אליס רז'ינה – הבדלי גרסאות
מ ←אמנותה: הכנה |
מ בוט: הקובץ Elis_memorial.jpg הוסר מכיוון שנמחק מוויקישיתוף על ידי Sven Manguard עם הסיבה: Copyright violation: Derivitive work, subject of the photograph is ... |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
==אמנותה== |
==אמנותה== |
||
[[קובץ:Elis memorial.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פרט מהתצוגה לציון 25 שנה למותה של אליס רז'ינה, [[פורטו אלגרה]].]] |
|||
רז'ינה הייתה ידועה בטכניקה המושלמת של אינטונציה ושליטה בקולה. עוצמת הרגש שהביעה בשירתה והאנרגיה שאפפה אותה זיכו אותה בכינויים "furacão" ("[[הוריקן]]") ו"pimentinha" ("פלפלונת"). היא שיתפה פעולה עם יוצרים כ[[מילטון נסימנטו]], [[ז'ילברטו ז'יל]], [[רנאטו טשיירה]], [[ז'ואו בוסקו]], [[אלדיר בלאנק]], [[סאולי קוסטה]] ואחרים, אבל לא ניתן שלא לציין את "אליס וטום", אלבום המופת המשותף לה ול[[אנטוניו קרלוס ז'ובים|טום ז'ובים]], שנחשב לאחד מאלבומי ה[[בוסה נובה]] היפים ביותר וכולל שירים כמו [[Aguas de Março]] ("והגשם יבוא", בנוסח העברי שכתב [[עלי מוהר]]). אלבום זה ואחרים ביססו את מעמדה כבכירת זמרות ה[[מוזיקה פופולרית ברזילאית|מוזיקה הפופולרית הברזילאית]]. |
רז'ינה הייתה ידועה בטכניקה המושלמת של אינטונציה ושליטה בקולה. עוצמת הרגש שהביעה בשירתה והאנרגיה שאפפה אותה זיכו אותה בכינויים "furacão" ("[[הוריקן]]") ו"pimentinha" ("פלפלונת"). היא שיתפה פעולה עם יוצרים כ[[מילטון נסימנטו]], [[ז'ילברטו ז'יל]], [[רנאטו טשיירה]], [[ז'ואו בוסקו]], [[אלדיר בלאנק]], [[סאולי קוסטה]] ואחרים, אבל לא ניתן שלא לציין את "אליס וטום", אלבום המופת המשותף לה ול[[אנטוניו קרלוס ז'ובים|טום ז'ובים]], שנחשב לאחד מאלבומי ה[[בוסה נובה]] היפים ביותר וכולל שירים כמו [[Aguas de Março]] ("והגשם יבוא", בנוסח העברי שכתב [[עלי מוהר]]). אלבום זה ואחרים ביססו את מעמדה כבכירת זמרות ה[[מוזיקה פופולרית ברזילאית|מוזיקה הפופולרית הברזילאית]]. |
||
גרסה מ־14:24, 16 בנובמבר 2012
_(1).jpg){kind=link}
אליס רז'ינה קרבליו קוסטה (פורטוגזית: Elis Regina Carvalho Costa; 17 במרץ 1945 – 19 בינואר 1982) זמרת ברזילאית, אחת מן החשובות בהיסטוריה של ברזיל והבולטת ביותר מאמצע שנות ה-60 ולאורך שנות ה-70 של המאה העשרים. ביצועיה משלבים טכניקה, פרפקציוניזם, רגש ואנרגיה. גם כיום היא בין הזמרות הפופולריות והאהובות בברזיל.
ביוגרפיה
רז'ינה נולדה ב-17 במרץ 1945 בפורטו אלגרה, בירת מדינת ריו גראנדי דו סול שבדרום ברזיל. קריירת השירה שלה החלה כבר כשהייתה בת 11, בעת ששרה בתוכנית רדיו לילדים. בשנת 1959, כשהיא רק בת 14, החתימה אותה תחנת רדיו אחרת על חוזה. בשנה שלאחר מכן הקליטה בריו דה ז'ניירו את תקליטה הראשון. בשנת 1964, אחרי שכבר הספיקה להקליט מספר תקליטים נוספים, עזבה את פורטו אלגרה והחלה לנוע על הציר ריו דה ז'ניירו - סאו פאולו. ב-1965כבר זכתה בפרס הראשון בפסטיבל ה-MPB ויצאה במופע משותף ומצליח עם המוזיקאי ז'איר רודריגז. ב-1968 יצאה לסיבוב הופעות באירופה והצליחה במיוחד בצרפת. בסוף שנות ה-60 ובתחילת שנות ה-70 תרמה לפופולריות של הטרופיקליה כאשר הקליטה שירי טרופיקליה, למשל כאלה של ז'ילברטו ז'יל.
רז'ינה השמיעה מספר פעמים דברים בגנות הדיקטטורה הצבאית ששלטה בברזיל. באחד הראיונות, בשנת 1969, הביעה דעתה שברזיל נשלטת בידי גורילות. מעמדה והפופולריות שלה הקנו לה חסינות, אך מאוחר יותר - יש הטוענים כי אולצה לעשות כן כ"תשלום" בגין התבטאותה - היא שרה את ההמנון הברזילאי במופע שנערך באחד האצטדיונים. הופעתה זו - שנראתה אם לא כשיתוף פעולה עם המשטר הצבאי אזי לפחות כהשלמה עמו - הנחיתה מכה מוראלית על ראשם של המתנגדים לדיקטטורה.
היא נפטרה ב-19 בינואר 1982, כבת 37, ממנת יתר של קוקאין, אלכוהול ותרופות הרגעה. היא הותירה אחריה שלושה ילדים, שהקטנה שבהם, מריה ריטה מריאנו, הייתה כבת חמש כשנפטרה אמה. בשנת 2001, כשהייתה מריה ריטה בת 24, היא זנחה את לימודיה בפקולטה לשיווק ואת עבודתה ככתבת בעיתון נוער, ופתחה בקריירה מוזיקלית. שנתיים אחר כך זכה הדיסק שלה בגראמי הלטיני בשלוש קטגוריות מרכזיות. מבקרים רבים טוענים כי מריה ריטה מחקה את הסגנון של אמה. קולותיהן, מכל מקום, דומים להפליא. גם שני בניה האחרים של רז'ינה הפכו למוזיקאים.
אמנותה
רז'ינה הייתה ידועה בטכניקה המושלמת של אינטונציה ושליטה בקולה. עוצמת הרגש שהביעה בשירתה והאנרגיה שאפפה אותה זיכו אותה בכינויים "furacão" ("הוריקן") ו"pimentinha" ("פלפלונת"). היא שיתפה פעולה עם יוצרים כמילטון נסימנטו, ז'ילברטו ז'יל, רנאטו טשיירה, ז'ואו בוסקו, אלדיר בלאנק, סאולי קוסטה ואחרים, אבל לא ניתן שלא לציין את "אליס וטום", אלבום המופת המשותף לה ולטום ז'ובים, שנחשב לאחד מאלבומי הבוסה נובה היפים ביותר וכולל שירים כמו Aguas de Março ("והגשם יבוא", בנוסח העברי שכתב עלי מוהר). אלבום זה ואחרים ביססו את מעמדה כבכירת זמרות המוזיקה הפופולרית הברזילאית.