הידרוקסיד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הידרוקסיד (אנגלית: Hydroxide) הוא יון שלילי (אניון) דו-אטומי של חמצן ומימן הקשורים יחד בקשר קוולנטי OH- והמחוברים בקשר יוני אל אטום נוסף מתוך קבוצה או אטום בודד.

כאשר הקשר אל האטום הנוסף הוא קוולנטי, כלומר, כאשר צמד האטומים אינו בעל מטען, הקבוצה כולה נקראת הידרוקסיל ומסומנת בכימיה ROH, וכאשר ההידרוקסיל (הקבוצה בה החמצן והמימן אינם בעלי מטען) מחובר לחמצן נוסף המחובר לפחמן בקשר קוולנטי, הקבוצה נקראת קרבוקסיל ומסומנת COOH. יש להדגיש שקבוצת ההידרוקסיל, וכמובן גם הקרבוקסיל, אינם מכילים הידרוקסיד באטומי החמצן והמימן בקצה הקבוצה המגדירים אותם, מפני שאין בקצה זה שלהם את המטען השלילי.

ההידרוקסיד מופיע לעתים נדירות כחלק מהמרכיבים של מים. הוא משמש כבסיס כימי וכן כליגנד (כלומר מקשר כימי, ועל כן גם כבסיס לואיס), כיון הנמשך לגרעין (נוקלאופיל) וכן כזרז כימי (קטליזטור).

קבוצת ההידרוקסידים יוצרים מלחים, שרבים מהם מתפרקים במים לרכיב הירוקסילי בסיסי וליון חיובי.

דוגמה לחומר הידרוקסידי חשוב בתעשייה היא הסודה הקאוסטית - נתרן הידרוקסידי NaOH המיוצרת ונמכרת בתעשייה בעשרות מיליוני טונות בכל שנה.

תאורטית, הידרוקסיד המחובר אל מטען חיובי חזק עשוי להתיינן, כלומר להתפרק ולאבד את יון המימן, ולהפוך את הקבוצה לחומצית.[דרוש מקור]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הידרוקסיד בוויקישיתוף
Chem template.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא כימיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.