שעבוד (בטוחה) – הבדלי גרסאות
הרחבה כללית והוספת שעבוד בישראל |
סקריפט החלפות (בדרך כלל, על ידי, וועד) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''שעבוד''' (מוכר גם כ'''שעבוד שלילי''') הוא מונח משפטי המתאר ייחודם של נכס או קבוצה של נכסים כערובה לקיומו של חיוב. במסגרת השעבוד מתחייב הלווה, במסגרת [[הסכם]] ה[[הלוואה]], שלא לשעבד נכס כלשהו שבבעלותו למלווים אחרים, מבלי שקיבל את הסכמת המלווה ( |
'''שעבוד''' (מוכר גם כ'''שעבוד שלילי''') הוא מונח משפטי המתאר ייחודם של נכס או קבוצה של נכסים כערובה לקיומו של חיוב. במסגרת השעבוד מתחייב הלווה, במסגרת [[הסכם]] ה[[הלוואה]], שלא לשעבד נכס כלשהו שבבעלותו למלווים אחרים, מבלי שקיבל את הסכמת המלווה (בדרך כלל תוך הבטחת תנאים דומים) או כל עוד לא פרע את חובו למלווה. בכך מגן השעבוד על מלווה שלטובתו נרשם שעבוד צף מאפשרות שבעתיד ירשום הלווה שעבוד ספציפי לטובת מלווים אחרים על אותה קבוצת נכסים. |
||
[[משכון]] הוא צורה של שעבוד, וכך גם [[משכנתא]], המתייחסת לשעבוד [[מקרקעין]], [[שעבוד צף]] המתאר שעבוד של כלל נכסיו של [[תאגיד]], וכן [[עכבון]]. |
[[משכון]] הוא צורה של שעבוד, וכך גם [[משכנתא]], המתייחסת לשעבוד [[מקרקעין]], [[שעבוד צף]] המתאר שעבוד של כלל נכסיו של [[תאגיד]], וכן [[עכבון]]. |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
==שעבוד שלילי בישראל== |
==שעבוד שלילי בישראל== |
||
בשנת 2010 פורסם דוח [[ועדת חודק]], שהוקמה לבקשת הממונה על אגף שוק ההון החסכון והביטוח, ב[[משרד האוצר]] באותה עת. |
בשנת 2010 פורסם דוח [[ועדת חודק]], שהוקמה לבקשת הממונה על אגף שוק ההון החסכון והביטוח, ב[[משרד האוצר]] באותה עת. הוועדה נדרשה לצורך גיבוש מסקנותיה באשר להתייחסות גופים מוסדיים המעמידים [[אשראי]] לגופים שונים באמצעות רכישת [[אג"ח קונצרנית|אגרות חוב קונצרניות]]. הוועדה המליצה, בין היתר, כי יש לקבוע שגופים מוסדיים יוכלו לרכוש אגרות חוב שמפיקיהן התחייבו שלא לתת שעבוד חדש לצד שלישי לאחר מועד ההנפקה. |
||
המלצה זו אומצה |
המלצה זו אומצה על ידי הממונה כפי שבאה לביטויה בחוזר גופים מוסדיים - "השקעות באגרות חוב שאינן ממשלתיות"<ref>[http://www.finance.gov.il/hon/2001/mosdiym/memos/2010-9-03.pdf הוראות לעניין השקעת גופים מוסדיים באיגרות חוב לא ממשלתיות, 14/07/2010, משרד האוצר - אגף שוק ההון, ביטוח וחסכון]</ref> בה נקבע כי התניה על שעבוד שלילי הינה אחת מהתניות החוזיות שעל גוף מוסדי לכלול במסגרת מדיניות השקעה שיגבש באגרות חוב קונצרניות, [[השוק הראשוני|בשוק הראשוני]] והן בשוק המשני. הפרה של התחייבות זו אף יכולה להוות עילה להעמדת אגרות החוב לפירעון מיידי. |
||
==הערות שוליים== |
==הערות שוליים== |
||
גרסה מ־17:21, 17 בפברואר 2012
שעבוד (מוכר גם כשעבוד שלילי) הוא מונח משפטי המתאר ייחודם של נכס או קבוצה של נכסים כערובה לקיומו של חיוב. במסגרת השעבוד מתחייב הלווה, במסגרת הסכם ההלוואה, שלא לשעבד נכס כלשהו שבבעלותו למלווים אחרים, מבלי שקיבל את הסכמת המלווה (בדרך כלל תוך הבטחת תנאים דומים) או כל עוד לא פרע את חובו למלווה. בכך מגן השעבוד על מלווה שלטובתו נרשם שעבוד צף מאפשרות שבעתיד ירשום הלווה שעבוד ספציפי לטובת מלווים אחרים על אותה קבוצת נכסים.
משכון הוא צורה של שעבוד, וכך גם משכנתא, המתייחסת לשעבוד מקרקעין, שעבוד צף המתאר שעבוד של כלל נכסיו של תאגיד, וכן עכבון.
אין בשעבוד כדי להעניק למלווה יתרון על נושים אחרים של הלווה אולם במקרה בו הפר הלווה את התחייבותו כאמור, יוכל המלווה לנקוט בהליכים משפטיים כדי למנוע את רישום השעבוד הספציפי המאוחר בזמן.
שעבוד מתאפיין בדרך כלל בהגבלות על עבירות הנכס המשועבד, כך שבעל השעבוד, הנושה, יוכל לממש את השעבוד במקרה שבו אין החיוב מקויים. כן מאופיין השעבוד במתן זכות קדימה ביחס לנכס המשועבד על פני נושים שאינם מובטחים בשעבוד, בהליכים כפירוק חברה, הוצאה לפועל או פשיטת רגל.
לרוב דורש השעבוד רישומו במקום המיועד לכך כלשכת רישום המקרקעין, רשם המשכונות או רשם החברות וזאת כתנאי לתוקפו כלפי צד ג' שעליו לדעת על השיעבוד. אם נרשם השעבוד, הוא דבק בנכס גם אם זה נמכר לצד ג', דהיינו: הנושה רשאי לממש את השעבוד ולגבות את חובו אף אם הבעלות בנכס המשועבד עברה לצד ג'.
אותו נכס עצמו ניתן לשעבוד מספר פעמים לנושים שונים, בדרגות שונות, כאשר זכותו של נושה לו שעבוד מדרגה ראשונה קודמת לזכותו של נושה לו שעבוד מדרגה שנייה, וכן הלאה. המונח "פארי פאסו" (pari passu) מתייחס לשעבודים שונים על אותו נכס שדרגתם שווה.
שעבוד שלילי בישראל
בשנת 2010 פורסם דוח ועדת חודק, שהוקמה לבקשת הממונה על אגף שוק ההון החסכון והביטוח, במשרד האוצר באותה עת. הוועדה נדרשה לצורך גיבוש מסקנותיה באשר להתייחסות גופים מוסדיים המעמידים אשראי לגופים שונים באמצעות רכישת אגרות חוב קונצרניות. הוועדה המליצה, בין היתר, כי יש לקבוע שגופים מוסדיים יוכלו לרכוש אגרות חוב שמפיקיהן התחייבו שלא לתת שעבוד חדש לצד שלישי לאחר מועד ההנפקה.
המלצה זו אומצה על ידי הממונה כפי שבאה לביטויה בחוזר גופים מוסדיים - "השקעות באגרות חוב שאינן ממשלתיות"[1] בה נקבע כי התניה על שעבוד שלילי הינה אחת מהתניות החוזיות שעל גוף מוסדי לכלול במסגרת מדיניות השקעה שיגבש באגרות חוב קונצרניות, בשוק הראשוני והן בשוק המשני. הפרה של התחייבות זו אף יכולה להוות עילה להעמדת אגרות החוב לפירעון מיידי.