קרל הרמן פרנק – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 14: שורה 14:
לאחר שנכנע ל[[צבא ארצות הברית]] ב[[פילזן]] ב-[[9 במאי]] [[1945]], פרנק הוסגר לידי הצ'כים ונשפט בבית-המשפט העממי בפראג בין מרץ לאפריל [[1946]]. לאחר שהואשם ב[[פשע מלחמה|פשעי מלחמה]] ובהריסת לידיצה, נגזר על פרנק [[עונש מוות]] והוא [[תלייה|נתלה]] בפומבי בחצר בית הכלא פנקרץ שב[[פראג]] מול קהל של 5,000 איש ב-[[22 במאי]] [[1946]].
לאחר שנכנע ל[[צבא ארצות הברית]] ב[[פילזן]] ב-[[9 במאי]] [[1945]], פרנק הוסגר לידי הצ'כים ונשפט בבית-המשפט העממי בפראג בין מרץ לאפריל [[1946]]. לאחר שהואשם ב[[פשע מלחמה|פשעי מלחמה]] ובהריסת לידיצה, נגזר על פרנק [[עונש מוות]] והוא [[תלייה|נתלה]] בפומבי בחצר בית הכלא פנקרץ שב[[פראג]] מול קהל של 5,000 איש ב-[[22 במאי]] [[1946]].
{{מיון רגיל:פרנק, קרל}}
{{מיון רגיל:פרנק, קרל}}
[[קטגוריה:אנשי אס אס]]
[[קטגוריה:גנרלים באס אס]]
[[קטגוריה:הוצאות להורג: פושעי מלחמה נאצים]]
[[קטגוריה:הוצאות להורג: פושעי מלחמה נאצים]]
[[קטגוריה:פושעי מלחמה נאצים]]
[[קטגוריה:פושעי מלחמה נאצים]]

גרסה מ־23:19, 13 בנובמבר 2013

תבנית:שכתוב

ריינהרד היידריך משמאל, וקרל הרמן פרנק מימין

קרל הרמן פרנק (Karl Hermann Frank24 בינואר 1898 - 22 במאי 1946) היה מנהיג גרמני מחבל הסודטים, והיה המושל בפועל של צ'כיה לפני ובזמן מלחמת העולם השנייה.

תולדות חייו

פרנק נולד ב-24 בינואר 1898 בעיר קרלסבד (כיום קרלובי וארי). אביו חינך אותו לשנוא צ'כים ויהודים מגיל מוקדם. לאחר שנכשל בלימודיו בבית-הספר למשפטים באוניברסיטה הגרמנית בפראג, פרנק שירת בצבא האוסטרו-הונגרי בסוף מלחמת העולם הראשונה. לאחר המלחמה, פרנק החל לעסוק במכירת ספרים בקרלסבד, עיר מולדתו, הצטרף למפלגה הנאצית ונבחר להיות בפרלמנט הצ'כוסלובקי מטעמה. ב-3 באוקטובר 1938 סופחה צ'כוסלובקיה לגרמניה ופרנק מונה להיות גאולייטר (Gauleiter - ראש אזור) של המפלגה הנאצית בחבל. הקיצוניות שלו מצאה-חן בעיני היינריך הימלר, שמינה אותו לאס אס בריגדפיהרר בנובמבר 1939.

לאחר כיבוש צ'כוסלובקיה בידי הגרמנים במרץ 1939, וכינון הפרוטקטורט של בוהמיה ומורביה, קודם פרנק למפקד המשטרה, הוענק לו התואר "מזכיר המדינה של הפרוטקטורט", והועלה לדרגת אס אס גרופנפיהרר (תא"ל) תחת קונסטנטין פון נויראט. למרות שעבד תחת נויראט, פרנק החזיק בכוח האמיתי בפרוטקטורט בזכות הידע הרב שלו בענייני הצ'כים ותמיכתו של הימלר. כמזכיר המדינה ומפקד המשטרה, לפרנק הייתה מדיניות של רדיפת צ'כים. הוא לחץ על מאסרו של ראש ממשלת בוהמיה ומוראביה, אלויס אלייש, ועבד בסתר להוריד את נויראט ממעמדו. כשנויראט הודח ממעמדו בספטמבר 1941, פרנק קיווה שהוא יקבל את תפקיד הרייכספרוטקטור אך זה הועבר לריינהרד היידריך. למרות שתחילה יחסי העבודה בין פרנק להיידריך היו עוינים, השניים שמו בסופו של דבר בצד את חילוקי הדעות ביניהם ועבדו ביחד ביעילות.

כשנרצח היידריך, ב-4 ביוני 1942 בידי המחתרת הצ'כית, התפקיד פעם נוספת לא הועבר לפרנק אלא לקורט דליגה. דליגה ופרנק עבדו ביחד בהריסת הכפרים לידיצה ולז'אקי על-מנת לנקום בצ'כים את דמו של היידריך, ובכלל בתקופה זו, פרנק נודע באכזריותו במילוי תפקידו. אפילו אדולף אייכמן הגדירו כשונא יהודים "בנוסח יוליוס שטרייכר". תחת דליגה, פרנק המשיך לאסוף את כוחו עד כי כשוילהלם פריק קיבל את משרת הרייכספרוטקטור ב-1943, פרנק היה הקצין החזק ביותר בבוהמיה ומוראביה.

באוגוסט 1942, הוא קודם לתפקיד "מושל המדינה" בבוהמיה ומוראביה. ביוני 1943, הוא קודם לדרגת אס אס אוברגרופנפיהרר (אלוף), גנרל המשטרה וגנרל הואפן אס אס.

לאחר שנכנע לצבא ארצות הברית בפילזן ב-9 במאי 1945, פרנק הוסגר לידי הצ'כים ונשפט בבית-המשפט העממי בפראג בין מרץ לאפריל 1946. לאחר שהואשם בפשעי מלחמה ובהריסת לידיצה, נגזר על פרנק עונש מוות והוא נתלה בפומבי בחצר בית הכלא פנקרץ שבפראג מול קהל של 5,000 איש ב-22 במאי 1946.