הידרוקסיד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הידרוקסיד (אנגלית: Hydroxide) הוא יון שלילי (אניון) דו-אטומי של חמצן ומימן הקשורים יחד בקשר קוולנטי OH-, והמחוברים בקשר יוני לאטום נוסף מתוך קבוצה או לאטום בודד.

כאשר הקשר לאטום הנוסף הוא קוולנטי, כלומר, כאשר צמד האטומים אינו בעל מטען, הקבוצה כולה נקראת הידרוקסיל ומסומנת בכימיה ROH, וכאשר ההידרוקסיל (הקבוצה בה החמצן והמימן אינם בעלי מטען) מחובר לחמצן נוסף המחובר לפחמן בקשר קוולנטי, הקבוצה נקראת קרבוקסיל ומסומנת COOH. קבוצת ההידרוקסיל, וגם הקרבוקסיל, אינם מכילים הידרוקסיד באטומי החמצן והמימן בקצה הקבוצה המגדירים אותם, מפני שאין בקצה זה שלהם מטען שלילי.

ההידרוקסיד מופיע לעיתים נדירות כחלק מהמרכיבים של מים. הוא משמש כבסיס כימי, כליגנד (מקשר כימי, ועל כן גם כבסיס לואיס), כיון הנמשך לגרעין (נוקלאופיל), וכן כזרז כימי (קטליזטור).

קבוצת ההידרוקסידים יוצרים מלחים, שרבים מהם מתפרקים במים לרכיב הירוקסילי בסיסי וליון חיובי.

דוגמה לחומר הידרוקסידי חשוב בתעשייה היא סודה קאוסטית - נתרן הידרוקסידי (NaOH), המיוצרת ונמכרת בתעשייה בעשרות מיליוני טונות בכל שנה.

תאורטית, הידרוקסיד המחובר למטען חיובי חזק עשוי להתיינן, כלומר להתפרק ולאבד את יון המימן, ולהפוך את הקבוצה לחומצית.[דרוש מקור]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


Chem template.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא כימיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.