יחסים בילטרליים – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ויקיזציה
אין תקציר עריכה
שורה 5: שורה 5:
המסלול הבילאטרלי מאפשר למדינות לגבש הסכמים ההולמים באופן מדויק יותר את צרכיהן. בתחום הכלכלי, התקשרות עם מדינות בהסכמים בילאטרליים עשויה להגדיל את עלויות העסקה, שכן כל מדינה תצטרך לנהל [[משא ומתן]] מיוחד על הסכמי סחר במקום להצטרף להסכם שכבר גובש. למצב זה יתרון מובהק כאשר מדובר במדינה גדולה החותמת על הסכמים עם מדינות קטנות ובהתחשב בפערי המיקוח ביניהן במשא ומתן על ההסכמים הבילאטרליים באפשרותה לקנות השפעה רבה במדינות אלו, לעומת משא ומתן מוליטלאטרלי המתאפיין בריבוי שחקנים ואינטרסים.
המסלול הבילאטרלי מאפשר למדינות לגבש הסכמים ההולמים באופן מדויק יותר את צרכיהן. בתחום הכלכלי, התקשרות עם מדינות בהסכמים בילאטרליים עשויה להגדיל את עלויות העסקה, שכן כל מדינה תצטרך לנהל [[משא ומתן]] מיוחד על הסכמי סחר במקום להצטרף להסכם שכבר גובש. למצב זה יתרון מובהק כאשר מדובר במדינה גדולה החותמת על הסכמים עם מדינות קטנות ובהתחשב בפערי המיקוח ביניהן במשא ומתן על ההסכמים הבילאטרליים באפשרותה לקנות השפעה רבה במדינות אלו, לעומת משא ומתן מוליטלאטרלי המתאפיין בריבוי שחקנים ואינטרסים.


==קישורים חיצוניים==
*{{cite web|last=Thompson|first=Alexander|title=Multilateralism, Bilateralism and Regime Design|url=http://politicalscience.osu.edu/faculty/athompson/Lateralisms.pdf|publisher=''Department of Political Science Ohio State University''|accessdate=23 September 2013}}
{{קצרמר|יחסי חוץ}}
{{קצרמר|יחסי חוץ}}



גרסה מ־01:37, 16 ביוני 2017

בדיפלומטיה, יחסים בילטרלים הם ניהול יחסים פוליטיים, כלכליים, או תרבותיים בין שתי מדינות ריבוניות. זאת, בשונה מפעילות אונילטראלית (פעילות חד צדדית הנעשית על ידי מדינה אחת) או מולטילאטרלית (פעילות רב-צדדית הנעשית על ידי מספר מדינות יחד).

יחסים בילטרלים מתקיימים כאשר מדינות מכירות אחת בשנייה כמדינות ריבוניות ומסכימות על כינון יחסים דיפלומטיים ביניהן. בפועל, הן מחליפות ביניהן נציגים דיפלומטיים, כגון שגרירים, או מקיימות הסכמים ביטרליים שנוגעים או מחייבים את שני הצדדים באופן הדדי. הסכמים כלכליים כמו הסכמי סחר חופשי או הסכמים להגנה על משקיעים נחתמים על ידי שתי מדינות, הם דוגמה שכיחה לבילטרליות. כיוון שרוב ההסכמים הכלכליים נבנים בהתאם למאפייניהם הייחודיים של 2 המדינות המתקשרות בהסכם, במטרה לאפשר למדינות אלו להעניק יחס מועדף אחת לשנייה בכניסה לשווקים הכלכליים של שתי המדינות, נדרשים כללים ספציפיים ולא כללי אצבע כלליים.

המסלול הבילאטרלי מאפשר למדינות לגבש הסכמים ההולמים באופן מדויק יותר את צרכיהן. בתחום הכלכלי, התקשרות עם מדינות בהסכמים בילאטרליים עשויה להגדיל את עלויות העסקה, שכן כל מדינה תצטרך לנהל משא ומתן מיוחד על הסכמי סחר במקום להצטרף להסכם שכבר גובש. למצב זה יתרון מובהק כאשר מדובר במדינה גדולה החותמת על הסכמים עם מדינות קטנות ובהתחשב בפערי המיקוח ביניהן במשא ומתן על ההסכמים הבילאטרליים באפשרותה לקנות השפעה רבה במדינות אלו, לעומת משא ומתן מוליטלאטרלי המתאפיין בריבוי שחקנים ואינטרסים.

קישורים חיצוניים

  • Thompson, Alexander. "Multilateralism, Bilateralism and Regime Design" (PDF). Department of Political Science Ohio State University. נבדק ב-23 בספטמבר 2013. {{cite web}}: (עזרה); כתב נטוי או מודגש אסור ב: |publisher= (עזרה)
ערך זה הוא קצרמר בנושא יחסי חוץ. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.