דוד הלחמי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

הרב יעקב דוד הלחמי (וייסברוד) (19122007) היה רב וסופר, מראשי פועלי אגודת ישראל, ובמשך שנים רבות שימש מזכ"ל התנועה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בוורשה לר' שמעלקא ויסבורד, מנאמני ביתם של אדמו"רי מאמשינוב. בנעוריו התגורר בעיירה אוטבוצק, שם הכיר מלבד את אדמו"רי בית אמשינוב אדמו"רים נוספים ובהם רבי שאול ידידיה ממודז'יץ.

היה מהתלמידים המקורבים ביותר של הרב מאיר שפירא בישיבת חכמי לובלין, ושימשו בנאמנות. הרב הלחמי היה נוכח בשעת פטירתו של רבו, ודקות ספורות לפני פטירתו, כשדיבורו היה כבד עליו, הוא ביקש פיסת נייר ועט ורשם עליו "רק בשמחה", ומסרו להרב הלחמי. הפתק היה שמור אצלו כל ימי חייו.

בשנת 1936 עלה לארץ ישראל והתיישב בבני ברק, שהייתה אז מושבה דתית צעירה. היה מראשוני הכותבים ביומון פא"י שערים. במשך שנים פרסם טור יומי בשם "זכרונות", ובו העלה מזכרונותיו האישיים על עולם התורה והחסידות בפולין שלפני השואה. את מאמריו חתם בשם העט ד. הלחמי, ועם השנים אימץ אותו לשמו הרשמי. היה מראשוני הסופרים החרדים שהעלו על הכתב ביוגרפיות היסטוריות על גדולי ישראל מדורות קודמים.

בשנים הראשונות לאחר קום המדינה שימש כעוזרו של שר הסעד הראשון הרב יצחק מאיר לוין. לאחר מכן היה מראשי פא"י, ובמשך שנים שימש מזכירה הכללי. בתפקידו זה היה המושך בחוטים ליצירת האיחוד הפוליטי בין פא"י לאגודת ישראל כחזית דתית מאוחדת.

במשך כחמישים שנה כיהן כרבו של בית הכנסת המרכזי של פא"י בבני ברק - "חסדא", שבשל מיקומו המרכזי משמש מקום תפילה לאלפים מתושבי העיר. נודע בשיעוריו, ובמיוחד בשיעורו השבועי בפרקי אבות בשבת, שמשך אליו קהל רב.

בנו מאיר הלחמי התמנה לעורך שערים לאחר סגירתו כיומון והפיכתו לשבועון.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ארזי הלבנון - תולדות חייהם של גדולי התורה והחסידות
  • חכמי ישראל - תולדות חייהם של גדולי ישראל באלף השישי (3 כרכים)
  • הבעל שם טוב ותלמידיו - תולדות חייהם של גדולי החסידות מן הדורות הראשונים - תל אביב, תש"ך (1960)
  • אוהל יוסף - תולדות רבי יוסף קאליש מאמשינוב, וגל-עד לקהילות אמשינוב שנחרבו. בני ברק, תש"מ.
  • ישיבת חכמי לובלין ומחוללה הגאון מהר"ם שפירא זצ"ל - בני ברק תשנ"ה (1995)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]