אקטואריה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 132.64.215.181 (שיחה) לעריכה האחרונה של TZivyA
שורה 12: שורה 12:
{{מיזמים|ויקימילון=אקטואריה}}
{{מיזמים|ויקימילון=אקטואריה}}
* [http://www.actuaries.org.il/ אתר אגודת האקטוארים בישראל]
* [http://www.actuaries.org.il/ אתר אגודת האקטוארים בישראל]
* [mof.gov.il/hon/documents/הסדרה-וחקיקה/pension/memos/h_2017-3-6-pp.pdf נייר עמדה - עדכון מערך ההנחות הדמוגרפי בקרנות פנסיה], באתר של [[רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון]], 1 באוקטובר 2017


[[קטגוריה:ביטוח]]
[[קטגוריה:ביטוח]]

גרסה מ־07:05, 9 בנובמבר 2017

אקטואריה היא מדע, המשתמש בטכניקות מתמטיות וסטטיסטיות לפתרון בעיות כלכליות וחברתיות בהן משולבים מצבים של אי-ודאות. אדם העוסק במדע האקטואריה באופן מקצועי נקרא אקטואר.

מדע האקטואריה כולל כמה תחומים חופפים כגון סטטיסטיקה, הסתברות, כלכלה ומימון. הוכר כתחום מתמטי נפרד כבר במאה ה-17 אך לא השתנה רבות עד 30 השנים האחרונות בעקבות כניסת מחשבים ומודלים מתמטים חדשים.

היסטוריה

בעולם העתיק לא היה נהוג לדאוג לרווחת העניים חולים ומוגבלים. לרוב כאשר אדם נפגע ולא היה מסוגל לכלכל עצמו כראוי, היה פונה למשפחתו או לארגונים דתיים לצורך נדבה. ב-1662 ג'ון גראונט הבחין כי קיים דפוס ניתן לחיזוי באורך חיי אנשים מקבוצות שונות. המחקר הוביל ליצירת מה שידוע כיום כלוחות של הסתברויות ביומטריות (כמו לוחות תמותה, המאפשרים חישוב תוחלת חיים). בעזרת לוחות אלה ניתן היה להקים מערכת ביטוחים שתאפשר הגנה על הפרט או משפחתו כנגד אירועים בלתי צפויים (כמו מוות ונכות) ולהבטיח הכנסה חודשית לכל החיים בעת זיקנה. הראשון שהראה כיצד ניתן לעשות זאת היה אדמונד הלי בעזרת חישוב טבלת "תוחלת החיים" שלו וחישוב הפרמיות שאדם יתבקש לשלם בכל גיל כדי להיות מבוטח ולקבל קיצבה קבועה (אנונה) במקרה של מוות.

ראו גם

קישורים חיצוניים