דה-פרוטונציה – הבדלי גרסאות
מ r2.6.4) (בוט משנה: ja:脱プロトン化 |
ChuispastonBot (שיחה | תרומות) מ r2.7.1) (בוט מוסיף: sv:Deprotonation |
||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
[[pt:Deprotonação]] |
[[pt:Deprotonação]] |
||
[[simple:Deprotonation]] |
[[simple:Deprotonation]] |
||
[[sv:Deprotonation]] |
|||
[[zh:去质子化]] |
[[zh:去质子化]] |
||
גרסה מ־20:16, 14 בדצמבר 2011
בכימיה, דה-פרוטונציה היא תגובה בה מופרד הידרון (יון מימן חיובי +H) ממולקולה, ליצירת הבסיס המצומד שלה. בסיס ברונסטד-לאורי מוגדר כחומר כימי הגורם לדה-פרוטונציה של חומר אחר. היכולת היחסית של מולקולה למסור הידרון נמדדת על ידי ערך ה-pKa שלה. לחומצות ערך pKa נמוך, והן מוסרות הידרון (בדרך כלל פרוטון) בקלות. ערך ה-pKa מושפע מגורמים רבים, אך המשמעותי ביותר הוא יכולת המולקולה לייצב את המטען השלילי שנוצר לאחד מסירת ההידרון על ידי רזוננס כימי.
הבסיס המשמש לביצוע דה-פרוטונציה של מולקולה תלוי ב-pKa שלה. במקרים בהם ההידרון לא חומצי במיוחד, כלומר המולקולה לא מוסרת אותו בקלות, יש צורך בבסיס חזק יותר מההידרוקסיד הנפוץ, לדוגמה - הידריד. חוזקו של ההידריד בתגובות דה-פרוטונציה נובע מיצירת גז מימן בתגובה, גז שיוצא מהתמיסה, ובכך דוחף את שיווי המשקל לכיוון התוצרים, על פי עקרון לה-שטלייה. בין ההידרידים נפוצים למטרה זו נמנים נתרן הידריד ואשלגן הידריד.
ראו גם
- פרוטונציה - הוספת הידרון (בדרך כלל פרוטון) למולקולה