ספק שירותי אינטרנט – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קטגוריה:ספקיות שירותי אינטרנט בעזרת HotCat |
WikitanvirBot (שיחה | תרומות) מ r2.7.1) (בוט משנה: fr:Fournisseur d'accès à l’internet |
||
שורה 41: | שורה 41: | ||
[[fi:Internet-palveluntarjoaja]] |
[[fi:Internet-palveluntarjoaja]] |
||
[[fiu-vro:Internetipakja]] |
[[fiu-vro:Internetipakja]] |
||
[[fr:Fournisseur d'accès à |
[[fr:Fournisseur d'accès à l’internet]] |
||
[[gl:ISP]] |
[[gl:ISP]] |
||
[[hi:अन्तर्जाल सेवा प्रदाता]] |
[[hi:अन्तर्जाल सेवा प्रदाता]] |
גרסה מ־04:03, 25 בדצמבר 2011
ספק אינטרנט או ספק הגישה לאינטרנט (מוכר באנגלית כ-ISP - ראשי תיבות של Internet Service Provider) הוא הגוף המאפשר למשתמש הקצה להתחבר לפרוטוקול TCP/IP המקשר בינו לבין רשת האינטרנט העולמית.
מרכיבי החיבור
לחיבור יש שלושה שלבים:
- שלב הגישה, המתבצע בעזרת ספק ההולכה - בו מתבצע החיבור בין משתמש הקצה לבין ספק האינטרנט, בעזרת אחת הטכנולוגיות לחיבור: חיבור Dial-up, חיבור מהיר באמצעות כבלים או טכנולוגיית ADSL, וכן באמצעות פרוטוקולים רבים נוספים כדוגמת ISDN ו-Frame relay. החיבור יכול להיות באמצעות קו תקשורת ישיר בין הצרכן לספק או מיתוג מנות (x.25), ו-ATM (ר"ת של Asynchronous Transfer Mode) המאפשר קצבי תקשורת מהירים במיוחד.
- שלב הניתוב, בו מופנה הצרכן לשירות שביקש.
- שלב הקשר בין ספק שירותי האינטרנט של הלקוח לרשת האינטרנט.
בישראל
בישראל פועלות שתי חברות המספקות שירותי הולכה לאינטרנט: בזק והוט, ועוד כ-40 גופים וחברות המספקים שירותי אינטרנט. רוב הספקים נותנים שירותים רבים כמו: דואר אלקטרוני ושירותים נלווים כמו סינון דואר זבל ווירוסים, אחסון אתרי אינטרנט, ועוד.
שלוש ספקיות הגישה הישראליות הראשונות לאינטרנט היו דאטהסרב, אקטקום ואלרונט שקמו ב-1993.
בישראל פועל גם מרכז החישובים הבין-אוניברסיטאי (מחב"א), שמשמש כספק שירותי האינטרנט של המוסדות האקדמיים.