פקעיות טעם – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ @12040540 שחזור הבוט - לגרסא של משתמש:Stomtape
שורה 4: שורה 4:


==פטמיות הלשון==
==פטמיות הלשון==
{{להשלים|נושא=אישים|נושא2=אמנות}}
{{להשלים}}
על גבי הלשון פזורות פטמיות ([[:en:papillae|Papillae]]) מארבעה סוגים:
על גבי הלשון פזורות פטמיות ([[:en:papillae|Papillae]]) מארבעה סוגים:
* פטמיות חוטיות ([[:en:Filiform papillae|Filiform papillae]]) - פטמיות דקות ומוארכות. זהו הסוג השכיח ביותר בלשון והיחיד שאינו נושא פקעיות טעם.
* פטמיות חוטיות ([[:en:Filiform papillae|Filiform papillae]]) - פטמיות דקות ומוארכות. זהו הסוג השכיח ביותר בלשון והיחיד שאינו נושא פקעיות טעם.
שורה 12: שורה 12:


==מבנה פקעיות הטעם==
==מבנה פקעיות הטעם==
{{להשלים|נושא=אישים|נושא2=אמנות}}
{{להשלים}}
לכל פקעית טעם יש פתח זעיר שנתפתח לחלל הפה או הלוע, דרכו חודר לפקעית רוק בו מומסים חומרי הטעם השונים. (חומרים שלא מתמוססים במים הם חומרים חסרי טעם- הם לא מפעילים את קולטני הטעם)
לכל פקעית טעם יש פתח זעיר שנתפתח לחלל הפה או הלוע, דרכו חודר לפקעית רוק בו מומסים חומרי הטעם השונים. (חומרים שלא מתמוססים במים הם חומרים חסרי טעם- הם לא מפעילים את קולטני הטעם)
<!-- תאים תומכים, תאים כמורצפטוריים -->
<!-- תאים תומכים, תאים כמורצפטוריים -->


==קולטני הטעם==
==קולטני הטעם==
{{להשלים|נושא=אישים|נושא2=אמנות}}
{{להשלים}}
==פיזור פקעיות הטעם==
==פיזור פקעיות הטעם==
לפי [[אגדה אורבנית]] רווחת, שעקבותיה מופיעים עדיין בספרי לימוד ומאמרים שונים,{{הערה|1=[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7712 "מפת אזורי טעם" שגויה מתוך: ד"ר יעל קשתן וד"ר רחל מינץ, '''חוש הטעם''', חלונות אל גוף האדם : על האדם ובריאותו, מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית, 1998]}}{{הערה|1=[http://web.archive.org/20030128212706/web.macam.ac.il/~ltami/samah/sh6.htm תיאור שגוי של חוש הטעם, מתוך אתר ללימוד חושי האדם, שהוקם במסגרת סמינריון לפיתוח אתרים בסביבה מתוקשבת ב[[מכללת אורנים]]]}} הפקעיות של כל טעם נמצאות באזור שונה בלשון. נטען למשל כי באזור מסוים בלשון חשים בטעמים מלוחים ובאחר במתוקים. טענה זו מופרכת, כפי שניתן לבדוק בהתנסות עצמית.
לפי [[אגדה אורבנית]] רווחת, שעקבותיה מופיעים עדיין בספרי לימוד ומאמרים שונים,{{הערה|1=[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7712 "מפת אזורי טעם" שגויה מתוך: ד"ר יעל קשתן וד"ר רחל מינץ, '''חוש הטעם''', חלונות אל גוף האדם : על האדם ובריאותו, מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית, 1998]}}{{הערה|1=[http://web.archive.org/20030128212706/web.macam.ac.il/~ltami/samah/sh6.htm תיאור שגוי של חוש הטעם, מתוך אתר ללימוד חושי האדם, שהוקם במסגרת סמינריון לפיתוח אתרים בסביבה מתוקשבת ב[[מכללת אורנים]]]}} הפקעיות של כל טעם נמצאות באזור שונה בלשון. נטען למשל כי באזור מסוים בלשון חשים בטעמים מלוחים ובאחר במתוקים. טענה זו מופרכת, כפי שניתן לבדוק בהתנסות עצמית.

גרסה מ־08:42, 12 באפריל 2017

תרשים של פקעית טעם

פקעיות טעם הן קולטני טעם הנמצאים על הלשון, החך הרך, ומכסה הגרון. בלשון אנושית ישנן כעשרת אלפים פקעיות טעם. רוב פקעיות הטעם פזורות על גבי פטמיות המנקדות את הלשון.

פטמיות הלשון


שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

על גבי הלשון פזורות פטמיות (Papillae) מארבעה סוגים:

  • פטמיות חוטיות (Filiform papillae) - פטמיות דקות ומוארכות. זהו הסוג השכיח ביותר בלשון והיחיד שאינו נושא פקעיות טעם.
  • פטמיות פטריתיות (Fungiform papillae) - פטמיות שצורתן בחתך מזכירה פטרייה. ממוקמות בעיקר בקצה הלשון ובצדיה.
  • פטמיות עליות (Foliate papillae) - יוצרות רכסים וחריצים בצדי בסיס הלשון.
  • פטמיות מוקפות שפה (Circumvallate papillae) - שמונה עד תריסר פטמיות גדולות יחסית המסודרות בצורת V, שקודקודו פונה לעבר הגרון, בצד האחורי של הלשון.

מבנה פקעיות הטעם


שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

לכל פקעית טעם יש פתח זעיר שנתפתח לחלל הפה או הלוע, דרכו חודר לפקעית רוק בו מומסים חומרי הטעם השונים. (חומרים שלא מתמוססים במים הם חומרים חסרי טעם- הם לא מפעילים את קולטני הטעם)

קולטני הטעם


שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

פיזור פקעיות הטעם

לפי אגדה אורבנית רווחת, שעקבותיה מופיעים עדיין בספרי לימוד ומאמרים שונים,[1][2] הפקעיות של כל טעם נמצאות באזור שונה בלשון. נטען למשל כי באזור מסוים בלשון חשים בטעמים מלוחים ובאחר במתוקים. טענה זו מופרכת, כפי שניתן לבדוק בהתנסות עצמית. [3][4][5][6][7] ככל הנראה מקורה של האגדה בספר לימוד משנת 1942, אשר סקר את ההיסטוריה המחקרית של מערכות חושיות. המחבר, אדווין בורינג, בחן מחקר משנת 1901 בו נמדד סף ההבחנה בטעמים שונים באזורים שונים ברחבי הלשון. המחקר מצא כי קיימים ספים שונים להבחנה בטעמים בנקודות שונות על הלשון. ממצא זה מעיד כי לפקעיות טעם שונות רגישות שונה לטעמים. בורינג הבחין כי בתוצאות המחקר נמצאו ספים נמוכים יותר בקדמת הלשון לאבחנה במתיקות, והסיק מכך כי קדמת הלשון היא האזור הרגיש למתיקות. היסק זה שגוי מכיוון שההבדלים בספי האבחנה שנמצאו באזורים השונים בלשון היו קטנים מכדי להיות משמעותיים מבחינה סטטיסטית או הדירים. גבולות "אזורי הטעם" השונים שורטטו מחדש במפות שונות, ללא כל בסיס ניסויי, כמקרה פרטי מעניין לאבולוציה מימטית.[4] פקעיות הטעם אמנם מפוזרות באופן לא אחיד ובכך מקנות רגישות שונה לטעם באזורים שונים בלשון, אך חמשת הטעמים השונים מורגשים בכל רחבי הלשון ללא קשר לאזור הטעימה.

מקורות והערות שוליים

קישורים חיצוניים

ערך זה הוא קצרמר בנושא אנטומיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.