בלדה מס' 1 בסול מינור, אופוס 23 – הבדלי גרסאות
שלומית קדם (שיחה | תרומות) תרגום מהוויקיפדיה האנגלית, הסרת תבנית עריכה |
שלומית קדם (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
שופן חיבר את הבלדה מסד' 2 ב[[סולם (מוזיקה)|פה מז'ור]] אופוס 38 בין השנים 1836 ל-1839 בנוהאנט, [[צרפת]] ובאי ה[[ספרד]]י [[מיורקה]]. [[רוברט שומאן]], שהקדיש את ה"קרייזלריאנה" אופוס 26 שלו לשופן, קיבל בתמורה את הקדשת הבלדה הזו. [[פסנתרן|פסנתרנים]] ו[[מוזיקולוג]]ים ידועי-שם, בהם שומאן שהיצירה הוקדשה לו, ביקרו אותה כנופלת בכושר ההמצאה שלה מקודמתה. מחלוקת מסוימת קיימת באשר להשראה שהביאה לכתיבתה, המיוחסת לעתים לפואמה של [[אדם מיצקייביץ']] "Świtezianka", אבל לייחוס זה אין אישוש, ויש המייחסים גם את הבלדה מס' 3 לאותה פואמה. |
שופן חיבר את הבלדה מסד' 2 ב[[סולם (מוזיקה)|פה מז'ור]] אופוס 38 בין השנים 1836 ל-1839 בנוהאנט, [[צרפת]] ובאי ה[[ספרד]]י [[מיורקה]]. [[רוברט שומאן]], שהקדיש את ה"קרייזלריאנה" אופוס 26 שלו לשופן, קיבל בתמורה את הקדשת הבלדה הזו. [[פסנתרן|פסנתרנים]] ו[[מוזיקולוג]]ים ידועי-שם, בהם שומאן שהיצירה הוקדשה לו, ביקרו אותה כנופלת בכושר ההמצאה שלה מקודמתה. מחלוקת מסוימת קיימת באשר להשראה שהביאה לכתיבתה, המיוחסת לעתים לפואמה של [[אדם מיצקייביץ']] "Świtezianka", אבל לייחוס זה אין אישוש, ויש המייחסים גם את הבלדה מס' 3 לאותה פואמה. |
||
כמו הבלדות מס' 3 ו-4, גם הבלדה השנייה כתובה ב[[מקצב]] כפול מורכב של 6/8. היא נפתחת בשקט בסולם פה מז'ור, עם צלילי דו חוזרים ונשנים בשתי הידיים. פתטיחה זו מתקדמת במהירכות ל[[מלודיה]] והתפתחות בהוראת ביצוע "סוטו ווצ'ה" - מילולית "מתחת לקול", או "חרש". הקטע הזה מתפוגג בכמה צלילי לה חוזרים ביד ימין. הקטע הבא של הבלדה, העומד בניגוד חריף לראשון, נפתח בהוראת ביצוע "פרסטו קון פואוקו" - "מהיר מאוד ומשולהב". במקום להיכתב במינור המקביל, פה מינור, הוא כתוב בלה מינור. חוקר שופן והביוגרף שלו, פרדריק ניקס, כותב עליו "כניסת הפרסטו ... חורגת לכאורה ממה שקדם לה; אבל מה שנשמע לאחר זאת ... מצדיק את נוכחות הפרסטו."{{הערה|1=ניקס, "פרדריק שופן כאדם ומוזיקאי", 1836 |
כמו הבלדות מס' 3 ו-4, גם הבלדה השנייה כתובה ב[[מקצב]] כפול מורכב של 6/8. היא נפתחת בשקט בסולם פה מז'ור, עם צלילי דו חוזרים ונשנים בשתי הידיים. פתטיחה זו מתקדמת במהירכות ל[[מלודיה]] והתפתחות בהוראת ביצוע "סוטו ווצ'ה" - מילולית "מתחת לקול", או "חרש". הקטע הזה מתפוגג בכמה צלילי לה חוזרים ביד ימין. הקטע הבא של הבלדה, העומד בניגוד חריף לראשון, נפתח בהוראת ביצוע "פרסטו קון פואוקו" - "מהיר מאוד ומשולהב". במקום להיכתב במינור המקביל, פה מינור, הוא כתוב בלה מינור. חוקר שופן והביוגרף שלו, פרדריק ניקס, כותב עליו "כניסת הפרסטו ... חורגת לכאורה ממה שקדם לה; אבל מה שנשמע לאחר זאת ... מצדיק את נוכחות הפרסטו."{{הערה|1=ניקס, "פרדריק שופן כאדם ומוזיקאי", 1836}} היצירה חוזרת כעבור זמן קצר לקצב ולסגנון המקורי שלה והמלודיה הראשונה עוברת עיבוד ושכלול נוספים. שופן ממזג כאן וריאציות על המלודיה שאינן מופיעות בשלב התצוגה של היצירה. ההתפתחות הזאת נמשכת הלאה עד שנושא הפרסטו קון פואוקו חוזר שוב באופן טבעי בשינויים (רקאפיטולציה). הפעם, הוא עובר גם עיבוד ושכלול ומסתיים בפתאומיות, עד שהנושא מהדהד שוב והיצירה מתפוגגת חרש. הנושא המקורי בפה מז'ור חוזר שוב, אבל הפעם בלה מינור, סולם הפרסטו; כך מסתיימת היצירה, בלי לחזור לסולם ה[[טוניקה]] שלה. |
||
"<ref name="Niecks">{{cite book |title=Frederick Chopin as a Man and Musician |last=Niecks |first=Frederick |year=1836 |url=http://www.globusz.com/ebooks/FrederickChopin |accessdate=2010-01-05}}</ref> |
|||
היצירה חוזרת כעבור זמן קצר לקצב ולסגנון המקורי שלה |
|||
והמלודיה הראשונה עוברת עיבוד ושכלול נוספים. שופן ממזג כאן וריאציות על המלודיה שאינן מופיעות בשלב התצוגה של היצירה. ההתפתחות הזאת נמשכת הלאה עד שנושא הפרסטו קון פואוקו חוזר שוב באופן טבעי בשינויים (רקאפיטולציה). הפעם, הוא עובר גם עיבוד ושכלול ומסתיים בפתאומיות, עד שהנושא מהדהד שוב והיצירה מתפוגגת חרש. הנושא המקורי בפה מז'ור חוזר שוב, אבל הפעם בלה מינור, סולם הפרסטו; כך מסתיימת היצירה, בלי לחזור לסולם ה[[טוניקה]] שלה. |
|||
==הערות שוליים== |
|||
{{הערות שוליים|יישור=ימין}} |
|||
[[קטגוריה:יצירות מאת פרדריק שופן]] |
[[קטגוריה:יצירות מאת פרדריק שופן]] |
||
גרסה מ־21:57, 18 בינואר 2013
הבלדה הראשונה של שופן אופוס 23 בסול מינור, היא יצירה שכתב פרדריק שופן בגיל צעיר יחסית. ביצוע ממוצע של הבלדה נמשך בין 8 עד 10 דקות. הבלדה נחשבת קשה מאד לביצוע, ודורשת רמה טכנית גבוהה מאד.
שופן חיבר את הבלדה מסד' 2 בפה מז'ור אופוס 38 בין השנים 1836 ל-1839 בנוהאנט, צרפת ובאי הספרדי מיורקה. רוברט שומאן, שהקדיש את ה"קרייזלריאנה" אופוס 26 שלו לשופן, קיבל בתמורה את הקדשת הבלדה הזו. פסנתרנים ומוזיקולוגים ידועי-שם, בהם שומאן שהיצירה הוקדשה לו, ביקרו אותה כנופלת בכושר ההמצאה שלה מקודמתה. מחלוקת מסוימת קיימת באשר להשראה שהביאה לכתיבתה, המיוחסת לעתים לפואמה של אדם מיצקייביץ' "Świtezianka", אבל לייחוס זה אין אישוש, ויש המייחסים גם את הבלדה מס' 3 לאותה פואמה.
כמו הבלדות מס' 3 ו-4, גם הבלדה השנייה כתובה במקצב כפול מורכב של 6/8. היא נפתחת בשקט בסולם פה מז'ור, עם צלילי דו חוזרים ונשנים בשתי הידיים. פתטיחה זו מתקדמת במהירכות למלודיה והתפתחות בהוראת ביצוע "סוטו ווצ'ה" - מילולית "מתחת לקול", או "חרש". הקטע הזה מתפוגג בכמה צלילי לה חוזרים ביד ימין. הקטע הבא של הבלדה, העומד בניגוד חריף לראשון, נפתח בהוראת ביצוע "פרסטו קון פואוקו" - "מהיר מאוד ומשולהב". במקום להיכתב במינור המקביל, פה מינור, הוא כתוב בלה מינור. חוקר שופן והביוגרף שלו, פרדריק ניקס, כותב עליו "כניסת הפרסטו ... חורגת לכאורה ממה שקדם לה; אבל מה שנשמע לאחר זאת ... מצדיק את נוכחות הפרסטו."[1] היצירה חוזרת כעבור זמן קצר לקצב ולסגנון המקורי שלה והמלודיה הראשונה עוברת עיבוד ושכלול נוספים. שופן ממזג כאן וריאציות על המלודיה שאינן מופיעות בשלב התצוגה של היצירה. ההתפתחות הזאת נמשכת הלאה עד שנושא הפרסטו קון פואוקו חוזר שוב באופן טבעי בשינויים (רקאפיטולציה). הפעם, הוא עובר גם עיבוד ושכלול ומסתיים בפתאומיות, עד שהנושא מהדהד שוב והיצירה מתפוגגת חרש. הנושא המקורי בפה מז'ור חוזר שוב, אבל הפעם בלה מינור, סולם הפרסטו; כך מסתיימת היצירה, בלי לחזור לסולם הטוניקה שלה.
הערות שוליים
- ^ ניקס, "פרדריק שופן כאדם ומוזיקאי", 1836