יהודה גדליה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־06:57, 20 ביוני 2017

יהודה גדליה (נולד במאה ה-15 פורטוגל - נפטר סלוניקי, האימפריה העות'מאנית), היה רב ובעל בית דפוס, אשר פעל במאה ה-16 גם פורטוגל וגם בסלוניקי.

ר' יהודה גדליה בן משה גדליה דפס פורטוגזית, יליד ליסבון. עסק כמנהל עבודה בבית הדפוס של אליעזר טולדנו בליסבון. גורש מפורטוגל והתיישב בסלוניקי. ^[1]. בשנת 1515 הקים את הדפוס העברי הראשון שהוקם בעיר זו, תוך שימוש בגופנים שהביא עמו מליסבון. התחיל בהדפסת התלמוד בין השנים 1519 - 1523. במהדורתו נכלל פירוש רש"י, אך לא התוספות. הגופן שבגמרא ריבוע ובפרשנות בכת"י רש"י בסגנון פורטוגל. ^[2]. אחת העבודות הראשונות שנדפסו היתה "עין יעקב" של יעקב בן חביב, אשר גדליה העריך מאוד. בשנת 1522 הוא הדפיס את עבורתו של יצחק ארמה "עקדת יצחק". גדליה מת בלערך 1526 בסלוניקי. בית הדפוס נמשכה על ידי ילדיו, והוציא לאור כשלושים ספרים.

ספרים שהודפסו בבית הדפוס

"עין יעקב" של ר' יעקב בן חביב, הודפס בסלוניקי. שני סדרים ראשונות יצאו לאור ב-1516 אך המחבר נפתר לפי השלמת הדפסת כל הסדרים. בנו לוי בן חביב השלים את המלאכה. ^[3]
התלמוד, הודפס בסלוניקי בשנים 1519 - 1523.
"מאיר איוב" של ר' מאיר עראמה, הודפס בסלוניקי. ^[4]
"אות אמת" של רבי מאיר ב"ר שמואל בנבנישתי, הכולל גם את הגהות ר' יהודה גדליה הודפס בסלוניקי. ^[5]
"ארבעה טורים" לר' יעקב בן אשר, לפני שנת 1540, הודפס בסלוניקי. ^[6]

קישורים חיצוניים

שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית דוד הלחמי, רבי יעקב ברבי שלמה חביב (בעל „עין יעקב”), ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה
עין יעקב, ב"אנציקלופדיה יהודית" שבאתר "דעת"

הערות שוליים

^ The Ot Emet's Scholia to the "Midrash" on the Five Scrolls /הגהות "אות אמת" למדרשי המגילות ארנון עצמון and Arnon Atzmon Sidra: A Journal for the Study of Rabbinic Literature /סידרא: כתב-עת לחקר ספרות התורה שבעל-פה Vol. כז/כח‎ (תשע"ג / 2013), pp. 211-222 Published by: Bar Ilan University Press [1]
^ מלבד מסכת ראש השנה שבגמרא זו כל הדפוס בכת"י רש"י - מסכת זו לא נדפסה בסלוניקי אלא בפס. גופן הטופס הוא ספרדי, שונה מגופנים האיטלקיים. Chapters in the history of printing in Salonica /פרקים בתולדות הדפוס בשאלוניקי ישראל מהלמן and Israel Mehlman Sefunot: Studies and Sources on the History of the Jewish Communities in the East /ספונות: מחקרים ומקורות לתולדות קהילות ישראל במזרח כרך יג‎, The Book of Greek Jewry - III / ספר יוון - כרך ג‎ (תשל"א-תשל"ח), pp. רטו-רעב Published by: Yad Izhak Ben Zvi /יד יצחק בן-צבי [ http://www.jstor.org/stable/23415206]
^ Gotthard Deutsch, Bernhard Friedberg "Ḥabib, Jacob (Ben Solomon) Ibn", http://jewishencyclopedia.com
^ Rabbi Meir Arama's Letter of Censure against Isaac Abravanel – A Riddle Solved /איגרת ר' מאיר עראמה נגד ר' יצחק אברבנאל והתקבלותה: חידה שבאה על פתרונה יוסף הקר and Joseph R. Hacker Tarbiẕ /תרביץ כרך עו‎, חוברת ג/ד‎ (ניסן-אלול תשס"ז), pp. 501-518 Published by: Mandel Institute for Jewish Studies /המכון למדעי היהדות ע"ש מנדל [2]
^ The Ot Emet's Scholia to the "Midrash" on the Five Scrolls /הגהות "אות אמת" למדרשי המגילות ארנון עצמון and Arnon Atzmon Sidra: A Journal for the Study of Rabbinic Literature /סידרא: כתב-עת לחקר ספרות התורה שבעל-פה Vol. כז/כח‎ (תשע"ג / 2013), pp. 211-222 Published by: Bar Ilan University Press [3]
^ What Makes Antique Books So Rare? /סיבות לנדירות ספרים עבריים ישראל מהלמן and I. Mehlmann Proceedings of the World Congress of Jewish Studies /דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות Vol. ה‎, Volume V, Division V: Research Projects-Reports and Articles Based on the Projects' Findings; Jewish Demography / כרך ה, חטיבה ה: מפעלי מחקר בתחום מדעי היהדות: דינים-וחשבונות ומאמרים מדעיים, המבוססים על תוצאות מפעלי המחקר; מאמרים בדמוגרפיה יהודית‎ (תשכ"ט / 1969), pp. 57-65 Published by: World Union of Jewish Studies /האיגוד העולמי למדעי היהדות [4]

[1] The Ot Emet's Scholia to the "Midrash" on the Five Scrolls /הגהות "אות אמת" למדרשי המגילות ארנון עצמון and Arnon Atzmon Sidra: A Journal for the Study of Rabbinic Literature /סידרא: כתב-עת לחקר ספרות התורה שבעל-פה Vol. כז/כח‎ (תשע"ג / 2013), pp. 211-222 Published by: Bar Ilan University Press [1]

[2] מלבד מסכת ראש השנה שבגמרא זו כל הדפוס בכת"י רש"י - מסכת זו לא נדפסה בסלוניקי אלא בפס. גופן הטופס הוא ספרדי, שונה מגופנים האיטלקיים. Chapters in the history of printing in Salonica /פרקים בתולדות הדפוס בשאלוניקי ישראל מהלמן and Israel Mehlman Sefunot: Studies and Sources on the History of the Jewish Communities in the East /ספונות: מחקרים ומקורות לתולדות קהילות ישראל במזרח כרך יג‎, The Book of Greek Jewry - III / ספר יוון - כרך ג‎ (תשל"א-תשל"ח), pp. רטו-רעב Published by: Yad Izhak Ben Zvi /יד יצחק בן-צבי [ http://www.jstor.org/stable/23415206]

[3] Gotthard Deutsch, Bernhard Friedberg "Ḥabib, Jacob (Ben Solomon) Ibn", http://jewishencyclopedia.com

[4] Rabbi Meir Arama's Letter of Censure against Isaac Abravanel – A Riddle Solved /איגרת ר' מאיר עראמה נגד ר' יצחק אברבנאל והתקבלותה: חידה שבאה על פתרונה יוסף הקר and Joseph R. Hacker Tarbiẕ /תרביץ כרך עו‎, חוברת ג/ד‎ (ניסן-אלול תשס"ז), pp. 501-518 Published by: Mandel Institute for Jewish Studies /המכון למדעי היהדות ע"ש מנדל [2]

[5] The Ot Emet's Scholia to the "Midrash" on the Five Scrolls /הגהות "אות אמת" למדרשי המגילות ארנון עצמון and Arnon Atzmon Sidra: A Journal for the Study of Rabbinic Literature /סידרא: כתב-עת לחקר ספרות התורה שבעל-פה Vol. כז/כח‎ (תשע"ג / 2013), pp. 211-222 Published by: Bar Ilan University Press [3]

[6] What Makes Antique Books So Rare? /סיבות לנדירות ספרים עבריים ישראל מהלמן and I. Mehlmann Proceedings of the World Congress of Jewish Studies /דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות Vol. ה‎, Volume V, Division V: Research Projects-Reports and Articles Based on the Projects' Findings; Jewish Demography / כרך ה, חטיבה ה: מפעלי מחקר בתחום מדעי היהדות: דינים-וחשבונות ומאמרים מדעיים, המבוססים על תוצאות מפעלי המחקר; מאמרים בדמוגרפיה יהודית‎ (תשכ"ט / 1969), pp. 57-65 Published by: World Union of Jewish Studies /האיגוד העולמי למדעי היהדות [4]

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{בעבודה}}
+{{רב
+|שם=ר'יהודה גדליה
+|תמונה=
+|כיתוב=
+|תאריך לידה=[[ה'ר"י]] לערך
+|מקום לידה=
+|תאריך פטירה=[[ה'רע"ו]]
+|מקום פטירה=
+|תאריך לידה לועזי=
+|תאריך פטירה לועזי=
+|מקום פעילות=
+|השתייכות=רבני [[פורטוגל]] ו[[סלוניקי]]
+|נושאים בהם עסק=[[תלמוד]], [[אגדה (יהדות)|אגדה]], [[הלכה]], [[פסיקת הלכה|פסיקה]]
+|תפקידים נוספים=[[דפס]]
+|רבותיו=
+|תלמידיו=
+|בני דורו=
+|חיבוריו=
+}}
 [[קובץ:Old_print_machine.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכונת דפוס עתיקה]]
 '''יהודה גדליה''' (נולד במאה ה-15 [[פורטוגל]] - נפטר [[סלוניקי]], [[האימפריה העות'מאנית]]), היה רב ובעל בית דפוס, אשר פעל במאה ה-16 גם פורטוגל וגם בסלוניקי.
-ר' יהודה גדליה בן משה גדליה - יצא מפורטוגל בגירוש והגר ל[[סלוניקי]] במאה ה-16. {{הערה|The Ot Emet's Scholia to the "Midrash" on the Five Scrolls /הגהות "אות אמת" למדרשי המגילות ארנון עצמון and Arnon Atzmon Sidra: A Journal for the Study of Rabbinic Literature /סידרא: כתב-עת לחקר ספרות התורה שבעל-פה Vol. כז/כח‎ (תשע"ג / 2013), pp. 211-222 Published by: Bar Ilan University Press [http://www.jstor.org/stable/24174708]}}.
+ר' יהודה גדליה בן משה גדליה דפס פורטוגזית, יליד ליסבון. עסק כמנהל עבודה בבית הדפוס של אליעזר טולדנו בליסבון. גורש מפורטוגל והתיישב בסלוניקי. {{הערה|The Ot Emet's Scholia to the "Midrash" on the Five Scrolls /הגהות "אות אמת" למדרשי המגילות ארנון עצמון and Arnon Atzmon Sidra: A Journal for the Study of Rabbinic Literature /סידרא: כתב-עת לחקר ספרות התורה שבעל-פה Vol. כז/כח‎ (תשע"ג / 2013), pp. 211-222 Published by: Bar Ilan University Press [http://www.jstor.org/stable/24174708]}}. בשנת 1515 הקים את הדפוס העברי הראשון שהוקם בעיר זו, תוך שימוש בגופנים שהביא עמו מליסבון. התחיל בהדפסת התלמוד בין השנים 1519 - 1523. במהדורתו נכלל פירוש רש"י, אך לא התוספות. הגופן שבגמרא ריבוע ובפרשנות בכת"י רש"י בסגנון פורטוגל. {{הערה| מלבד מסכת ראש השנה שבגמרא זו כל הדפוס בכת"י רש"י  - מסכת זו לא נדפסה בסלוניקי אלא בפס. גופן הטופס הוא ספרדי, שונה מגופנים האיטלקיים. Chapters in the history of printing in Salonica /פרקים בתולדות הדפוס בשאלוניקי ישראל מהלמן and Israel Mehlman Sefunot: Studies and Sources on the History of the Jewish Communities in the East /ספונות: מחקרים ומקורות לתולדות קהילות ישראל במזרח כרך יג‎, The Book of Greek Jewry - III / ספר יוון - כרך ג‎ (תשל"א-תשל"ח), pp. רטו-רעב Published by: Yad Izhak Ben Zvi /יד יצחק בן-צבי [ http://www.jstor.org/stable/23415206]}}. אחת העבודות הראשונות שנדפסו היתה "עין יעקב" של יעקב בן חביב, אשר גדליה העריך מאוד. בשנת 1522 הוא הדפיס את עבורתו של יצחק ארמה "עקדת יצחק". גדליה מת בלערך 1526 בסלוניקי. בית הדפוס נמשכה על ידי ילדיו, והוציא לאור כשלושים ספרים.
-דון יהודה גדליה הביא איתו גופנים מפורטוגל, שבו החל להדפיס את ספרי התלמוד בשנים 1519 - 1523. במהדורתו נכלל פירוש רש"י, אך לא התוספות. הגופן שבגמרא ריבוע ובפרשנות בכת"י רש"י בסגנון פורטוגל. {{הערה| מלבד מסכת ראש השנה שבגמרא זו כל הדפוס בכת"י רש"י  - מסכת זו לא נדפסה בסלוניקי אלא בפס. גופן הטופס הוא ספרדי, שונה מגופנים האיטלקיים. Chapters in the history of printing in Salonica /פרקים בתולדות הדפוס בשאלוניקי ישראל מהלמן and Israel Mehlman Sefunot: Studies and Sources on the History of the Jewish Communities in the East /ספונות: מחקרים ומקורות לתולדות קהילות ישראל במזרח כרך יג‎, The Book of Greek Jewry - III / ספר יוון - כרך ג‎ (תשל"א-תשל"ח), pp. רטו-רעב Published by: Yad Izhak Ben Zvi /יד יצחק בן-צבי [ http://www.jstor.org/stable/23415206]}}
 ==ספרים שהודפסו בבית הדפוס==
-* "[[עין יעקב (חיבור)|עין יעקב]]" של ר' [[יעקב בן חביב]], הודפס ב[[סלוניקי]]. שני המסכתות ראשונות יצאו לאור ב-1516 אך המחבר נפתר לפי השלמת הדפסת כל המסכתות. בנו [[לוי בן חביב]] השלים
+* "[[עין יעקב (חיבור)|עין יעקב]]" של ר' [[יעקב בן חביב]], הודפס ב[[סלוניקי]]. שני סדרים ראשונות יצאו לאור ב-1516 אך המחבר נפתר לפי השלמת הדפסת כל הסדרים. בנו [[לוי בן חביב]] השלים את המלאכה. {{הערה|Gotthard Deutsch, Bernhard Friedberg "Ḥabib, Jacob (Ben Solomon) Ibn", http://jewishencyclopedia.com}}
 * התלמוד, הודפס ב[[סלוניקי]] בשנים 1519 - 1523.
 * "מאיר איוב" של ר' מאיר עראמה,  הודפס ב[[סלוניקי]]. {{הערה|Rabbi Meir Arama's Letter of Censure against Isaac Abravanel – A Riddle Solved /איגרת ר' מאיר עראמה נגד ר' יצחק אברבנאל והתקבלותה: חידה שבאה על פתרונה יוסף הקר and Joseph R. Hacker Tarbiẕ /תרביץ כרך עו‎, חוברת ג/ד‎ (ניסן-אלול תשס"ז), pp. 501-518 Published by: Mandel Institute for Jewish Studies /המכון למדעי היהדות ע"ש מנדל  [http://www.jstor.org/stable/23605762]}}
@@ שורה 14: / שורה 35: @@
 * "ארבעה טורים" לר' יעקב בן אשר, לפני שנת 1540, הודפס ב[[סלוניקי]]. {{הערה|What Makes Antique Books So Rare? /סיבות לנדירות ספרים עבריים ישראל מהלמן and I. Mehlmann Proceedings of the World Congress of Jewish Studies /דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות Vol. ה‎, Volume V, Division V: Research Projects-Reports and Articles Based on the Projects' Findings; Jewish Demography / כרך ה, חטיבה ה: מפעלי מחקר בתחום מדעי היהדות: דינים-וחשבונות ומאמרים מדעיים, המבוססים על תוצאות מפעלי המחקר; מאמרים בדמוגרפיה יהודית‎ (תשכ"ט / 1969), pp. 57-65 Published by: World Union of Jewish Studies /האיגוד העולמי למדעי היהדות [http://www.jstor.org/stable/23524071]}}
-==הערות שוליים==
+==קישורים חיצוניים==
+* {{אוצר החכמה|[[דוד הלחמי]]|רבי יעקב ברבי שלמה חביב (בעל „עין יעקב”)|156808|ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח|עמוד=31}}
+* [http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=3906 עין יעקב], ב"אנציקלופדיה יהודית" שבאתר "דעת"
+== הערות שוליים ==
 {{הערות שוליים}}
+{{מיון רגיל:גדליה, יהודה}}
+{{בקרת זהויות}}
+[[קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-15]]
+[[קטגוריה:יהודים ספרדים]]
+[[קטגוריה:מגורשי ספרד ופורטוגל]]
+[[קטגוריה:רבנים פורטוגלים]]
+[[קטגוריה:פרשני אגדות התלמוד]]
+[[קטגוריה:סלוניקי: רבנים]]
 [[קטגוריה:דפוס עברי|*]]

	הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
	אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.	שיחה

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.