אריך-נגן – הבדלי גרסאות
מאין תקציר עריכה |
עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''אריך-נגן''' ([[אנגלית]]: (Long-Playing (LP) הוא המונח העברי ל[[תקליט]] [[פטיפון]] המסתובב במהירות של 33 ו-1/3 סיבובים לדקה. |
|||
הוצג לראשונה ב-[[21 ביוני]] [[1948]] על ידי חברת קולומביה. |
|||
| ⚫ | כשמשתמשים במונח אריך-נגן הכוונה היא בדרך כלל ל[[תקליט]] ויניל רגיל בקוטר 30.5 סנטימטר עם זמן השמעה ממוצע של 25 דקות בכל צד ועם מספר שירים בכל צד. תקליט כזה היה עטוף |
||
| ⚫ | כשמשתמשים במונח אריך-נגן הכוונה היא בדרך כלל ל[[תקליט]] ויניל רגיל בקוטר 30.5 סנטימטר עם זמן השמעה ממוצע של 25 דקות בכל צד ועם מספר שירים בכל צד. תקליט כזה היה עטוף ב[[נייר]] דק או ב[[ניילון]] בתוך אריזת [[קרטון]] מרובעת. על האריזה היו עיצוב גרפי, תמונות, מידע על תוכן התקליט, פרוט הקטעים בכל צד, ומשך הזמן של הקטעים.<br /> אריך-הנגן הכיל בדרך כלל [[מוזיקה קלאסית]] ו[[אלבום מוזיקה|אלבומי מוזיקה]] פופולרית. |
||
ב[[תעשייה|תעשיית]] התקליטים Long-Playing מתייחס למהירות של 33 ו-1/3 סיבובים לדקה ולצפיפות חריצי התקליט בלבד ולא לקוטר התקליט |
ב[[תעשייה|תעשיית]] התקליטים Long-Playing מתייחס למהירות של 33 ו-1/3 סיבובים לדקה ולצפיפות חריצי התקליט בלבד ולא לקוטר התקליט . |
||
ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות החמישים]] ו[[שנות ה-60 של המאה ה-20|השישים]] הודפסו בארץ תקליטים כאלה גם בקוטר של 17.5 סנטימטר ו-25 סנטימטר. |
|||
ב-21 ביוני 1948 : הציגה חברת קולומביה לראשונה את אריך הנגן. |
|||
==פרטים טכניים== |
==פרטים טכניים== |
||
התקליטים ה"עכשוויים" קוטרם - 30.5 [[סנטימטר]] (12 [[אינץ']]), עוביים - 1.3 [[מילימטר]] (0.05 [[אינץ']]) וקוטר המדבקה עליהן - כ-10 [[סנטימטר]] (4 [[אינץ']]). |
התקליטים ה"עכשוויים" קוטרם - 30.5 [[סנטימטר]] (12 [[אינץ']]), עוביים - 1.3 [[מילימטר]] (0.05 [[אינץ']]) וקוטר המדבקה עליהן - כ-10 [[סנטימטר]] (4 [[אינץ']]). |
||
{{קצרמר מוזיקה}} |
{{קצרמר מוזיקה}} |
||
גרסה מ־02:33, 6 בספטמבר 2006
אריך-נגן (אנגלית: (Long-Playing (LP) הוא המונח העברי לתקליט פטיפון המסתובב במהירות של 33 ו-1/3 סיבובים לדקה.
הוצג לראשונה ב-21 ביוני 1948 על ידי חברת קולומביה.
כשמשתמשים במונח אריך-נגן הכוונה היא בדרך כלל לתקליט ויניל רגיל בקוטר 30.5 סנטימטר עם זמן השמעה ממוצע של 25 דקות בכל צד ועם מספר שירים בכל צד. תקליט כזה היה עטוף בנייר דק או בניילון בתוך אריזת קרטון מרובעת. על האריזה היו עיצוב גרפי, תמונות, מידע על תוכן התקליט, פרוט הקטעים בכל צד, ומשך הזמן של הקטעים.
אריך-הנגן הכיל בדרך כלל מוזיקה קלאסית ואלבומי מוזיקה פופולרית.
בתעשיית התקליטים Long-Playing מתייחס למהירות של 33 ו-1/3 סיבובים לדקה ולצפיפות חריצי התקליט בלבד ולא לקוטר התקליט .
בשנות החמישים והשישים הודפסו בארץ תקליטים כאלה גם בקוטר של 17.5 סנטימטר ו-25 סנטימטר.
פרטים טכניים
התקליטים ה"עכשוויים" קוטרם - 30.5 סנטימטר (12 אינץ'), עוביים - 1.3 מילימטר (0.05 אינץ') וקוטר המדבקה עליהן - כ-10 סנטימטר (4 אינץ').