זיהום נוזוקומי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
''' |
'''זיהום נוזוקומי''' (Nosocomial infection) היא [[מחלה]] הנרכשת עקב אשפוז ב[[בית חולים]] כתולדה משנית לסיבה המקורית שבעטיה אושפז החולה. מקור הביטוי במילה ה[[יוונית]] "נוסוקומיון" (νοσοκομείον) שמשמעותה "בית חולים". ישנן מספר סיבות לכך שבבתי החולים מתפתחים זיהומים: |
||
* בבתי החולים מספר רב של חולים בעלי [[מערכת חיסונית]] מוחלשת. |
* בבתי החולים מספר רב של חולים בעלי [[מערכת חיסונית]] מוחלשת. |
||
* הצוות המטפל עובר בין חולה לחולה וכך מעביר את החיידקים או הנגיפים ביניהם, במידה ולא ננקטו אמצעי |
* הצוות המטפל עובר בין חולה לחולה וכך מעביר את החיידקים או הנגיפים ביניהם, במידה ולא ננקטו אמצעי ה[[סניטציה]] הנדרשים. |
||
* שימוש מוגבר ב[[אנטיביוטיקה]] גורם לעליה בכמות ה[[חיידקים]] מהזנים ה[[עמידות לאנטיביוטיקה|עמידים לאנטיביוטיקה]]. |
* שימוש מוגבר ב[[אנטיביוטיקה]] גורם לעליה בכמות ה[[חיידקים]] מהזנים ה[[עמידות לאנטיביוטיקה|עמידים לאנטיביוטיקה]]. |
||
* תפוסת מיטות גבוהה שאינה מאפשרת [[בידוד]] של חולים מדבקים, בייחוד בבתי חולים ישראליים. |
|||
מדי שנה נדבקים כשלושים אלף ישראלים בחיידקים עמידים שמקורם בבתי חולים ישראליים.{{הערה|שם=רותם מלמד}} כארבעת אלפים מתוכם מתים בכל שנה.{{הערה|שם=רותם מלמד|{{ynet|ליאת רותם מלמד|תחקיר: 4,000 מתים בשנה בישראל מזיהומים בבתי"ח|4202290|15 במרץ 2012|}}}} |
מדי שנה נדבקים כשלושים אלף ישראלים בחיידקים עמידים שמקורם בבתי חולים ישראליים.{{הערה|שם=רותם מלמד}} כארבעת אלפים מתוכם מתים בכל שנה.{{הערה|שם=רותם מלמד|{{ynet|ליאת רותם מלמד|תחקיר: 4,000 מתים בשנה בישראל מזיהומים בבתי"ח|4202290|15 במרץ 2012|}}}} בעוד שבשנת 2010 אושפזו 5,315 ישראלים כתוצאה מזיהומים נוזוקמיים, עלה המספר בשנת 2011 ל-6,176 ישראלים שאושפזו עם זיהומים נוזוקומיים.{{הערה|{{הארץ|דן אבן|דו"ח של משרד הבריאות - עלייה של 50% בחלק מהזיהומים העמידים לאנטיביוטיקה בבתי החולים|1.1746937|3 ביולי 2012}} |
||
== לקריאה נוספת == |
== לקריאה נוספת == |
גרסה מ־14:45, 6 ביולי 2012
זיהום נוזוקומי (Nosocomial infection) היא מחלה הנרכשת עקב אשפוז בבית חולים כתולדה משנית לסיבה המקורית שבעטיה אושפז החולה. מקור הביטוי במילה היוונית "נוסוקומיון" (νοσοκομείον) שמשמעותה "בית חולים". ישנן מספר סיבות לכך שבבתי החולים מתפתחים זיהומים:
- בבתי החולים מספר רב של חולים בעלי מערכת חיסונית מוחלשת.
- הצוות המטפל עובר בין חולה לחולה וכך מעביר את החיידקים או הנגיפים ביניהם, במידה ולא ננקטו אמצעי הסניטציה הנדרשים.
- שימוש מוגבר באנטיביוטיקה גורם לעליה בכמות החיידקים מהזנים העמידים לאנטיביוטיקה.
- תפוסת מיטות גבוהה שאינה מאפשרת בידוד של חולים מדבקים, בייחוד בבתי חולים ישראליים.
מדי שנה נדבקים כשלושים אלף ישראלים בחיידקים עמידים שמקורם בבתי חולים ישראליים.[1] כארבעת אלפים מתוכם מתים בכל שנה.[1] בעוד שבשנת 2010 אושפזו 5,315 ישראלים כתוצאה מזיהומים נוזוקמיים, עלה המספר בשנת 2011 ל-6,176 ישראלים שאושפזו עם זיהומים נוזוקומיים.{{הערה|דן אבן, דו"ח של משרד הבריאות - עלייה של 50% בחלק מהזיהומים העמידים לאנטיביוטיקה בבתי החולים, באתר הארץ, 3 ביולי 2012
לקריאה נוספת
- דורון זמיר, איליה פוליצ'וק , אילן ליבוביץ , טטיאנה רייטבלט , חן זמיר ושמעון שרף , זיהומים נוזוקומיים במחלקה לרפואה פנימית, הרפואה, אפריל 2003
- Wiener-Well Y, Galuty M, Rudensky B, Schlesinger Y, Attias D, Yinnon AM. Nursing and physician attire as possible source of nosocomial infections. Am J Infect Control 2011;39:555–9.
הערות שוליים
- ^ 1 2
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ליאת רותם מלמד, תחקיר: 4,000 מתים בשנה בישראל מזיהומים בבתי"ח, באתר ynet, 15 במרץ 2012