סיקיון – הבדלי גרסאות
מאין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
==היסטוריה== |
==היסטוריה== |
||
===היסטוריה עתיקה=== |
===היסטוריה עתיקה=== |
||
סביר להניח |
סביר להניח שתושבי של העיר סיקיון ב[[האלף השני לפנה"ס|אלף השני לפנה"ס]] היו שבטים [[איונים]], אך יתכן שהיו בקהילה גם [[פלאסגים]] ו[[איכאים]]. בסוף האלף השני לפנה"ס השתלטו על חצי האי הפלופנסי שבטים [[דורים]], שהתיישבו גם בסיקיון. |
||
בשליש הראשון של האלף הראשון לפני הספירה הייתה סיקיון נתינה של [[ארגוס]], אם כי במרוצת השנים היא השיגה מידה מסוימת של ריבונות. עצמאות ממשית הושגה בין השנים 665-656 לפנה"ס, כאשר שורה של [[טיראן|טיראנים]] השתלטו על העיר ויזמו מדיניות אנטי דורית. הטיראנים, כולם בני משפחת אורתאגוראס(הטיראן הראשון), גירשו את ה[[אצולה]] הדורית, ביטלו את החלוקה השבטית הקדומה וחיזקו את המעמדות הקדם-דורים בעיר. המפורסם בשושלת טיראנים זו היה [[קליסתנס מסיקיון|קליסתנס]], דודו של קליסתנס הרפורמטור מ[[אתונה העתיקה|אתונה]]. בימיו הפכה סיקיון למדינה חזקה, והפולחן הדורי הקדום הוחלף בפולחנו של [[דיוניסוס]]. בשנת [[590 לפנה"ס]] יזם קליסתנס יזם את [[מלחמות הקודש של דלפי|מלחמת הקודש הראשונה]] נגד העיר קריסה שהפרה את ההסכמים הדתיים בקשר ל[[אורקל מדלפי]]. |
|||
תחת שלטון הטיראנים התפתחו בסיקיון ה[[מסחר]] וה[[תעשייה]] שפרסמו אותה. פסלים וציירים סיקיונים העניקו לעיר מעמד של בכורה ביוון בעיצוב [[עץ (חומר גלם)|עץ]] ובעבודות [[ברונזה]]. שרידים ניתן לראות עוד בימינו בעיר [[אולימפיה]]. סיקיון יצאה [[כלי חרס|כלי החרס]], שדמו לתוצרת הקורינתית הן לצפון [[איטליה]] והן ל[[אטרוסקים]]. כל אלו הביאו לפריחה כלכלית ולצמיחה של שכבה חדשה של מתעשרים מקרב השכבות הנמוכו. אלו, בד בבד עם התעשרו,תם החלו לדרוש גם שותפות בניהול העיר. |
|||
בסביבות [[550 לפנה"ס]] נפלה השושלת הטיראנית, כנראה בעידודה של [[ספרטה]]. לקראת סוף המאה ה-6 לפנה"ס חזרו הדורים לשלוט בעיר, שהצטרפה ל[[הליגה הפלופונסית|ליגה הפלופונסית]]. כאשר ספרטה, או שכנתה של סיקיון, קורינתוס קובעים בה לחילופין את המדיניות. |
|||
===התקופה הקלאסית=== |
===התקופה הקלאסית=== |
||
גרסה מ־19:58, 28 באוקטובר 2006
סיקיון או סיקיאון( Σικυων) הוא שמה של פוליס יוונית עתיקה בצפון חצי האי פלופונס, שהייתה ממוקמת בין אכיאיה וקורינתוס של היום.
העיר נבנתה על מישור נמוך דמוי משולש, במרחק שלושה קילומטר ממפרץ קורינתוס, ובינה לבין הנמל השתרע מישור פורה מכוסה בפרדסים וגפנים.
כיום ממוקם באזור שליטתה הקדום של סיקיון הכפר ואסיליקו.
היסטוריה
היסטוריה עתיקה
סביר להניח שתושבי של העיר סיקיון באלף השני לפנה"ס היו שבטים איונים, אך יתכן שהיו בקהילה גם פלאסגים ואיכאים. בסוף האלף השני לפנה"ס השתלטו על חצי האי הפלופנסי שבטים דורים, שהתיישבו גם בסיקיון.
בשליש הראשון של האלף הראשון לפני הספירה הייתה סיקיון נתינה של ארגוס, אם כי במרוצת השנים היא השיגה מידה מסוימת של ריבונות. עצמאות ממשית הושגה בין השנים 665-656 לפנה"ס, כאשר שורה של טיראנים השתלטו על העיר ויזמו מדיניות אנטי דורית. הטיראנים, כולם בני משפחת אורתאגוראס(הטיראן הראשון), גירשו את האצולה הדורית, ביטלו את החלוקה השבטית הקדומה וחיזקו את המעמדות הקדם-דורים בעיר. המפורסם בשושלת טיראנים זו היה קליסתנס, דודו של קליסתנס הרפורמטור מאתונה. בימיו הפכה סיקיון למדינה חזקה, והפולחן הדורי הקדום הוחלף בפולחנו של דיוניסוס. בשנת 590 לפנה"ס יזם קליסתנס יזם את מלחמת הקודש הראשונה נגד העיר קריסה שהפרה את ההסכמים הדתיים בקשר לאורקל מדלפי.
תחת שלטון הטיראנים התפתחו בסיקיון המסחר והתעשייה שפרסמו אותה. פסלים וציירים סיקיונים העניקו לעיר מעמד של בכורה ביוון בעיצוב עץ ובעבודות ברונזה. שרידים ניתן לראות עוד בימינו בעיר אולימפיה. סיקיון יצאה כלי החרס, שדמו לתוצרת הקורינתית הן לצפון איטליה והן לאטרוסקים. כל אלו הביאו לפריחה כלכלית ולצמיחה של שכבה חדשה של מתעשרים מקרב השכבות הנמוכו. אלו, בד בבד עם התעשרו,תם החלו לדרוש גם שותפות בניהול העיר.
בסביבות 550 לפנה"ס נפלה השושלת הטיראנית, כנראה בעידודה של ספרטה. לקראת סוף המאה ה-6 לפנה"ס חזרו הדורים לשלוט בעיר, שהצטרפה לליגה הפלופונסית. כאשר ספרטה, או שכנתה של סיקיון, קורינתוס קובעים בה לחילופין את המדיניות.
התקופה הקלאסית
במהלך המאה ה-5 לפנה"ס סבלה העיר, יחד עם קורינתוס, מהיריבות המסחרית עם אתונה בימים המערביים. בנוסף לכך היא הוטרדה חזור ושוב על ידי פשיטות של ספינות אתונאיות. במהלך המלחמות הפלופונסיות צידדה העיר בספרטה. מאוחר יותר, לאחר שלום ניקיאס, תמכה סיקיון בספרטה כאשר זו נלחמה עם שכנתה של סיקיון, קורינתוס, ושימשה כבסיסה הקדמי של ספרטה כנגד קורינתוס.
במהלך המאה ה-4 לפנה"ס חזרו הטיראנים לשלוט בסיקיון וב-369 לפנה"ס נכבשה העיר על ידי תבאי במהלך מלחמה של זו בליגה הפלופונסית, ואיושה בחיל מצב תבאיי. במהלך שנים אלו הגיעה סיקיון לשיאה כמרכז תרבותי ביוון, אסכולת הציור סיקיונית הייתה מעוטרת תהילה, ומשכה אליה כמה מטובי הציירים של תקופתה. אמנות הפיסול שלה, כפי שהשתקפה בעבודותיהם של ליסיפוס ותלמידיו, הגיע לרמות הגבוהות ביותר ביוון בתקופה זו.
התקופה ההלניסטית
ב-367/6 לפנה"ס השתלט על העיר הטיראן אפרון. ב-303 לפנה"ס נכבשה על ידי דמטריוס פוליורקטס, ונבנתה מחדש תחת השם דמטריוס. במהלך המאה השלישית לפנה"ס שלטו בה רודנים שנתמכו על ידי מוקדון, עד לשחרורה על ידי אחד מאזרחיה ארטוס ב251 לפנה"ס. ארטוס, שפחד מהשתלטות אנטיגונוס גונטס, מלך מוקדון, על העיר, צירף אותה לליגה האכאית.
ההרס של קורינתוס על ידי הרומים ב-146 לפנה"ס הביאה לסיקיון גידול בשטחה ואת הנשיאות על המשחקים הפן הלנים שנערכו במצר קורינתוס. בזמנו של קיקרו ידוע שהעיר הייתה נתונה בחוב כספי גדול. שגשוגם של הערים פטרס וקורינתוס המחודשת תחת השלטון הרומי הביאה לשקיעת העיר, וב-150 לספירה הנוצרית היא מתוארת כעיר על סף נטישה מוחלטת.
השלטון הביזנטי
תחת השלטון הביזנטי הפכה העיר למקום מושבו של בישוף, ועל פי שמה המאוחר יותר "הלאס" ישנם המסיקים שהיא שימשה כמעוז ומקלט יווני בזמן ההגירה הסלאבית במהלך המאה ה-8 לספירה.
עותקים ממכתב הקונסול הרומי שנגעו בנושא היהודים, נשלחו לסקיון ב-142 לפנה"ס, מה שמראה שהייתה קיימת קהילה יהודית כלשהי בעיר.