נישיקאווה סוקנובו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: הסברים בדף השיחה של הערך.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
סוקנובו - חג הבובות
זהו שם יפני; שם המשפחה הוא נישיקאווה.

נישיקאווה סוקנובו (西川 祐信, נהגה Nishikawa Sukenobu[1];‏ 1671 - 20 באוגוסט 1750) היה אמן הדפסי עץ יפני שחי בתקופת אדו, בין השנים 1750-1671. יצירותיו של סוקנובו השפיעו רבות על התפתחות הזרם האמנותי אוקיו-אה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוקנובו חי בקיוטו בין השנים 1750-1671. הוא השתייך לזרם האומנותי של האוקיו-אה, שפירושו המילולי הוא "תמונות מהעולם החולף". בניגוד לשאר אומני האוקיו-אה שגרו בעיר אדו (טוקיו של ימינו), סוקנובו גר בעיר קיוטו ופעל בה. העיר קיוטו הייתה מרכז תרבותי חשוב לפני מעבר הקיסרות לעיר אדו, ולכן הייתה בה מסורת של פעילות תרבותית רחבה. סוקנובו למד ציור אצל קאנו איינו (Kano Eino;‏ 1631-97) מייסד אסכולת קאנו ויש המשערים שגם אצל האמן הנחשב טוסה מיצוסוקה (Tosa Mitsusuke), מייסד אסכולת טוסה. ספר האיורים הראשון של האמן, משנת 1699, היה מוקדש לחגיגות של המוציא לאור ג'ישו האצ'ימונז'יאה (Hachimonjiya Jishō) בעיר קיוטו.

הסופר בן תקופתו בבה בונקו (Baba Bunkõ;‏ 1759-1715) תיאר את סוקנובו בכתביו כצייר האוקיו-אה הטוב ביותר. כמוהו גם אמן האוקיו-אה קייסיי אייסאן (Keisai Eisen;‏ 1848-1790), שהעריך מאוד את עבודתו של סוקנובו. סוקנובו השכיל להשתמש בחומרים מהאמנות היפנית המסורתית ולצקת לתוכם תוכן עדכני ועכשווי התואם לתקופתו. כך לדוגמה הוא יצר איזכור שנון לאנתולוגיה הקלאסית של המשורר פוג'יווארה טייקה (Fujiwara;‏ 1275-1198) ״מאה שירים מאת מאה משוררים״ בכותרת לספרו "מאה נשים".

היקף פעילותו האמנותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סקנובו אייר כ-200 ספרים מ-70 סוגים שונים. הכמות הרבה של הספרים שהודפסו והופצו בתפוצה רחבה בתקופתו מעידים על הפופולריות הרבה של עבודתו האמנותית.

ספרים ידועים שחיבר ואייר[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן רשימה של כותרי ספרים בולטים שאייר, והסבר קצר אודותיהם.

עבודות האמנות המוקדמות ביותר המיוחסות לסקנובו קשורות דווקא בעולם התיאטרון:

  • Yakusha kuchijamisen - איורים של שחקני תיאטרון (Actor humming shamisen tune).
  • Yakusha hyōbanki - תיעוד רפרטואר ההצגות של שחקנים שהעיד על המוניטין שלהם בתחום. התיעוד כלל תיאור מפורט של חזותם הפיזית של שחקני התיאטרון (Record of the reputation of actors; a discussion of actors’ performances and appearance).
  • סקנובו אף חיבר מחזה קבוקי הנקרא "midagaike Shin Teramachi hinagatabon".

בעשור הראשון של המאה ה-18 סקנובו פעל בשיתוף עם בית ההוצאה לאור של ג'ישו האצ'ימונז'יאה ואייר כמה ספרי דוגמאות לקימונו הנקראים הינגאטבון (יפנית: hinagata-bon) ובהם דוגמאות בדים המתעדים את האׂפנות המתחלפות של התקופה. לדוגמה: אׂפנת תקופת שוטוקו (Shōtoku hinagata), אׂפנת תקופת קיוהו (Kyōho hinagata), ואׂפנת נישיקוואה (Nishikawa hinagata) שיש להניח כי נקראה על שמו.

  • Nichijō seikatsuzu - איורי סצנות מחיי יום יום. סקנובו אייר ספר סצנות מחיי היום יום (‘scenes of everyday life’) של נשים הבוחרות דוגמאות לקימונו לצד הדוגמאות עצמן.
  • Hyakujoro Shinasadame - ״תיאור מאה הנשים״ (1723). בספר הוא מאייר נשים יפות מכל המעמדות, ממעמד הקיסרות ועד האישה הפשוטה ביותר, העוסקות בפעולות שונות מחיי היום יום של כל אישה בתקופת אדו. הספר זכה להצלחה רבה והודפס בתפוצה רחבה.

נושאי ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Yakusha kuchijamisen - איורים של שחקני תיאטרון הקבוקי.
  • hinagatabon - ספרי דוגמאות לקימונו.
  • Ehon yamato waranbe – ספר מאויר עם ציורי ילדים.
  • ehon - איורי נשים יפות (picture book - nichijō seikatsuzu) סצנות מחיי היום יום.
  • Fūryū bijinsō - פרודיות המציגות נשים יפות באופנה עכשווית.
  • shunga - איורים ארוטיים שהיו חלק מהמסורת של חיי המשפחה היפנית בתקופת אדו.
  • orihon - ספרים מתקפלים שונים (folded books).
  • musha ehon‏ (‘warrior’s picture books’) - סקנובו אייר שלושה ספרי לוחמים (Ehon yūja kagami;‏ ‘Picture book of warrior’s mirror’) הכוללים סיפורי מופת של לוחמים בהקשר חינוכי של מידות טובות ברוח הקונפוציוניזם.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Amaury A. García Rodríguez, "Nishikawa Sukenobu: One Hundred Women, Two Stories, and a Reconsideration",International Research Centre for Japanese Studies, National Institute for the Humanities, Review, No. 26, Shunga: Sex and Humor in Japanese Art and Literature , 2013

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נישיקאווה סוקנובו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ זהו שם יפני: נישיקוואה הוא שם המשפחה וסוקנובו הוא השם הפרטי. עם זאת, כיון שציירים יפניים עבדו במעין ״חמולות״, מקובל להתייחס אליהם במחקר בשמם הפרטי.