניהם גם ראש העירייה לשעבר, אורי לופוליאנסקי, טוענים כי עיצובו ימשוך תיירות למרכז ירושלים ויחזק אותה במבקרים רבים ובתמורה כלכלית. מתנגדי התוכנית טוענים, כי ירושלים לא זקוקה למוניומנט נוסף ומוזיאון בעיצוב זה, מצופה בחומרים לא נפוצים בעיר, יהיה כנטע זר סמוך לנחלת שבעה, המאופיינת בבניית אבן נמוכה וברחובות צרים.
בניית המרכז החלה ביוני 2005 לאחר קבלת השטח מעיריית ירושלים, שחלקו היה במשך עשרות שנים חניון ציבורי. עם התחלת הבנייה, התנגדו ארגונים מוסלמים נוכח הקמתו של המוזיאון על שטח, של בית קברות מוסלמי עתיק, חלק מבית הקברות ממילא. ארגונים אלו תבעו את הפסקת העבודות וזכו לצו הקפאת תהליכי בנייה מבית המשפט העליון, שדרש תהליך גישור בין הצדדים. נציגי המוזיאון מציעים לשפץ ולהעביר את הקברים למקום אחר על חשבונם. ב-29 באוקטובר 2008 פסק בית המשפט העליון וקבע כי אין מניעה להמשיך בבניה.[1]
בינואר 2010 הודיע גרי כי הוא אינו מעורב יותר בעיצוב ותכנון המוזיאון.[2] בחודש ספטמבר באותה שנה התפרסם[3] כי משרד חיוטין אדריכלים זכה בתחרות.
ב-12 ביולי, 2011, הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה אישרה את הקמתו של מוזיאון הסובלנות על פי התוכנית החדשה. [[1]]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אתר הבית של מרכז ויזנטל
- יואב שטרן, בג"ץ הקפיא העבודות להקמת מוזיאון הסובלנות, באתר הארץ, 22 בפברואר 2006
- ניר חסון, תחקיר מיוחד - מוזיאון של אי-סובלנות, באתר הארץ, 18 במאי 2010
מאמרי דעה
- עמירם ברקת, מאמר על המיזם, באתר הארץ
- אבישי בן-אבא, מאמר על המיזם, ג'רוזלם פוסט
- מוזיאון הסובלנות בירושלים מוציא את חתן פרס ישראל מסובלנותו - פרופ' יהושע בן אריה מתנגד לבנייה.
- אסתר זנדברג, מוזיאון הסובלנות: כל הכבוד לפרנק גרי, עכבר העיר, 21.1.2010
הערות שוליים
- ^ בג"ץ 52/06 חברת אלאקסא לפיתוח נכסי ההקדש המוסלמי בע"מ נ' SWC Museum Corp, פ"ד
- ^ Gehry leaving Jerusalem museum project, באתר JTA, 18 בינואר 2010
- ^ פרסום אודות בחירת התוכנית החדשה באתר arcHeb.