סוזוקי הארונובו – הבדלי גרסאות
עריכה |
מ עריכה |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
'''השפעות אמנותיות:''' |
'''השפעות אמנותיות:''' |
||
מתוך עבודותיו של הארונובו עולות השפעות חיצוניות של אמנים רבים, ביניהם טוריאי |
מתוך עבודותיו של הארונובו עולות השפעות חיצוניות של אמנים רבים, ביניהם [[:en:Torii_Kiyomitsu|טוריאי קיומיצו]], אישיקאווה טויונובו, אוקומורה מאסאנובו, אסכולת קאוואמאטה ו[[:en:Kanō_school|אסכולת קאנו]], אך ההשפעה הגדולה מכולן מיוחסת לצייר ההדפסים הנודע [[נישיקאווה סוקנובו]], יליד קיוטו, זאת משום שהארונובו עיבד ביצירותיו מוטיבים וקומפוזיציות מתוך עבודותיו של סוקונובו. יש המאמינים כי הארונובו למד ציור בקיוטו , שם פגש בסוקנובו אשר למד ציור תחת אסכולת קאנו, וייתכן שאף [[אסכולת טוסה]] . |
||
== קריירה אומנותית == |
== קריירה אומנותית == |
||
הרפרטואר האמנותי של הארונובו מכיל כ-800 הדפסים. בנוסף, אייר הארונובו כ-20 ספרים. כמו אמני אוקיו-אה אחרים, אייר גם הדפסים ארוטיים- "שונגה". למרות שיש הטוענים כי השלבים האמנותיים השונים במהלך הקריירה של הארונובו חפפו לעיתים קרובות זה לזה, ניתן לקבוע בהכללה שלוש תקופות שונות במהלך פעילותו: התקופה הראשונה (1760-1765) בה יצר הדפסי בניזורי-אה (מילולית: "תמונות המודפסות |
הרפרטואר האמנותי של הארונובו מכיל כ-800 הדפסים. בנוסף, אייר הארונובו כ-20 ספרים. כמו אמני אוקיו-אה אחרים, אייר גם הדפסים ארוטיים- "[[שונגה]]". למרות שיש הטוענים כי השלבים האמנותיים השונים במהלך הקריירה של הארונובו חפפו לעיתים קרובות זה לזה, ניתן לקבוע בהכללה שלוש תקופות שונות במהלך פעילותו: התקופה הראשונה (1760-1765) בה יצר הדפסי בניזורי-אה (מילולית: "תמונות המודפסות באדום"), לרוב בצבעי ירוק ואדום. התקופה השנייה (1764-1766) בה יצר הדפסי אגויומי (egoyomi, מילולית: "תמונות לוח שנה") והתקופה השלישית (1765-1770) בה יצר את הדפסי הנישיקי-אה (מילולית: "תמונת [[רקמה (מלאכת יד)|ברוקד]]") הצבעוניים. מבחינת טכניקת הצביעה ניתן לומר כי בעבודותיו הראשונות, עד לשנת 1765, עשה שימוש בשניים-שלושה צבעים, לרוב ירוק ואדום, כאשר לאחר מכן עבר להשתמש במגוון רחב יותר של צבעים (עד עשרה), בעודו מפתח את ז'אנר הנישיקי-אה ומתמחה בו. |
||
''' |
'''בינזורי-אה:''' במהלך התקופה הראשונה, במסגרת הדפסי הבינזורי-אה שלו, יותר מ-100 במספר, ניתן למצוא לא מעט [http://www.tmja.org.il/תערוכות/703/יאקושה-אֶ יאקושה-אה] (מילולית: "תמונות של שחקנים"). ההדפס הראשון של הארונובו עליו אנו יודעים מתאר את "השחקן איצ'ימורה קנזו מגלם את סוגה גורו ובנדו סאנבאצ'י מגלם את מיהונויאה שירו" משנת 1760. הדפס זה, יחד עם עבודות מוקדמות נוספות שלו, מעידים על כך שהארונובו הושפע גם טוריאי קיומיטצו, צייר היאקושה-אה המוביל של התקופה. באופן כללי, בחינה של יצירותיו מתקופה זו מעידה על כך שהארונובו נהג לשאוב השראה מאמנים אותם העריך (הציירים נישיקאווה סוקנובו ואישיקאווה טויונובו הינם שתי דוגמאות מובהקות לכך) . ליצירותיו של הארונובו היה גם הקשר תרבותי: הדפסי הבניזורי-אה שלו הושפעו מנושאים קלאסיים כדוגמאת ה"וואקה", שיר יפני מסורתי בעל 31 הברות בעוד שהדפסי ה"מיישו-אה" שלו תיארו תמונות של מקומות ונופים מפורסמים. הדפסים אלה התאפיינו בשמירה על קונבנציות תיאוריות; רק בתקופות מאוחרות יותר (תקופת הנישיקי-אה) יעניק הארונובו ביצירותיו פרשנות נועזת וחדשנית לנושאים קלאסיים. |
||
'''האגויומי והנישיקי-אה:''' הארונובו הוא זה אשר עמד בחוד החנית של מהפכת האסתטיקה והטכניקה שהתחוללה באוקיו-אה (שנת 1765). הייתה זו מהפיכת ההדפסים הצבעוניים. ההדפסים החדשים כונו תחילה "אזומה נישיקי-אה" (מילולית: "תמונות הברוקד של המזרח"), כינוי המתייחס לבדי הברוקד בעלי הצבעים העשירים והמרהיבים בהם נעשה שימוש בקיוטו. השימוש הראשון בטכניקה זו נעשה במסגרת האגויומי, "תמונות לוח השנה": לוח השנה היפני התבסס על הירח. על מנת להתמודד עם הבעייתיות שנוצרה בעקבות הסתמכות על הירח, הכפיל הממשל היפני חודש מדי כמה שנים. החודש המוארך היה משתנה בכל פעם, והידע אודות איזה חודש הוא ארוך ואיזה קצר היה נתון בידי הממשלה אשר דרשה עבורו תשלום. האגויומי היוו דרך לעקוף שיטה זו- ציירים יצרו הדפסי תמונות בהן הוטמנו רמזים אותם יש לפענח. פיענוח רמזים אלו העניק לפותר החידה את הידע אודות אורכם של החודשים מבלי שנאלץ לשלם על כך. רבים מן ההדפסים הצבעוניים, הנישיקי-אה, הראשונים היו תמונות לוח שנה, אגויומי, אשר הוזמנו במיוחד ובאופן פרטי על ידי בני המעמד הגבוה. הדפסים אלו נקראו "סורימונו" ותפוצתם לא הייתה מסחרית כי אם מוגבלת. סדרת "שמונה נופים אופנתיים של הטרקלין", אשר הייתה כפי הנראה סדרת ההדפסים הראשונה אשר זכתה לכינוי "אזומה נישיקי-אה", למעשה הוזמנה באופן פרטי על ידי המשורר אוקובו טאדאנובו. סדרת הדפסים זו הינה למעשה מעין פארודיה של נושא אשר עמד במרכזם של הדפסים יפנים רבים- "שמונת הנופים של אומי", התגובה היפנית למושא ציורים סיני פופולארי במיוחד, אשר הציג שמונה נופים של אגם סיני הקרוי דונטינג. ז'אנר הפארודיה היפני, הקרוי מיטאטה, שימש בתחילה ככלי ספרותי ביצירות כתובות, אולם מאוחר יותר נעשה בו שימוש גם על מנת להעניק פרשנויות מחודשות על נושאים קלאסיים באמצעות ציורים והדפסים. הארונובו עצמו ייצר הדפסי מיטאטה-אה רבים (הדפסים פארודיים כדוגמת "פרודיית אל האושר" ו"פרודית העצים בעציצים"). |
'''האגויומי והנישיקי-אה:''' הארונובו הוא זה אשר עמד בחוד החנית של מהפכת האסתטיקה והטכניקה שהתחוללה באוקיו-אה (שנת 1765). הייתה זו מהפיכת ההדפסים הצבעוניים. ההדפסים החדשים כונו תחילה "אזומה נישיקי-אה" (מילולית: "תמונות הברוקד של המזרח"), כינוי המתייחס לבדי הברוקד בעלי הצבעים העשירים והמרהיבים בהם נעשה שימוש בקיוטו. השימוש הראשון בטכניקה זו נעשה במסגרת האגויומי, "תמונות לוח השנה": לוח השנה היפני התבסס על הירח. על מנת להתמודד עם הבעייתיות שנוצרה בעקבות הסתמכות על הירח, הכפיל הממשל היפני חודש מדי כמה שנים. החודש המוארך היה משתנה בכל פעם, והידע אודות איזה חודש הוא ארוך ואיזה קצר היה נתון בידי הממשלה אשר דרשה עבורו תשלום. האגויומי היוו דרך לעקוף שיטה זו- ציירים יצרו הדפסי תמונות בהן הוטמנו רמזים אותם יש לפענח. פיענוח רמזים אלו העניק לפותר החידה את הידע אודות אורכם של החודשים מבלי שנאלץ לשלם על כך. רבים מן ההדפסים הצבעוניים, הנישיקי-אה, הראשונים היו תמונות לוח שנה, אגויומי, אשר הוזמנו במיוחד ובאופן פרטי על ידי בני המעמד הגבוה. הדפסים אלו נקראו "סורימונו" ותפוצתם לא הייתה מסחרית כי אם מוגבלת. סדרת "שמונה נופים אופנתיים של הטרקלין", אשר הייתה כפי הנראה סדרת ההדפסים הראשונה אשר זכתה לכינוי "אזומה נישיקי-אה", למעשה הוזמנה באופן פרטי על ידי המשורר אוקובו טאדאנובו. סדרת הדפסים זו הינה למעשה מעין פארודיה של נושא אשר עמד במרכזם של הדפסים יפנים רבים- "שמונת הנופים של אומי", התגובה היפנית למושא ציורים סיני פופולארי במיוחד, אשר הציג שמונה נופים של אגם סיני הקרוי דונטינג. ז'אנר הפארודיה היפני, הקרוי מיטאטה, שימש בתחילה ככלי ספרותי ביצירות כתובות, אולם מאוחר יותר נעשה בו שימוש גם על מנת להעניק פרשנויות מחודשות על נושאים קלאסיים באמצעות ציורים והדפסים. הארונובו עצמו ייצר הדפסי מיטאטה-אה רבים (הדפסים פארודיים כדוגמת "פרודיית אל האושר" ו"פרודית העצים בעציצים"). |
||
גרסה מ־23:08, 5 באוקטובר 2015
*סוזוקי הארונובו*
סוזוקי הארונובו (Suzuki Harunobu 鈴木春信) היה צייר, מאייר ספרים ויוצר הדפסים יפני, שפעל בשנים 1770-1765. הארונובו נחשב לאחד האמנים המהפכנים ביותר של תקופת אדו (שנים 1600-1868): הוא נודע בתרומתו לפיתוח ז'אנר הדפסי העץ היפנים, ה"אוקיו-אה", כאשר הסגנון העיקרי המזוהה עמו הינה הדפסים מרובי צבעים (יפנית: Nishiki-e). הדפסים אלו היוו חידוש לטכניקה אשר הייתה נהוגה ביפן באותה תקופה, בה עשו אמני ההדפסים שימוש בשניים או שלושה צבעים בלבד. תפיסת היופי הנשית החדשה אותה הציג הארונובו בהדפסי ה"ביג'ינגה" שלו (מילולית: "תמונות של בני אדם יפים") השפיעה על דור שלם של אמני אוקיו-אה.
חייו האישיים
כמו אמנים רבים מהמאה השמונה עשרה, הארונובו הותיר אחריו רמזים מעטים בלבד בכל הנוגע לרקע האישי שלו ולזהותו. הוא נולד, כפי הנראה, אל תוך מעמד הצ'ונין (מילולית: "אנשי העיר"), מעמד חברתי אשר הורכב מסוחרים ובעלי מלאכה, שנחשבו למעמד נחות באותה התקופה. מקום ותאריך לידתו המדויקים אינם ידועים, אך האמונה הרווחת היא כי גדל בקיוטו שם נולד בין השנים 1724-1725, ונפטר בשנת 1770 בעודו בן 46.
השפעות אמנותיות: מתוך עבודותיו של הארונובו עולות השפעות חיצוניות של אמנים רבים, ביניהם טוריאי קיומיצו, אישיקאווה טויונובו, אוקומורה מאסאנובו, אסכולת קאוואמאטה ואסכולת קאנו, אך ההשפעה הגדולה מכולן מיוחסת לצייר ההדפסים הנודע נישיקאווה סוקנובו, יליד קיוטו, זאת משום שהארונובו עיבד ביצירותיו מוטיבים וקומפוזיציות מתוך עבודותיו של סוקונובו. יש המאמינים כי הארונובו למד ציור בקיוטו , שם פגש בסוקנובו אשר למד ציור תחת אסכולת קאנו, וייתכן שאף אסכולת טוסה .
קריירה אומנותית
הרפרטואר האמנותי של הארונובו מכיל כ-800 הדפסים. בנוסף, אייר הארונובו כ-20 ספרים. כמו אמני אוקיו-אה אחרים, אייר גם הדפסים ארוטיים- "שונגה". למרות שיש הטוענים כי השלבים האמנותיים השונים במהלך הקריירה של הארונובו חפפו לעיתים קרובות זה לזה, ניתן לקבוע בהכללה שלוש תקופות שונות במהלך פעילותו: התקופה הראשונה (1760-1765) בה יצר הדפסי בניזורי-אה (מילולית: "תמונות המודפסות באדום"), לרוב בצבעי ירוק ואדום. התקופה השנייה (1764-1766) בה יצר הדפסי אגויומי (egoyomi, מילולית: "תמונות לוח שנה") והתקופה השלישית (1765-1770) בה יצר את הדפסי הנישיקי-אה (מילולית: "תמונת ברוקד") הצבעוניים. מבחינת טכניקת הצביעה ניתן לומר כי בעבודותיו הראשונות, עד לשנת 1765, עשה שימוש בשניים-שלושה צבעים, לרוב ירוק ואדום, כאשר לאחר מכן עבר להשתמש במגוון רחב יותר של צבעים (עד עשרה), בעודו מפתח את ז'אנר הנישיקי-אה ומתמחה בו.
בינזורי-אה: במהלך התקופה הראשונה, במסגרת הדפסי הבינזורי-אה שלו, יותר מ-100 במספר, ניתן למצוא לא מעט יאקושה-אה (מילולית: "תמונות של שחקנים"). ההדפס הראשון של הארונובו עליו אנו יודעים מתאר את "השחקן איצ'ימורה קנזו מגלם את סוגה גורו ובנדו סאנבאצ'י מגלם את מיהונויאה שירו" משנת 1760. הדפס זה, יחד עם עבודות מוקדמות נוספות שלו, מעידים על כך שהארונובו הושפע גם טוריאי קיומיטצו, צייר היאקושה-אה המוביל של התקופה. באופן כללי, בחינה של יצירותיו מתקופה זו מעידה על כך שהארונובו נהג לשאוב השראה מאמנים אותם העריך (הציירים נישיקאווה סוקנובו ואישיקאווה טויונובו הינם שתי דוגמאות מובהקות לכך) . ליצירותיו של הארונובו היה גם הקשר תרבותי: הדפסי הבניזורי-אה שלו הושפעו מנושאים קלאסיים כדוגמאת ה"וואקה", שיר יפני מסורתי בעל 31 הברות בעוד שהדפסי ה"מיישו-אה" שלו תיארו תמונות של מקומות ונופים מפורסמים. הדפסים אלה התאפיינו בשמירה על קונבנציות תיאוריות; רק בתקופות מאוחרות יותר (תקופת הנישיקי-אה) יעניק הארונובו ביצירותיו פרשנות נועזת וחדשנית לנושאים קלאסיים.
האגויומי והנישיקי-אה: הארונובו הוא זה אשר עמד בחוד החנית של מהפכת האסתטיקה והטכניקה שהתחוללה באוקיו-אה (שנת 1765). הייתה זו מהפיכת ההדפסים הצבעוניים. ההדפסים החדשים כונו תחילה "אזומה נישיקי-אה" (מילולית: "תמונות הברוקד של המזרח"), כינוי המתייחס לבדי הברוקד בעלי הצבעים העשירים והמרהיבים בהם נעשה שימוש בקיוטו. השימוש הראשון בטכניקה זו נעשה במסגרת האגויומי, "תמונות לוח השנה": לוח השנה היפני התבסס על הירח. על מנת להתמודד עם הבעייתיות שנוצרה בעקבות הסתמכות על הירח, הכפיל הממשל היפני חודש מדי כמה שנים. החודש המוארך היה משתנה בכל פעם, והידע אודות איזה חודש הוא ארוך ואיזה קצר היה נתון בידי הממשלה אשר דרשה עבורו תשלום. האגויומי היוו דרך לעקוף שיטה זו- ציירים יצרו הדפסי תמונות בהן הוטמנו רמזים אותם יש לפענח. פיענוח רמזים אלו העניק לפותר החידה את הידע אודות אורכם של החודשים מבלי שנאלץ לשלם על כך. רבים מן ההדפסים הצבעוניים, הנישיקי-אה, הראשונים היו תמונות לוח שנה, אגויומי, אשר הוזמנו במיוחד ובאופן פרטי על ידי בני המעמד הגבוה. הדפסים אלו נקראו "סורימונו" ותפוצתם לא הייתה מסחרית כי אם מוגבלת. סדרת "שמונה נופים אופנתיים של הטרקלין", אשר הייתה כפי הנראה סדרת ההדפסים הראשונה אשר זכתה לכינוי "אזומה נישיקי-אה", למעשה הוזמנה באופן פרטי על ידי המשורר אוקובו טאדאנובו. סדרת הדפסים זו הינה למעשה מעין פארודיה של נושא אשר עמד במרכזם של הדפסים יפנים רבים- "שמונת הנופים של אומי", התגובה היפנית למושא ציורים סיני פופולארי במיוחד, אשר הציג שמונה נופים של אגם סיני הקרוי דונטינג. ז'אנר הפארודיה היפני, הקרוי מיטאטה, שימש בתחילה ככלי ספרותי ביצירות כתובות, אולם מאוחר יותר נעשה בו שימוש גם על מנת להעניק פרשנויות מחודשות על נושאים קלאסיים באמצעות ציורים והדפסים. הארונובו עצמו ייצר הדפסי מיטאטה-אה רבים (הדפסים פארודיים כדוגמת "פרודיית אל האושר" ו"פרודית העצים בעציצים"). במהלך תקופה יצירתית זו, התנסה הארונובו במגוון טכניקת חדשות כדוגמת הדפסת צבע אחד על צבע שני במטרה ליצור צבע שלישי והדפסה ללא קווי מתאר. הנושאים החביבים עליו ביותר בתקופת הנישיקי-אה היו תמונות המציגות מנהגים והתנהגויות בשילוב עם הקשר פואטי. דוגמאות לכך ניתן למצוא בסדרות ההדפסים "אוסף שלם של נושאי וואקה מפורסמים" ו"שישה נהרות קריסטל", אשר הפגינו שוני מובהק מהדפסי האוקיו-אה המסורתיים, הן מבחינת הנושאים העומדים במרכזן והן מבחינת סגנונן האמנותי. מאפיין נוסף של תקופה זו בחיי הארונובו הינו הדפסי ה"ביג'ינגה" אותם החל לייצר, ובהם הציג את היפיפיות המוכרות של אותם ימים. בין השנים 1762 ו-1770 אייר הארונובו למעלה מ-20 ספרי תמונות, רובים בשחור ולבן. בנוסף, צייר איורים צבעוניים עבור נובלות רומנטיות, כמו גם סדרות של איורים ארוטיים ("שונגה"). למרות שנפטר 6 שנים בלבד לאחר שהחל להשתמש בהדפסים הצבעוניים, הוא הספיק במהלך עשר שנות קריירה להפיק כמות עצומה של יצירות- אלפי עבודות, בכללן ספרים, הדפסים, ציורים ואיורים.