ברירה קבוצתית – הבדלי גרסאות
מהערך ברירת שארית. נכתב על ידי משתמש:עוד אחד |
מ הסרת כפילות |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
באוגוסט [[2010]] התפרסם [[מאמר מדעי|מאמר]] ב[[כתב עת מדעי|כתב העת]] [[Nature]], הקורא תיגר על מנגנון ברירת השארים. המאמר נכתב על ידי [[אדוארד וילסון]], מאבות ה[[סוציוביולוגיה]] ושני [[מתמטיקאי]]ם מ[[אוניברסיטת הארוורד]], [[מרטין נוואק]] וקורינה טרניטה. השלושה אינם טוענים שבני [[מין (טקסונומיה)|מין]] מסוים אינם מקריבים את עצמם למען קרוביהם. אך לדעתם, [[שארות|קרבת משפחה]] וזיקה משפחתית אינן בהכרח הגורמים להתפתחותן של התנהגויות חברתיות מתקדמות כמו [[אלטרואיזם]]. לדבריהם, התנהגויות כאלה נוצרות מכיוון שהן מועילות מבחינה אבולוציונית ב[[ברירה קבוצתית|רמת הקבוצה]]. הם טוענים כי העובדה שאורגניזמים מפותחים מבחינה חברתית מעדיפים, בסופו של דבר, את קרובי משפחתם, היא תוצר לוואי של חברותם בקבוצה, ולא הסיבה להתאגדות בקבוצה. ברירת השארים אינה הסיבה ל[[התנהגות]] אלטרואיסטית, אלא רק תוצאתה. |
באוגוסט [[2010]] התפרסם [[מאמר מדעי|מאמר]] ב[[כתב עת מדעי|כתב העת]] [[Nature]], הקורא תיגר על מנגנון ברירת השארים. המאמר נכתב על ידי [[אדוארד וילסון]], מאבות ה[[סוציוביולוגיה]] ושני [[מתמטיקאי]]ם מ[[אוניברסיטת הארוורד]], [[מרטין נוואק]] וקורינה טרניטה. השלושה אינם טוענים שבני [[מין (טקסונומיה)|מין]] מסוים אינם מקריבים את עצמם למען קרוביהם. אך לדעתם, [[שארות|קרבת משפחה]] וזיקה משפחתית אינן בהכרח הגורמים להתפתחותן של התנהגויות חברתיות מתקדמות כמו [[אלטרואיזם]]. לדבריהם, התנהגויות כאלה נוצרות מכיוון שהן מועילות מבחינה אבולוציונית ב[[ברירה קבוצתית|רמת הקבוצה]]. הם טוענים כי העובדה שאורגניזמים מפותחים מבחינה חברתית מעדיפים, בסופו של דבר, את קרובי משפחתם, היא תוצר לוואי של חברותם בקבוצה, ולא הסיבה להתאגדות בקבוצה. ברירת השארים אינה הסיבה ל[[התנהגות]] אלטרואיסטית, אלא רק תוצאתה. |
||
הפרסום עורר סערה בקרב מדענים בתחום, ולמגזין Nature נשלחו, בחודשים שלאחר פרסום המאמר של וילסון ועמיתיו, חמישה מכתבים התוקפים בחריפות את וילסון ואת הבנתו את תורת האבולוציה. על אחד מחמשת המכתבים חתמו 137 מדענים בכירים, בהם שניים מעמיתיו של וילסון באוניברסיטת הארוורד. |
|||
באוגוסט [[2010]] התפרסם [[מאמר מדעי|מאמר]] ב[[כתב עת מדעי|כתב העת]] [[Nature]] שנכתב על ידי [[אדוארד וילסון]], מאבות ה[[סוציוביולוגיה]] ושני [[מתמטיקאי]]ם מ[[אוניברסיטת הארוורד]], [[מרטין נוואק]] וקורינה טרניטה התומך בברירה קבוצתית. השלושה טענו כי העובדה שאורגניזמים מפותחים מבחינה חברתית מעדיפים, בסופו של דבר, את קרובי משפחתם (זוהי [[ברירת שארים]]), היא תוצר לוואי של חברותם בקבוצה, ולא הסיבה להתאגדות בקבוצה. |
|||
הפרסום עורר סערה בקרב מדענים בתחום, ולמגזין Nature נשלחו, בחודשים שלאחר פרסום המאמר של וילסון ועמיתיו, חמישה מכתבים התוקפים בחריפות את וילסון ואת הבנתו את תורת האבולוציה. על אחד מחמשת המכתבים חתמו 137 מדענים בכירים, בהם שניים מעמיתיו של וילסון באוניברסיטת הארוורד. |
הפרסום עורר סערה בקרב מדענים בתחום, ולמגזין Nature נשלחו, בחודשים שלאחר פרסום המאמר של וילסון ועמיתיו, חמישה מכתבים התוקפים בחריפות את וילסון ואת הבנתו את תורת האבולוציה. על אחד מחמשת המכתבים חתמו 137 מדענים בכירים, בהם שניים מעמיתיו של וילסון באוניברסיטת הארוורד. |
||
גרסה מ־17:08, 13 באוקטובר 2011
ברירה קבוצתית היא תהליך באבולוציה, שקיומו שנוי במחלוקת[1], בו הישות עליה פועלת הברירה הטבעית היא קבוצה של פרטים ולא כל פרט בודד בנפרד. הקבוצה יכולה להיות אוכלוסייה, מין או כל יחידה טקסונומית אחרת. בברירה קבוצתית אללים המעניקים יתרון לקבוצה נפוצים באבולוציה גם אם הפרט אדיש להם או ניזוק מהם.
רעיון קיומו של תהליך אבולוציוני המעדיף ברירה של קבוצות על פני ברירה של בודדים זכה לפרסום בעקבות עבודתו של ויין-אדוארדס ב-1962.[2] כבר בשנות ה-60, זמן קצר אחרי פרסומו של הרעיון, הוא זכה לביקורת חריפה. ויליאמס התייחס לטענותיו של ויין-אדוארדס באופן ספציפי בשנת 1966.[3] מאז אפילו המצדדים בקיום התהליך טוענים שהוא ממעט להתרחש ומתרחש בקצב נמוך מאוד, הרבה יותר נמוך מהקצב של ברירה טבעית, כך שבפועל ניתן להתעלם ממנה.[4] בנוסף לכך לא נמצאו לברירה קבוצתית תימוכין אמפיריים, הווה אומר לא נמצאו תופעות שברירה קבוצתית מסבירה ואילו ברירה טבעית לא מצליחה להסביר.
חוקרים השתמשו בברירה קבוצתית כהסבר לזולתנות. גישה זו זכתה לביקורת, בעיקר בגלל הקצב הנמוך של פעולתה. מיינרד סמית' מצא שברירה קבוצתית תהיה כוח דומיננטי רק במקרה שקצב ההגירה נמוך מאוד וקצב ההכחדה גבוה מאוד. תנאים כאלו לא מתקיימים בפועל.[5] תופעות כגון זולתנות בטבע שהוסברו לכאורה על ידי ברירה קבוצתית צומצמו לתהליכים אחרים כגון ברירת שארים וברירה בין אסטרטגיות יציבות אבולוציונית.
באוגוסט 2010 התפרסם מאמר בכתב העת Nature, הקורא תיגר על מנגנון ברירת השארים. המאמר נכתב על ידי אדוארד וילסון, מאבות הסוציוביולוגיה ושני מתמטיקאים מאוניברסיטת הארוורד, מרטין נוואק וקורינה טרניטה. השלושה אינם טוענים שבני מין מסוים אינם מקריבים את עצמם למען קרוביהם. אך לדעתם, קרבת משפחה וזיקה משפחתית אינן בהכרח הגורמים להתפתחותן של התנהגויות חברתיות מתקדמות כמו אלטרואיזם. לדבריהם, התנהגויות כאלה נוצרות מכיוון שהן מועילות מבחינה אבולוציונית ברמת הקבוצה. הם טוענים כי העובדה שאורגניזמים מפותחים מבחינה חברתית מעדיפים, בסופו של דבר, את קרובי משפחתם, היא תוצר לוואי של חברותם בקבוצה, ולא הסיבה להתאגדות בקבוצה. ברירת השארים אינה הסיבה להתנהגות אלטרואיסטית, אלא רק תוצאתה.
הפרסום עורר סערה בקרב מדענים בתחום, ולמגזין Nature נשלחו, בחודשים שלאחר פרסום המאמר של וילסון ועמיתיו, חמישה מכתבים התוקפים בחריפות את וילסון ואת הבנתו את תורת האבולוציה. על אחד מחמשת המכתבים חתמו 137 מדענים בכירים, בהם שניים מעמיתיו של וילסון באוניברסיטת הארוורד.
הערות שוליים
- ^ מספרו של דוקינס, יש אלוהים?, עמודים 169-170,
*George C. Williams|Williams, G.C. (1972) Adaptation and Natural Selection: A Critique of Some Current Evolutionary Thought. Princetown UP.ISBN 0-691-02357-3
* Williams, G.C. (1986) Evolution Through Group Selection. Blackwell. ISBN 0-632-01541-1
*John Maynard Smith|Maynard Smith, J. (1964) Group selection and kin selection Nature (journal)|Nature 201:1145–1147
* C.M. Perrins (1964) - ^ Wynne-Edwards, V.C. (1962). Animal Dispersion in Relation to Social Behaviour. Edinburgh: Oliver & Boyd
- ^ Williams, G.C. (1966) Adaptation and Natural Selection: A Critique of Some Current Evolutionary Thought. Princetown
- ^ Maynard Smith, J. (1964) Group selection and kin selection Nature 201:1145–1147
- ^ Maynard Smith, J., (1987) How to model evolution. In Dupr, J. (ed.) The latest of the best, pp. 119-131, MIT press.
מקורות
- Mark Ridley, Evolution, 1993, pp. 310-313
קישורים חיצוניים
- יהודה בלו, האם עשויה להתקיים ברירה בין קבוצות?, באתר "רשימות מן התיבה הלבנה", 9 בינואר 2006