הצד הרחוק של הירח

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: שגיאות כתיב, פיסוק והטיות תארים. בחירה שגויה של מילות יחס..

הצד האפל של הירח

הצד הקרוב של הירח. תבליטי השטח ניתנים לצפיה

הצד האפל של הירח, לעיתים נקרא גם הצד הרחוק של הירח, הוא צידו של הירח אותו לא ניתן לראות מכדור הארץ. תפיסה שגויה הקשורה לצד האפל של הירח היא שמדובר בצד חשוך, אך הדבר אינו כך, כאשר הירח במולד צידו האפל של הירח הוא הצד המואר.

מקור התופעה

מכוון שהירח נעול כבידתית אל כדור הארץ זמן ההקפה של הירח מסביב לכדור הארץ שווה לזמן הסיבוב סביב צירו לכן רק צד אחד פונה אל כדור הארץ. תופעות הליברציה והנוטציה גורמות לכך שניתן לראות מכדור הארץ כ-59% משטחו הכולל של הירח.

חקר השטח

רק ב7 באוקטובר 1959 צידו האפל של הירח נגלה לבני האדם. הגשושית הסובייטית "לוּנָה-3" (מרוסית: הירח-3) הקיפה את הירח ושידרה את האות אלמצפה כוכבים בסימאיזאשר בחצי האי קרים. בעוד שמפות של צידו הנראה של הירח קיימות מאז המאה ה-17 רק ב-1959 נגלה צידו האפל, על סמך ממצאים אלו פורסם האטלס והגלובוס הירחי השלם הראשון. האסטרונאוטים האמריקאים, בחללית אפולו 8, היו בני האנוש הראשונים, שצפו בצידו האפל של הירח, בעין בלתי מזוינת.

פני השטח

פני השטח של הצד האפל שונים מן הצד שפונה אל כדור הארץ. הם מאופיינים בריבוי מכתשי פגיעה ומיעוט ימות. רק שתי ימות נצפו בצד האפל: ימת מוסקבה (Mare Moscoviense) וימת הגאונות (Mare Ingenii).