ספק שירותי אינטרנט – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←בישראל: ראו גם > פרויקט לון |
|||
שורה 14: | שורה 14: | ||
בישראל פועל גם מרכז החישובים הבין-אוניברסיטאי (מחב"א), שמשמש כספק שירותי האינטרנט של המוסדות האקדמיים. |
בישראל פועל גם מרכז החישובים הבין-אוניברסיטאי (מחב"א), שמשמש כספק שירותי האינטרנט של המוסדות האקדמיים. |
||
==ראו גם== |
|||
* [[פרויקט לון]] |
|||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
גרסה מ־20:15, 13 במרץ 2014
ספק אינטרנט או ספק הגישה לאינטרנט (מוכר באנגלית כ-ISP - ראשי תיבות של Internet Service Provider) הוא הגוף המאפשר למשתמש הקצה להתחבר לפרוטוקול TCP/IP המקשר בינו לבין רשת האינטרנט העולמית.
מרכיבי החיבור
לחיבור יש שלושה שלבים:
- שלב הגישה, המתבצע בעזרת ספק ההולכה - בו מתבצע החיבור בין משתמש הקצה לבין ספק האינטרנט, בעזרת אחת הטכנולוגיות לחיבור: חיבור Dial-up, חיבור מהיר באמצעות כבלים או טכנולוגיית ADSL, וכן באמצעות פרוטוקולים רבים נוספים כדוגמת ISDN ו-Frame relay. החיבור יכול להיות באמצעות קו תקשורת ישיר בין הצרכן לספק או מיתוג מנות (x.25), ו-ATM (ראשי תיבות של Asynchronous Transfer Mode), המאפשר קצבי תקשורת מהירים במיוחד.
- שלב הניתוב, בו מופנה הצרכן לשירות שביקש.
- שלב הקשר בין ספק שירותי האינטרנט של הלקוח לרשת האינטרנט.
בישראל
- ערך מורחב – אינטרנט בישראל
בישראל פועלות שתי חברות המספקות שירותי הולכה לאינטרנט: בזק והוט, ועוד כ-40 גופים וחברות המספקים שירותי אינטרנט. רוב הספקים נותנים שירותים רבים כמו: דואר אלקטרוני ושירותים נלווים כמו סינון דואר זבל ווירוסים, אחסון אתרי אינטרנט, ועוד.
שלוש ספקיות הגישה הישראליות הראשונות לאינטרנט היו דאטהסרב, אקטקום ואלרונט שקמו ב-1993.
בישראל פועל גם מרכז החישובים הבין-אוניברסיטאי (מחב"א), שמשמש כספק שירותי האינטרנט של המוסדות האקדמיים.