עיטוש – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת פרמטרים מיותרים בתבנית:ynet (דיון)
תיקנתי את הטעות שאומרת שמקור התגובה "לבריאות" הוא יווני - ליהודי, כפי הכתוב כדלקמן בפרקי דרבי אליעזר.
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 6: שורה 6:
התגובה המקובלת בשפה העברית לעיטוש של אדם אחר היא "לבריאות", אף שיש המשתמשים במילה "אסותא" (שמשמעותה דומה). בשפה האנגלית מקובל להשתמש בביטוי Bless You (תבורך) ולעתים בביטוי גזונטהייט שמקורו בשפת ה[[יידיש]] ומשמעותו בריאות טובה או צו-גזונט שמשמעו לבריאות.
התגובה המקובלת בשפה העברית לעיטוש של אדם אחר היא "לבריאות", אף שיש המשתמשים במילה "אסותא" (שמשמעותה דומה). בשפה האנגלית מקובל להשתמש בביטוי Bless You (תבורך) ולעתים בביטוי גזונטהייט שמקורו בשפת ה[[יידיש]] ומשמעותו בריאות טובה או צו-גזונט שמשמעו לבריאות.


על פי אמונה יוונית קדומה נאמר "לבריאות" מכיוון שכשאדם היה מתעטש, הוא היה נותר ללא רוח חיים ולכן מאחלים לבריאותו.{{דרוש מקור}}
על פי האמונה היהודית נאמר "לבריאות" מכיוון שכשאדם היה מתעטש, הוא היה נותר ללא רוח חיים ולכן מאחלים לבריאותו.

המדרש בפרקי דרבי אליעזר (פרק נב) מספר: "מיום שנבראו שמים וארץ לא היה אדם חולה, אלא אם היה בדרך או בשוק, היה עוטש והייתה נשמתו יוצאת מנחיריו, עד שבא יעקב אבינו ביקש על זאת רחמים, ואמר לפניו : ריבון כל העולמים, אל תקח נפשי ממני עד שאצווה את בני ובני ביתי...לפיכך, חייב אדם לומר בעטישתו- חיים וכו'" (משמע גם, שהיה אומר לעצמו).
המדרש בפרקי דרבי אליעזר (פרק נב) מספר: "מיום שנבראו שמים וארץ לא היה אדם חולה, אלא אם היה בדרך או בשוק, היה עוטש והייתה נשמתו יוצאת מנחיריו, עד שבא יעקב אבינו ביקש על זאת רחמים, ואמר לפניו : ריבון כל העולמים, אל תקח נפשי ממני עד שאצווה את בני ובני ביתי...לפיכך, חייב אדם לומר בעטישתו- חיים וכו'" (משמע גם, שהיה אומר לעצמו).



גרסה מ־09:49, 7 באוגוסט 2017

קומיקס של תהליך העיטוש

עיטוש (נקרא בלשון העם גם אפצ'י) הוא רפלקס עצמאי אצל האדם ובעלי חיים רבים, הנגרם על ידי חדירת חלקיקים זעירים לאף, אלרגיה, נפילה של הטמפרטורה, או זיהום ויראלי, ישנו גם עיטוש שנגרם בעקבות רפלקס בתגובה לחשיפה לאור בהיר[1].

העיטוש גורם ליציאת אוויר במהירות גבוהה מהפה ומהאף. מטרת העיטוש היא ניקוי דרכי הנשימה. במהלך היום נכנסים אלפי מיקרואורגניזמים וחלקיקים שונים לגוף, בעיקר דרך האף, כשהשיעריות שבאף מגורות יתר על המידה, מופעל רפלקס של עיטוש בעזרת אוויר במהירות גבוהה.

התגובה המקובלת בשפה העברית לעיטוש של אדם אחר היא "לבריאות", אף שיש המשתמשים במילה "אסותא" (שמשמעותה דומה). בשפה האנגלית מקובל להשתמש בביטוי Bless You (תבורך) ולעתים בביטוי גזונטהייט שמקורו בשפת היידיש ומשמעותו בריאות טובה או צו-גזונט שמשמעו לבריאות.

על פי האמונה היהודית נאמר "לבריאות" מכיוון שכשאדם היה מתעטש, הוא היה נותר ללא רוח חיים ולכן מאחלים לבריאותו. המדרש בפרקי דרבי אליעזר (פרק נב) מספר: "מיום שנבראו שמים וארץ לא היה אדם חולה, אלא אם היה בדרך או בשוק, היה עוטש והייתה נשמתו יוצאת מנחיריו, עד שבא יעקב אבינו ביקש על זאת רחמים, ואמר לפניו : ריבון כל העולמים, אל תקח נפשי ממני עד שאצווה את בני ובני ביתי...לפיכך, חייב אדם לומר בעטישתו- חיים וכו'" (משמע גם, שהיה אומר לעצמו).

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא רפואה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.