אלכסנדר זיסקינד מהוראדנא

הרב אלכסנדר זיסקינד מהוראדנא, מכונה מוהרא"ז (תקמ"ט – י"ח באדר ב' תקנ"ד, 1794) היה רב ומקובל ואיש אשכולות נודע ביותר במאה ה-18, התפרסם כאחד מגדולי הרבנים בדורו וכצדיק מיוחד במינו, ונודע בכינויו בעל יסוד ושורש העבודה על שם ספרו, או בראשי תיבות: יסושה"ע.

תולדותיו

נולד בראזנאי לרב משה ולאמו מרת רבקה, מצאצאי רבי מרדכי יפה "בעל הלבושים", שהיה מאבות משפחתו, וחי רוב ימיו בעיר הוראדנא (הורדנה).

למד תורה אצל הרב אריה לייב הלוי אפשטיין בעל ה'פרדס', וכן היה תלמיד חבר לרבי משה איויער.

הרב אלכסנדר זיסקינד עלה ונתעלה במעלות התורה והקדושה ועבד את בוראו כחד מן שרפי מעלה, ולא הסיח דעתו אפילו ברגע מדבקותו בבוראו, וכפי עדות של רבים מגדולי דורו אשר הפליגו בגודל מסירות נפשו לעבודת השי"ת במעשיו, ללא הפסק במשך כל ימי חייו. נוהג היה לעסוק בגמילות חסדים עם עניים, ואף היה לווה כסף מגבירים עשירים לצורך כך.

על אף שלא היה קשור בגלוי לחסידות, הרי היה מאוהדיה ומוקירה ואף אימץ מדרכיה, ויעידו על כך ההקבלות שבין "צוואת הריב"ש" לבין ספרו "יסוד ושורש העבודה", וכן ההקבלות המפתיעות שבין צוואתו לבין צוואת מרן רבי אהרן הגדול מקארלין, המלמדות על הקשרים שהיו בין צדיקים אלו.

כן נהג בהנהגות הרבה כגדולי המקובלים ומאורי החסידות, כמו טבילה במקוה, לבישת בגדי לבן בשבת קודש, וכפי שסיפר לימים הצדיק רבי מנחם נחום קפלן מהוראדנא על מנהגו של מוהרא"ז, שבכל ערב שב"ק היה טובל במקוה ולובש בגדי לבן, הולך לבית הכנסת, כשבידו מגילת שיר השירים כשרה, שנכתבה כמו ספר תורה, אותה כתב הוא עצמו, והיה קורא שיר השירים במתינות, במתיקות גדולה ובהתלהבות ודבקות נוראה! והמשיך רבי נחום ואמר: "קבלה בידינו מאבותינו, שמלאכי מעלה היו פוסקים מלומר שירה, והיו עומדים, שומעים ומקשיבים לקול נעימות אמירת שיר השירים שלו שהיה בוקע רקיעים".

צדיקי החסידות חיבבוהו ושיבחוהו מאד, ופעם היה הרב אלכסנדר זיסקינד אצל הרב ברוך ממעזבוז, מפני שיצא לגלות, והיה מחזר על הפתחים, כשיצא אמר הרב ברוך: "היה כאן עני אחד עם טארבע -[ תרמיל] פתיתי לחם - היו צריכים לקבל מאתו את הפתיתים ולהניח מרגליות במקומם".

ובפיהם של בני העיר הוראדנא מקובל כי הרב אלכסנדר זיסקינד ביקר אצל המגיד ממעזריטש שכיבדו וכך הם מספרים: "היסוד ושורש העבודה בא פעם לשבת להמגיד ובשעת הסעודה בליל שבת התיישב בסוף השולחן, ואז לפני קידוש פתאום הכריז המגיד, ר' אלכסנדר זיסקינד יקדש!"

תקופת חייו של הרב אלכסנדר זיסקינד מהוראדנא על ציר הזמן
ציר הזמן

חשיבותו

הגר"א אמר עליו: "רבי אלכסנדר זיסקינד גדול כספרו, וספרו גדול כמוהו", ור' לוי יצחק מברדיטשוב כתב בהסכמה לספר כי חזקת המחבר היא "שיכנסו דבריו בלב שומעיהם להחזיק במוסר ה' ויראתו".

הגאון רבי ישראל בן מוהר"י ליב זצ"ל אב"ד מינסק, כתב בריש הסכמתו: "הנה כבר גלוי לעיני ישראל שנתקבל בחיבה חיבת הקודש ספר 'יסוד ושורש העבודה', שחיבר המופלג בתורה וחסידות, ולו יד ושם בנגלה ובנסתר, צדיק יסוד עולם"

רבה של עירו הוראדנא, הג"ר אליעזר ב"ר צבי הירש זצ"ל, מתארו בהסכמה נלהבת לספרו: "הרבני המופלא ומופלג בתורה ובחסידות המפורסם, איש קדוש יאמר לו, מוהר"ר אלכסנדר זיסקינד"

החוזה מלובלין אמר שגילו לו משמיא, "שחשוב מאוד אצל הקב"ה סדר התנהגותו של הצדיק היסוד ושורש העבודה וגודל תמימות לבבו לפני ה', כי הוא היה מתנהג תמיד באמונה, ובהשגחה פרטית בכל עניניו"

רבי נחמן מברסלב אמר עליו שהיה חסיד לפני החסידות

משנתו ופועלו

נחת רוח לבורא יתברך

בספרו הקבלי יסוד ושורש העבודה מוליך אותנו המחבר, בסגנונו המיוחד במינו, בדרכי עבודת ה', צעד אחר צעד – החל מההשכמה בחצות לילה, ועד למועדי השנה – והכל רצוף אש-קודש של אהבת ה' ויראתו, ושזור במגמה הגדולה לעשות נחת-רוח לבורא ולהודות לה' בכל זמן. "ובוודאי יש לאדם לחקוק עבודה זו של נתינת נחת-רוח ליוצרנו ובוראנו יתברך שמו ויתעלה על לוח לבו, ואל יליזו מעיניו אפילו רגע אחד. כי על קוטב עבודה זו היה עיקר בריאת האדם בעולם הזה". גדולי התורה בזמנו ראו במחבר קדוש עליון, ובספרו ספר יסוד בעבודת ה'.

הודאה ושבח לה' יתעלה יתברך

"הייתי נזהר מאד ליתן הודאה ושבח לה' יתעלה יתברך שמו על כל מה שהגיע עלי, הן איזה רעה ר"ל קטנה או גדולה הייתי מצדיק עלי את הדין בשמחה ונתתי לה' יתברך גם כן הודאה על זה בשמחה עצומה בזו הלשון: יוצרי ובוראי אתה צדיק על כל הבא עלי כי אמת עשית ואני הרשעתי ואני נותן לפניך שבח והודאה על זה יוצרי ובוראי, כי בוודאי לטובתי עשית לי סיבה זו. הן על איזה טובה קטנה או גדולה נתתי לו ית"ש הודאה ושבח על הטובה שגמלני. ובוודאי כל אדם מוזהר על זה. והיא משנה מפורשת "חייב אדם לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה", והיודע תעלומות יעיד עלי שמלבד החיוב מהמשנה הקדושה עבדתי עבודה זו בתמידות מגודל אהבת ה' יתברך שהייתה תקועה בלבי בתמידות."

התפארות ושמחה בעבודת ה'

"היה בלבי בוער בתמידות שמחה וחדוה עד מאד, שמחה שאין למעלה הימנה, שיש לי אלוה כזה שלא תכזב אלוהותו לעולמי עד ואחר שברא עולמות לאין מספר בחר גם בי בשר ודם, חרש מחרשי אדמה, וברא אותי מגודל טובו בתוך עם קדוש הישראלי והיה כזה בלבי בתמידות התפארות גדול שזכיתי להיות עבד עולם לאלוה כזה."

ארץ ישראל

חיבה מיוחדת הייתה לרבי אלכסנדר לארץ ישראל, ואף שלא זכה לעלות אליה בעצמו, היה מכתת רגליו על מנת לאסוף כסף עבור יושבי ארץ הקודש. בצוואתו כתב: "בני אהובי, תשוקתכם יהיה בתמידות ליסע לארץ הקדושה. ובוודאי בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו."

רבנות

סירב לשמש במשרת רבנות רשמית או בכל משרה אחרת, בשל ענוותנותו ובשל רצונו לא להיבטל מלימוד תורה, והימנעות ממחלוקת, ולצורך מחייתו עסק במסחר דרך עראי. גם את זרעו אחריו הזהיר בצוואתו "שלא תקבלו שום התמנות, היינו, שלא תהיו בקהל כלל, לא ראשים ולא מנהיגים" ונימוקו עמו: "בניי אהוביי, כוונתי בכל זה הוא לטובתכם, כרחם אב על בנים, שתרשו שני עולמות הזה והבא, כי על זה יעיד כל בר שכל, מי שהוא יותר טרוד בעסקי העוה"ז השפל והבזוי שהוא כצל עובר, ובפרט ברדיפות הכבוד, אף חייו אינם חיים."

מסירות נפש

בספרו מוזכר בתמידות גודל העניין הנשגב של מסירות נפש למען שמו יתברך ולמען קיום מצותיו כדי לעשות נחת רוח ליוצרנו ובוראנו ומגדיר אותה "עבודה אחת פרטית ונשגבה מאד", שאפשר לקיימה גם במחשבה ולא רק במעשה, "בכח ולא בפועל".

פעילות ציבורית

בין מפעלותיו הכבירים לתורה ולחסד, אזר הרב אלכסנדר זיסקינד חיל לטובת עניי ארץ ישראל, ופעל למען משימה קדושה זו גדולות ונצורות. פעם נסע להמבורג, שבגרמניה, כדי לזכות את תושבי העיר במצוה חשובה זו. הנסיעה הייתה כרוכה - בנוסף ליסורי וטלטולי הדרך - במסירות נפש ממש, כי העברת כספים ממדינה למדינה נחשבה באותם ימים כבגידה ממש. ואמנם צדיק זה נתפס ונאסר תחת סורג ובריח למשך תקופה של שנה וחצי! ורק לאחר השתדלויות מרובות ומאמצים אדירים שוחרר ממאסרו הקשה, אך הוא המשיך במלאכת הקודש של קיבוץ כספים ושליחתם לארץ ישראל. כשהעירו לו על גודל הסכנה שיש בפעולותיו אלו, השיב ואמר ברוב צדקתו: וכי אניח בשביל סכנתי ליהודי ארץ הקדושה לגווע ברעב? אין עניי ארץ הקודש צריכים לרעוב בגין סכנה זו!

כן ידוע סיפור נורא על עלילת דם שאירעה בהוראדנא: נערה נוצריה נעלמה ומטפחתה נמצאה ברשותו של יהודי איש תם וישר בשם ר' אלעזר ב"ר שלמה מווערבּלאוו. היה די בעובדא זו, שמספר עדים יעידו, שראו במו עיניהם איך שהיהודי הרג את הנערה והשתמש בדמה. כל ההשתדלויות להצילו לא הועילו, ודינו יצא לההרג במיתה משונה ואכזרית ביותר. משראה הרב אלכסנדר זיסקינד שנגזרה גזרה ואי אפשר לבטלה, חשש שמא היהודי האומלל לא יוכל לעמוד בנסיון הקשה ולקדש שם שמים, הסתכן בנפשו ובדרך לא דרך הגיע אליו, עודד את רוחו וחבש לעצבותיו והסביר לו גודל זכותו לקדש שמו יתברך. יום הוצאת רוע הגזירה אל הפועל, נקבע ליו"ט שני של שבועות שנת תק"ן, הכומרים המרצחים צמאי דם הסיתו וקראו לפרוע פרעות בהמוני היהודים, וכולם התחבאו בבתיהם כאשר מחוץ תשכל חרב. אולם הרב אלכסנדר זיסקינד, לא ידע מנוח לנפשו, ושם נפשו בכפו, ובעיצומו של יום עבר בין ההמון צמא הדם, ובנסי נסים הגיע אל היהודי, ולימדו לברך ברכת קידוש השם, ואמר אתו פסוקי יחוד, ומנהמת לבו הטהור, זעק בקול רעם אדיר "אמן". מחבר הספר 'עיר גבורים' כתב על כך ספר מיוחד בשם בשם 'הרואה ואינו נראה', ובו מאריך לתאר את כל פרטי המעשה ואת מעורבותו של הרב אלכסנדר זיסקינד.

ספריו

• יסוד ושורש העבודה - ספר מוסר קבלי ופרוש על התפילה.
• קרני אור - קרני אור פירוש על הזוהר הודפס ע"י נכדו הרב משה הלוי אב"ד גאטש.

צוואתו

נוראים ומופלאים ביותר המה דבריו אשר כתב בעצמו בצוואתו לאנשי החברא קדישא, בהם גזר אומר שלא ידברו עליו שום שבח כלל"

רק את השבח הזה ידברו עלי, מה שאני מעיד עלי שמים וארץ, והיודע תעלומות יודע ויעיד עלי גם כן אחר פטירתי, שהייתי מאמין באמונת אלקותו ית"ש ויתעלה זכרו לעד, ממש כמשה רבינו ע"ה, אך הוא (משה רבינו) ידע בבירור, כפי גודל שכלו, כמ"ש (במדבר יב, ז) 'בכל ביתי נאמן הוא', ואני השפל בגודל אמונה שלימה ואמתות ברורה, בלי שום פקפוק וספק כלל ח"ו, גם בבירור גמור לפי קט שכלי. גם שבח זה יאמרו עלי, שכמה וכמה פעמים ביום, בעת שהייתי בטל מלמוד התורה הקדושה, הייתי מקבל עלי אלקותו ית"ש ויתעלה.

— הצוואה הקטנה, סוף חלק ב'

וכן ציווה לעשות בו ארבע מיתות בית דין:

שיגביהו אותי כמה אנשים עד התקרה ממש ויזרקו אותי בכוח גדול דווקא על הארץ בלי שום הפסק סדין או קש, וכזה יעשו שבעה פעמים זו אחר זו.

— שם

כמו כן ציווה לקבור אותו בכל ציציותיו, ולהשאיר סביב קברו מקום פנוי ארבע אמות מכל צד.

ובסוף הצוואה ביקש:

גם מכל לומדי התוה"ק, אף מי שלא קיבל מעולם דבר מה מחבורי, בקשתי היא במאד מאד, שיקבעו בו שיעור לימוד כל יום, ומבטיח אני אותם שאהיה מליץ טוב בתמידות בעדם בעולם העליון, ולהשומע יונעם

נוסח מצבתו

על פי צוואתו שתי מצבות הוצבו לו אחד לצד מראשותיו ואחד לצד מרגלותיו, ונחרת עליהם מפנים: "אלכסנדר זיסקינד, במו"ה משה, הנולד מהאשה רבקה, עובד השם יתברך".

מתלמידיו

• הרב יהושע העשיל כ"ץ בעל ישועות יהושע

צאצאיו

כפי שמספר בצוואתו היו לו "בנים רבים, אך לא זכיתי לגדלם". אמנם כפי הנכתב בצוואתו וכפי המקובל היו לו שלשה בנים והם:

• הרב אריה ליב, שנקרא ע"ש רבו אריה לייב הלוי אפשטיין, התפרסם לימים ברוב צדקתו, והמשיך בדרכו של אביו ב"קלויז" שהוקם על שם אביו בהוראדנא.נפטר בכ"ב סיון תקצ"א.
• הרב משה.
• הרב יוסף.
• הרב משה הלוי אב"ד גאטש ואח"כ בקאמניץ, היה נשוי לנכדתו.

זיקתם העמוקה של צאצאיו אליו, הסתמנה היטב בשם המשפחה שאותו נשאו: ברא"ז, שפירושו, בראשי תיבות, בני רבי אלכסנדר זיסקינד.

לקריאה נוספת

• שמעון אליעזר פרידענשטיין , עיר גבורים – קורות עיר הוראדנא, וילנה, תר"מ.
• יוסף קלוזנר, ר’ אלכסנדר זיסקינד מהורודנא-החסיד בין המתנגדים. ‬ספר אסף, ירושלים תשי"ג.

קישורים חיצוניים

• יסוד שורש העבודה,באתר Hebrewbooks
• קרני אור,באתר Hebrewbooks
• צוואה,באתר Hebrewbooks