איונים

האיונים (ביוונית: Ἴωνες) היו אחת משלוש הקבוצות האתניות שהרכיבו את העם ההלני.

לפי האגדה, האיונים היו צאצאיו של יון, בנו של קסותוס, ונכדו של הלנוס (האב הקדמון האגדתי של כל ההלנים, ששני בניו האחרים היו איולוס ודורוס).

למושג "איוני" היו שני מובנים ביוון העתיקה. במובן הצר, איוני היה מי שדובר את הניב האיוני, בעיקר ביישובים הממוקמים על איים בים האגאי, אך גם ביישובים בחוף המערבי של אנטוליה, באזור שקיבל את השם איוניה (לשם היגרו איונים דרך אתונה לאחר שגורשו מאדמתם, בחצי האי פלופונסוס, בעת הפלישה הדורית). במובן הרחב יותר, האיונים היו כל מי שדיבר בניב האיוני, בניב האטי או כל דיאלקט השייך למה שקרוי יוונית מזרחית.

שתי הקבוצות האתניות האחרות ביוון העתיקה היו הדורים והאיולים. האיונים חיו לחופי הים האגאי ועל רוב האיים בו. האיולים שכנו בבויאוטיה, לסבוס ובכמה איים לחוף אנטוליה. לעומתם, את הדורים, שהיוו את הקבוצה האתנית הגדולה מבין ההלנים, ניתן היה למצוא במקדוניה, פלופונסוס, כרתים, רודוס ובשישייה הדורית.

אוכלוסייה איונית גדולה נמצאה בתראקיה, והעיר הצרפתית מרסיי הוקמה על ידי מהגרים מהעיר פוקאיה שבאיוניה.

קישורים חיצוניים

• איונים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.