הפוגרום בלבוב (1918) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־10:29, 5 ביוני 2017

ערך זה עוסק בפוגרום ב-1918. אם התכוונתם לפוגרומים ב-1941, ראו הפוגרומים בלבוב.

הפוגרום בלבוב (או למברג) היה פוגרום ביהודי העיר לבוב שנעשה על ידי כוחות פולנים ועוזריהם בין 21 ל-23 בנובמבר 1918 לאחר כיבוש העיר על ידם במלחמת פולין-אוקראינה. רבים מיהודי העיר באותה תקופה היו חרדים פליטי המלחמה, ובעיקר חצרות חסידים ומנהיגיהם.^[1]

במהלך המלחמה פעם אחר פעם נדרשו היהודים בארצות הלוחמות לנקוט עמדה לטובת אחד הצדדים הנלחמים, ובדרך כלל שמרו אמונים לצד ששלט במקום טרם המלחמה.^[1] אך לפי עדויות מן התקופה, יהודי גליציה באופן גורף התנגדו לרוסים והיו בעד הממלכה האוסטרו הונגרית. אף שהממלכה הרוסית פורקה, עם תום המלחמה ארצות הלאום המקומיות, אוקראינה, פולין ואחרים ראו ביהודים נטע זר שיש לסלקו, בייחוד לאור נטייתם הקודמת של היהודים נגד הרוסים שנתפס כעמדה נגד העמים הסלאביים.^[2]

הפוגרום התרחש על רקע תהו ובוהו מדיני בעיר, אותה עזבו הכוחות האוקראיניים וחוסר שלטון על מחצית העיר במשך יממה. נשק חולק לתושבי העיר התומכים בפולנים וגם לפושעים ששוחררו מן הכלא ואלה השתתפו בפרעות. דווח ראשית על אלפי הרוגים ופצועים רבים עוד יותר, אך מדיווחים מדויקים יותר לאחר מכן סבורים כיום שמספרים אלו היו מוגזמים. כיום מעריכים שבין 52 ל 150 יהודים נהרגו וכ-500 נפצעו.^[3] רוב היהודים היו פליטים לא חמושים בעיר.^[4]

פורסמו מעשי זוועה שנערכו ביהודי המקום, כולל מעשי אונס ואכזריות איומה נגד תינוקות, נשים וזקנים.^[5]

במהומות נהרגו גם כ 270 אוקראינים כולם כנראה תוך לחימה ואחיזה בנשק.^[3]

בעקבות הפרעות ביהודים, הוקם כוח יהודי בעיר טרנופול בפיקודו של סולומון ליינברג. ביוני 1919 הפך הכוח לגדוד המחץ היהודי בצבא האוקראיני של מערב אוקראינה.

הערות

^ ¹ ² הכל במהלך חיי, הנרי מורגנטאו, דו"ח משלחת ארצות הברית לפולין, הוצאת דאבלדיי 1922 ((באנגלית), אתר ספרי גוגל
^ מלחמת הקודש בגליציה 1914-1916 אבי וולף, 28 באוגוסט 2014. ((באנגלית), אתר מידה)
^ ¹ ² מגוון מוצאי הלאום בפולין של המאה העשרים נורמן דייוויס, 1993, מתוך אסופת מחקרים עדכנית על אנטישמיות: בני הערובה של הקדמה, כרכים 2-3, עמוד 1012 ((באנגלית), אתר ספרי גוגל)
^ סמיון פטליורה (אתר דעת)
^ תיאור הזוועות, עיתון הצפירה, 5 בדצמבר 1918

קישורים חיצוניים

תיאור האירועים בלבוב ובסביבתה, וכן התגייסות לעזרת שארית יהודי לבוב, עיתון הצפירה, 5 בדצמבר 1918
המוראים בלבוב, בעיתון הצפירה, 5 בדצמבר 1918
מודעת מחאה בעיתונות היהודית לאחר הפוגרום מטעם הוועד המרכזי של ההסתדרות הציונית בפולין, עיתון הצפירה, 12 בדצמבר 1918

ערך זה הוא קצרמר בנושא תולדות עם ישראל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

[מורגנטאו-1] ¹ ² הכל במהלך חיי, הנרי מורגנטאו, דו"ח משלחת ארצות הברית לפולין, הוצאת דאבלדיי 1922 ((באנגלית), אתר ספרי גוגל

[2] מלחמת הקודש בגליציה 1914-1916 אבי וולף, 28 באוגוסט 2014. ((באנגלית), אתר מידה)

[דייוויס-3] ¹ ² מגוון מוצאי הלאום בפולין של המאה העשרים נורמן דייוויס, 1993, מתוך אסופת מחקרים עדכנית על אנטישמיות: בני הערובה של הקדמה, כרכים 2-3, עמוד 1012 ((באנגלית), אתר ספרי גוגל)

[פטליורה-4] סמיון פטליורה (אתר דעת)

[זוועות-5] תיאור הזוועות, עיתון הצפירה, 5 בדצמבר 1918

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{פירוש נוסף|נוכחי=פוגרום ב-1918|אחר=פוגרומים ב-1941|ראו=[[הפוגרומים בלבוב]]}}
-'''הפוגרום בלבוב''' (או [[למברג]]) היה פוגרום ב[[יהודי]] העיר [[לבוב]] שנעשה על ידי כוחות [[פולנים]] ועוזריהם בין [[21 בנובמבר|21]] ל-[[23 בנובמבר]] [[1918]] לאחר [[קרב על לבוב (1918)|כיבוש העיר]] על ידם ב[[מלחמת פולין-אוקראינה]]. רבים מיהודי העיר באותה תקופה היו חרדים פליטי המלחמה, ובעיקר חצרות חסידים ומנהיגיהם.{{הערה|שם="מורגנטאו"|1=[https://books.google.com/books?id=z4chAAAAMAAJ הכל במהלך חיי], הנרי מורגנטאו, דו"ח משלחת ארה"ב לפולין,  הוצאת דאבלדיי 1922 ({{באנגלית}}, אתר ספרי גוגל}}
+'''הפוגרום בלבוב''' (או [[למברג]]) היה פוגרום ב[[יהודי]] העיר [[לבוב]] שנעשה על ידי כוחות [[פולנים]] ועוזריהם בין [[21 בנובמבר|21]] ל-[[23 בנובמבר]] [[1918]] לאחר [[קרב על לבוב (1918)|כיבוש העיר]] על ידם ב[[מלחמת פולין-אוקראינה]]. רבים מיהודי העיר באותה תקופה היו חרדים פליטי המלחמה, ובעיקר חצרות חסידים ומנהיגיהם.{{הערה|שם="מורגנטאו"|1=[https://books.google.com/books?id=z4chAAAAMAAJ הכל במהלך חיי], הנרי מורגנטאו, דו"ח משלחת ארצות הברית לפולין,  הוצאת דאבלדיי 1922 ({{באנגלית}}, אתר ספרי גוגל}}
-במהלך המלחמה פעם אחר פעם נדרשו היהודים בארצות הלוחמות לנקוט עמדה לטובת אחד הצדדים הנלחמים, ובדרך כלל שמרו אמונים לצד ששלט במקום טרם המלחמה.{{הערה|שם="מורגנטאו"}} אך לפי עדויות מן התקופה, יהודי גליציה באופן גורף התנגדו לרוסים והיו בעד הממלכה האוסטרו הונגרית. אף שהממלכה הרוסית פורקה, עם תום המלחמה ארצות הלאום המקומיות, אוקראינה, פולין ואחרים ראו ביהודים נטע זר שיש לסלקו, ביחוד לאור נטייתם הקודמת של היהודים נגד הרוסים שנתפס כעמדה נגד העמים הסלאביים.{{הערה|1=[http://mida.org.il/2014/08/28/jewish-holy-war-galicia-1914-1916/ מלחמת הקודש בגליציה 1914-1916] אבי וולף, 28 באוגוסט 2014. ({{באנגלית}}, אתר מידה)}}
+במהלך המלחמה פעם אחר פעם נדרשו היהודים בארצות הלוחמות לנקוט עמדה לטובת אחד הצדדים הנלחמים, ובדרך כלל שמרו אמונים לצד ששלט במקום טרם המלחמה.{{הערה|שם="מורגנטאו"}} אך לפי עדויות מן התקופה, יהודי גליציה באופן גורף התנגדו לרוסים והיו בעד הממלכה האוסטרו הונגרית. אף שהממלכה הרוסית פורקה, עם תום המלחמה ארצות הלאום המקומיות, אוקראינה, פולין ואחרים ראו ביהודים נטע זר שיש לסלקו, בייחוד לאור נטייתם הקודמת של היהודים נגד הרוסים שנתפס כעמדה נגד העמים הסלאביים.{{הערה|1=[http://mida.org.il/2014/08/28/jewish-holy-war-galicia-1914-1916/ מלחמת הקודש בגליציה 1914-1916] אבי וולף, 28 באוגוסט 2014. ({{באנגלית}}, אתר מידה)}}
-הפוגרום התרחש על רקע תהו ובוהו מדיני בעיר, אותה עזבו הכוחות האוקראיניים וחוסר שלטון על מחצית העיר במשך יממה. נשק חולק לתושבי העיר התומכים בפולנים וגם לפושעים ששוחררו מן הכלא ואלה השתתפו בפרעות. דווח ראשית על אלפי הרוגים ופצועים רבים עוד יותר, אך מדיווחים מדוייקים יותר לאחר מכן סבורים כיום שמספרים אלו היו מוגזמים. כיום מעריכים שבין 52 ל 150 יהודים נהרגו וכ-500 נפצעו.{{הערה|שם="דייוויס"|1=[https://books.google.co.il/books?id=SOFkWX8EC4cC&pg=PA1012 מגוון מוצאי הלאום בפולין של המאה העשרים] נורמן דייוויס, 1993, מתוך אסופת מחקרים עדכנית על אנטישמיות: בני הערובה של הקדמה, כרכים 2-3, עמוד 1012 ({{באנגלית}}, אתר ספרי גוגל)}} רוב היהודים היו פליטים לא חמושים בעיר.{{הערה|שם="פטליורה"|1=[http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1006 סמיון פטליורה] (אתר דעת)}}
+הפוגרום התרחש על רקע תהו ובוהו מדיני בעיר, אותה עזבו הכוחות האוקראיניים וחוסר שלטון על מחצית העיר במשך יממה. נשק חולק לתושבי העיר התומכים בפולנים וגם לפושעים ששוחררו מן הכלא ואלה השתתפו בפרעות. דווח ראשית על אלפי הרוגים ופצועים רבים עוד יותר, אך מדיווחים מדויקים יותר לאחר מכן סבורים כיום שמספרים אלו היו מוגזמים. כיום מעריכים שבין 52 ל 150 יהודים נהרגו וכ-500 נפצעו.{{הערה|שם="דייוויס"|1=[https://books.google.co.il/books?id=SOFkWX8EC4cC&pg=PA1012 מגוון מוצאי הלאום בפולין של המאה העשרים] נורמן דייוויס, 1993, מתוך אסופת מחקרים עדכנית על אנטישמיות: בני הערובה של הקדמה, כרכים 2-3, עמוד 1012 ({{באנגלית}}, אתר ספרי גוגל)}} רוב היהודים היו פליטים לא חמושים בעיר.{{הערה|שם="פטליורה"|1=[http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=1006 סמיון פטליורה] (אתר דעת)}}
 פורסמו מעשי זוועה שנערכו ביהודי המקום, כולל מעשי אונס ואכזריות איומה נגד תינוקות, נשים וזקנים.{{הערה|שם="זוועות"|1=[http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/sharedpages/SharedView.Page.aspx?sk=83F3584D&href=HZF/1918/12/05&page=3 תיאור הזוועות], עיתון [[הצפירה]], 5 בדצמבר 1918}}