יצחק בן מרון הלוי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Addbot (שיחה | תרומות)
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q12408234
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-www.jewishencyclopedia +jewishencyclopedia)
שורה 8: שורה 8:


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* {{אנצ יהודית|שם=MERWAN HA-LEVI|קישור=http://www.jewishencyclopedia.com/view.jsp?artid=485&letter=M|מחבר=[[ריצ'רד גוטהייל]] ו-A. Peiginsky }}
* {{אנצ יהודית|שם=MERWAN HA-LEVI|קישור=http://jewishencyclopedia.com/view.jsp?artid=485&letter=M|מחבר=[[ריצ'רד גוטהייל]] ו-A. Peiginsky }}


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==

גרסה מ־13:27, 23 באוקטובר 2014

יצחק בן מרון הלוי היה מחכמי פרובנס בתחילת המאה ה-12.

אביו, מרון הלוי, היה מנכבדי קהילת נרבונא ומעשיריה. רבי יצחק, "הגדול שבתלמידי רבי יהודה בן משה הדרשן", היה "חכם גדול והרביץ תורה בנרבונה והעמיד תלמידים הרבה".[1] בין תלמידיו הרבים היו משה בן יוסף ומאיר בן יוסף (בני אחיו, יוסף בן מרון), רבי אברהם אב בית דין מנרבונא (ראב"ד השני - מחבר ספר האשכול) ומשה בן יעקב הנשיא.

לדעת צבי בנימין אוירבך בהקדמתו לספר האשכול, נפטר רבי יצחק בן מרון בערך בשנת ד'תת"ץ (1130) ובוודאי קודם שנת ד'תתק"א (1141).[2] בספר התרומות (שער י"ד, סעיף ה) מובא פסק שיצא מבית דינו של בעל האשכול בקשר עם ירושתו של רבי יצחק. מתיאור המקרה עולה שרבי יצחק מת ללא צאצאים ואחיו רבי יוסף בן מרון בא לפני בית הדין לדון בעניין הירושה.[3]

פסקיו ותשובותיו צוטטו על ידי תלמידיו וחכמי הדורות הבאים, בהם ר"י מיגאש, "בעל האשכול" (ראב"ד השני) וחתנו אברהם בן דוד מפושקירה (ראב"ד השלישי), הרז"ה, בעל "ספר העיטור" והרמב"ן.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שלום וחנוך אלבק, מבוא לספר האשכול. ירושלים: וגשל תשד"מ, פרק א', עמ' ג' (למקורותיו ראו הערה ג')
  2. ^ צבי בנימין אוירבך, מבוא לספר האשכול, הלברשטט תרכ"ח, עמ' IX, עמ' XXI
  3. ^ שלום וחנוך אלבק, מבוא לספר האשכול. ירושלים: וגשל תשד"מ, פרק א', עמ' ח'