סולם (מוזיקה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקור הסולם המוזיקלי, מזמור ליוחנן המטביל

סולם מוזיקלי הוא סדרה מוגדרת של צלילים, שגובהו של כל צליל בה מוגדר לפי גודל המרווח המוזיקלי בינו לבין צליל בסיס נתון. לכל סולם יש אופי מוזיקלי ייחודי. כך למשל, מקובל לייחס לסולם הטונים השלמים תחושה של אין-סופיות או מתח, בעוד שלסולם המינורי מקובל לייחס ביטוי של עצב או רגש עמוק.

כל צליל בסולם נקרא "מדרגה".

אף על פי שהסולמות מרחבי העולם שונים בדרך כלל, המרווחים המוזיקליים בכל סולם מוגדרים לרוב על פי היחסים המתמטיים שבין התדירויות של כל אחד מצליליו.

סולמות נפוצים במוזיקה המערבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סולם דו מז'ור
סולם לה מינור טבעי
סולם לה מינור הרמוני
סולם לה מינור מלודי בעליה
סולם לה מינור מלודי בירידה

הסולמות המז'וריים והמינוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד למה שנהוג לחשוב, הסולם המינורי והסולם המז'ורי אינם אלא מודוסים של הסולם הדיאטוני.

הסולם המז'ורי הוא המודוס היוני של הסולם הדיאטוני, והוא מורכב מסדרת המרווחים טון-טון-חצי-טון-טון-טון-חצי. לדוגמה, תווי הסולם דו מז'ור הם דו-רה-מי-פה-סול-לה-סי.


{c' d' e' f' g' a' b' c''}

הסולם המינורי הוא המודוס האאולי של הסולם הדיאטוני, והוא מורכב מסדרת המרווחים טון-חצי-טון-טון-חצי-טון-טון. לדוגמה, תווי הסולם לה מינור הם לה-סי-דו-רה-מי-פה-סול.


{a' b' c'' d'' e'' f'' g'' a''}

כפי שניתן לראות, התווים של שני הסולמות זהים, כאשר הסולם המינורי מתחיל מהדרגה השישית של הסולם המז'ורי. סולמות המקיימים את היחס הזה מכונים סולמות מתאימים. הסיבה לפופולריות של שני המודוסים האלו היא שיש בהם טון מוביל, כלומר מרווח קונסוננטי בין הדרגה השלישית לדרגה השביעית.

הסולם הפנטטוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסולם הפנטטוני הוא נגזרת של הסולם הדיאטוני. כפי ששמו מרמז, הוא מכיל חמישה מרווחים, ולכן חמישה תווים שונים בכל אוקטבה.

המבנה של הסולם הפנטטוני המינורי הוא סט המרווחים טרצה קטנה-סקונדה-סקונדה-טרצה קטנה-סקונדה.

השימוש הנפוץ ביותר בסולם הפנטטוני הוא במוזיקת הבלוז, בה נהוג לאלתר על הסולם המינורי מעל מהלך אקורדים מז'ורי מאותו תו הבסיס (הנפוץ מביניהם ידוע בכינוי Twelve-bar).

המתח המוזיקלי המיוחד הנוצר משילוב בין סולם מינורי לליווי מז'ורי מאפשר "הרחבה" של הסולם על ידי הוספת דרגות, בדרך כלל כאלו אשר משלימות את המרווח בין שני תווים ויוצרות מעבר כרומטי. הנפוצות ביניהן הן הדרגות החמישית המונמכת, השביעית המונמכת והשלישית המוגבהת (אשר כמעט תמיד תנוגן בפראזה אחרי הדרגה השלישית הטהורה). המתח שנוצר על ידי השימוש בהרחבות אלו נחשב לסימן היכר של הבלוז, והן אף ידועות בכינוי Blue notes.

סולם מוקטן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדומה לסולמות מז'ורי ולמינורי, גם הסולם המוקטן הוא רק אחד מסולמות מוקטנים רבים; למעשה, כל סולם שהטריאד הראשון שלו מוקטן יכול להיקרא סולם מוקטן. הסולם המוקטן הוא המודוס הלוקרי של הדיאטוני, והוא בעל מבנה של חצי-טון-טון-חצי-טון-טון-טון.

הסולם המינורי הרמוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסולם המינורי הרמוני הוא הסולם המינורי עם דרגה שביעית מוגבהת. השימוש בסולם המינורי הפך נפוץ בסביבות המאה השש עשרה, עם ההתפתחות של זרמים בבארוק המוקדם ששמו דגש על מוזיקה פונקציונלית, היות שאפשר להשתמש בדרגתו השביעית המוגבהת כתו מוביל אל הטוניקה. הסולם המינורי הרמוני ידוע בנטייתו ליצור תחושה של נגינה מודלית גם בשימוש מעל מהלך עם מרכז טונאלי יחיד המלוכד עם הטוניקה, וזאת מכיוון שאין בו טון מוביל. במוזיקה המודרנית, השימוש הבולט בסולם זה הוא במוזיקת פופ ים תיכונית ובסוגי מטאל רבים.

הסולם הכרומטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסולם הכרומטי מכיל את כל 12 התווים האופייניים למוזיקה המערבית. המרווח בין כל שני תווים סמוכים בסולם הכרומטי הוא סקונדה קטנה, כלומר חצי טון. מכיוון שהסולם מכיל למעשה כל אקורד משולש, לא ניתן לשייך לו משמעות הרמונית או מלודית מסוימת. לכן, למרות השתרשות השם, לא נהוג להתייחס אליו כסולם מבחינה הרמונית ומלודית. השימוש בסולם הכרומטי באלתור הגיע לראשונה מנגני ג'אז, שהשתמשו בו כדי ליצור מתח בעזרת תצרום. עם השתכללות הטכניקות והתפתחות הא-טונליות, השימוש ההרמוני בסולם הכרומטי הפך נפוץ יותר ויותר. העקרון המנחה מאחורי שימוש הרמוני בסולם הכרומטי, למרות היותו נטול משמעות הרמונית לכאורה, הוא הדגשה של תווים שיש להם משמעות מלודית והרמונית, תוך שימוש בשאר התווים של הסולם ההרמוני באוף ביט. כדי להימנע ממונוטוניות הנובעת משימוש עודף באותם המעברים הכרומטיים, מוזיקאים המלחינים קטעים כרומטיים נוהגים להלחין אותם בצורה מודלית.

סולם הטונים השלמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסולם הטונים השלמים (Whole-note), המרווח בין כל שני תווים סמוכים הוא טון; הוא מכיל שישה תווים בכל אוקטבה. הסולם נפוץ במיוחד במוזיקת ג'אז ובמוזיקה אימפרסיוניסטית. הוא מכיל את הטריאד המוגדל, אך אינו מכיל אף טריאד אחר, שכן כל הטרצות בסולם הטונים השלמים הן גדולות.

מדרגות ודרגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדרגה בסולם היא מיקום מספרי של צליל בסולם בהתאם לגובהו. הדרך הפשוטה ביותר לכנות את מדרגות הסולם המז'ורי או המינורי היא: ראשונה, שנייה, שלישית, רביעית, חמישית, שישית ושביעית. בסולם דו מז'ור (ראו גם: סולם מז'ורי), המדרגה הראשונה תהיה דו, השנייה תהיה רה וכן הלאה.

בסולמות הודיים נעשה שימוש בשמות אחרים למדרגות: סה, רה, גה, מה, פה, דה, ני, סה.

דרגה בסולם היא האקורד שאפשר לבנות על מדרגה מסוימת, בעזרת תווי הסולם בלבד. למשל, דרגה שלישית תהיה האקורד של המדרגה השלישית. בסולם דו מז'ור, לדוגמה, המדרגה השנייה היא רה. האקורד שנבנה על המדרגה השנייה הוא אקורד רה מינור, רה-פה-לה, ולכן רה מינור יהיה הדרגה השנייה בסולם דו מז'ור. נהוג לתת לדרגות בסולם שמות, בהתאם לפונקציה ההרמונית שהאקורד משמש עבורה. הפונקציות הן:

דרגה ראשונה - טוניקה

דרגה שנייה - סופרטוניקה

דרגה שלישית - מדיאנטה

דרגה רביעית - סובדומיננטה

דרגה חמישית - דומיננטה

דרגה שישית - סובמדיאנטה

דרגה שביעית - טון מוביל

סולמות שאינם מערביים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקרוטונאליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד למוזיקה המערבית המסורתית, תרבויות שונות בעולם פיתחו מוזיקה מיקרוטונאלית, המשתמשת בסוגי סולמות אחרים. במקרים רבים, המרווחים בין דרגות הסולם אינם מתחלקים לחצאי הטונים המאפיינים את המוזיקה המערבית. בעיקר מוזיקה ערבית, אנדלוסית, איראנית, טורקית ואזרית מכילות סולמות עם מיקרוטונים.

מקאמאת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאקאם הוא שם הסולם במדינות ערב. אפשר לומר שהמקאם הוא המושג המקביל לסולם במוזיקה הערבית העתיקה, אם כי ההקבלה הזאת אינה מדויקת. ההבדל העיקרי בין סולם לבין מאקאם נעוץ בעובדה שאין אורך אחיד לסט המרווחים שמאפיין כל מאקאם. כמו כן, גם אין יחידת חלוקה קבועה. מהסיבה הזאת עדיין קיימים במקאמים מרווחים זהים, אשר דעכו ברובם מהמוזיקה המערבית עם השתרשות הסולם המושווה. מקאמאת יכולים להיחשב שונים זה מזה כאשר ההבדל היחיד ביניהם הוא ההדגשה והטמעה של דרגות שונות, אפילו אם המרווחים המרכיבים אותם זהים ומשתמשים בהם באותו המרכז הטונאלי, למקאמאת משמעות רוחנית, פולחנית ודתית; ישנם מקאמאת מסורתיים לטקסים שונים, כגון פולחנים דתיים, חתונות והלוויות. אומנם ההנחה מה הם רבעי טונים בין ארצות ערב לטורקיה ולאיראן שונה בחלוקת הסנטים (cents) וזה גורם לשוני באופי, סאונד וצבע הנגינה; מוזיקה ערבית יותר זורמת וקלילה ומוזיקה טורקית היא כבדה ומושכת יותר באופי הנגינה שלה.

שמות הסולמות הערביים העיקריים: עג'ם, עג'ם עושיראיין, ג'הרקה, שוק אפזה, סוזדלארה, נהוונד, פרח פאזה, עושאק מאצרי, בוסליק, נהוונד מורצע, סולטאני יגה, כורד, לאמי, חיג'אז קאר כורד, טרז נאוין, נאווה אתר, נגריז, חיצאר, חיג'אז, חיג'אז קאר, שד עראבן, שהנאז, סוזידיל, זנג'ראן, יאגה, ראסט, דלנשין, סוזנאק, נישאבוראק, מאהור, ניירוז, מוחייאר, נהפאת, ביאתי, חוסייני עושייראן, חוסייני, ביאת שורי, ביאת, סיגה, חוזאם, אוושאר, איראק, בסטנגאר, ראחאת אל ארוואח, אוג', מוסתעאר, סבא, מחאלף, סבא זמזמה,

מקאם טורקי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמות הסולמות הטורקיים העיקריים: ראסט, ראהווי, סבא, סאזקאר, סיגה, סיגה מאייה, סיפיר, סולטני יגה, סוזידיל, סוזידילארה, שד-י עראבן, סאווקאפזה, שהנאז, סווקו-טראב, טאהיר, אושאק, יאגה, זאוויל, זירגוליילי סוזנאק, חוסייני, חוסייני עשיראן, הוזאם איספאהן, קארצ'יגאר, קוצ'אק, כורדי כורדילי חיג'אזקאר, מאהור, מוחאייר, מוחאייר כורדי, מוחאייר סונבול, מוסתאהר, נאווה, נוואסר, ניהוונד, נישאבוראק, ניקריז, נוהופות, פנצ'גה, פסנדיד, עג'ם, עג'ם עושיראן, ע'גם כורדי, באסיט סוזנאק, בסטניגאר, בייאתי, בייאתי עראבן, בוסליק, צ'ארגה, דילקס הווראן, דוגה מאייה, אווקרא, אווץ', פרנק, גרדנייה, פראח פאזה, גוליזר, חיג'אז, חיג'אז קאר, חיסאר בוסליק, חיסאר

"מוגאם" אזרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

"מוגאם" הוא שם הסולמות באזרית עם הטיה לשונית קלה מהמילה "מקאם" בשל השפעות מטורקיה הקרובה אל אזרבייג'ן. עיקר ההבדל בין שני סוגי המוזיקות הוא צורת עליה וירידה בנגינה וסגנון ייחודי של סאונד צבע והבעת הנגינה. המוזיקה המנוגנת שם באופיה שואבת מהסולמות המוזיקליים של איראן שכן היא גובלת איתה וכן מטורקיה. (גם מבחינת כלי הנגינה יש קשר שכן הטאר והקמנצ'ה שניהם נפוצים בעיקר באיראן ובאזרבייג'ן בוורסיות קצת שונות בהתאם לסאונד המבוקש בכל מדינה)

שמות הסולמות העיקריים: הומאיון, צ'ארגה, בייאתי שיראז, שושטאהר, סיגה, ראסט, שור, סארנדג', מאייה, זארבי, הייראתי, ארזבארי, שמס סמעאי, מאנסורייה, מאני, אוושארי, היידארי, קראבאק שיקסטאסי, קאסמה שיקאסטאסי.

דאסטגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דאסטגה הם שם הסולמות של איראן ואפגניסטן. שמות הסולמות העיקריים: בייאתי טורק, אבואתא, דאסתאהי, אפסאהרי, בייאתי קורד, מאהור, הומיון, בייאתי אספאהן, שושטאהר, נאווה, ראסתפאנג'ה, צ'רגה, סיגה, שור.

נובה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נובה הוא שם הסולמות במוזיקה האנדלוסית. שמות הסולמות העיקריים: רצד, רמל מייא, סיכא, סחלי, חיג'אז אלמשראקי, חיג'אז אל כביר, זרקא, דיל זידאן, איראק, אלעושאק, גריבאת אל חסין, איסתהלל.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סולם בוויקישיתוף