לאומנות – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בולבול
תגיות: אות סופית באמצע מילה עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אשמדאי (שיחה | תרומות)
מ שוחזר מעריכות של 79.176.59.233 (שיחה) לעריכה האחרונה של 132.64.209.32
שורה 5: שורה 5:
רעיון הלאומיות קיבל בעולם המודרני דגש אזרחי במדינות כמו [[צרפת]] ו[[ארצות הברית]], ודגש אתני-תרבותי במדינות כמו [[גרמניה הנאצית|גרמניה]] ו[[הרפובליקה הסוציאלית האיטלקית|איטליה]]. גם בצורתו האתנית-תרבותית רעיון הלאומיות אינו בהכרח רעיון [[שוביניזם|שוביניסטי]] ועוין זרים, ודוגמאות מובהקות ניתן למצוא אצל הוגים כמו [[ג'אמבטיסטה ויקו]] ו[[יוהאן גוטפריד הרדר]] שהשרו מרוחם על הרעיון הלאומי מתוך [[עמדה (פסיכולוגיה)|עמדה]] פלורליסטית. גם אצל הוגה ליברלי כמו [[ג'ון סטיוארט מיל]] ישנה תמיכה ברעיון הלאומי (בספרו ממשל של נציגים).
רעיון הלאומיות קיבל בעולם המודרני דגש אזרחי במדינות כמו [[צרפת]] ו[[ארצות הברית]], ודגש אתני-תרבותי במדינות כמו [[גרמניה הנאצית|גרמניה]] ו[[הרפובליקה הסוציאלית האיטלקית|איטליה]]. גם בצורתו האתנית-תרבותית רעיון הלאומיות אינו בהכרח רעיון [[שוביניזם|שוביניסטי]] ועוין זרים, ודוגמאות מובהקות ניתן למצוא אצל הוגים כמו [[ג'אמבטיסטה ויקו]] ו[[יוהאן גוטפריד הרדר]] שהשרו מרוחם על הרעיון הלאומי מתוך [[עמדה (פסיכולוגיה)|עמדה]] פלורליסטית. גם אצל הוגה ליברלי כמו [[ג'ון סטיוארט מיל]] ישנה תמיכה ברעיון הלאומי (בספרו ממשל של נציגים).


מקובל לכנות לאומיות בשם לאומנות כאשר היא מתרחקת מעמדה [[ליברליזםבולבול|ליברלית]] ו[[פלורליזם|פלורליסטית]] ביחס לעמים אחרים, ורואה בעם הספציפי ערך עליון מעל כל ערכים אחרים. הלאומנות יכולה לפנות לכיוונים [[גזענות|גזעניים]] (כמו ב[[גרמניה הנאצית]]) בהם הקשר הלאומי נקבע בצורה [[ביולוגיה|ביולוגית]], וגזעים מסוימים מאובחנים כנחותים מטבעם. היא יכולה לפנות גם לכיוונים [[פשיזם|פשיסטיים]] (כמו ב[[איטליה הפשיסטית]]) בהם תורת הגזע איננה עיקרית, אך יש בהם הערכת יתר של ה[[מדינה]] מעל ערכי חירות הפרט, קידוש ה[[מלחמה]] וה[[אלימות]], ושאיפות התפשטות אימפריאליסטיות. במקרים רבים מעורבת הלאומנות עם השפעות תרבותיות אחרות, כמו הלאומנות הערבית המושפעת מרעיונות של דחיית ה[[ציונות]], [[לאומנות יהודית]] המשלבת לעתים קרובות קיצוניות דתית על גבול ה[[פונדמנטליזם]] ולאומנות בעולם השלישי המשולבת במקרים רבים עם רעיונות [[סוציאליזם|סוציאליסטיים]] או [[קומוניזם|קומוניסטיים]], אף על פי שבמקורן תפישות אלה מתנגדות ללאומנות ולעתים אף ללאומיות, ודוגלות בשוויון ערך האדם.
מקובל לכנות לאומיות בשם לאומנות כאשר היא מתרחקת מעמדה [[ליברליזם|ליברלית]] ו[[פלורליזם|פלורליסטית]] ביחס לעמים אחרים, ורואה בעם הספציפי ערך עליון מעל כל ערכים אחרים. הלאומנות יכולה לפנות לכיוונים [[גזענות|גזעניים]] (כמו ב[[גרמניה הנאצית]]) בהם הקשר הלאומי נקבע בצורה [[ביולוגיה|ביולוגית]], וגזעים מסוימים מאובחנים כנחותים מטבעם. היא יכולה לפנות גם לכיוונים [[פשיזם|פשיסטיים]] (כמו ב[[איטליה הפשיסטית]]) בהם תורת הגזע איננה עיקרית, אך יש בהם הערכת יתר של ה[[מדינה]] מעל ערכי חירות הפרט, קידוש ה[[מלחמה]] וה[[אלימות]], ושאיפות התפשטות אימפריאליסטיות. במקרים רבים מעורבת הלאומנות עם השפעות תרבותיות אחרות, כמו הלאומנות הערבית המושפעת מרעיונות של דחיית ה[[ציונות]], [[לאומנות יהודית]] המשלבת לעתים קרובות קיצוניות דתית על גבול ה[[פונדמנטליזם]] ולאומנות בעולם השלישי המשולבת במקרים רבים עם רעיונות [[סוציאליזם|סוציאליסטיים]] או [[קומוניזם|קומוניסטיים]], אף על פי שבמקורן תפישות אלה מתנגדות ללאומנות ולעתים אף ללאומיות, ודוגלות בשוויון ערך האדם.


מבין סוגי הלאומנות:
מבין סוגי הלאומנות:

גרסה מ־18:50, 26 בדצמבר 2017

לאומנות היא לאומיות קיצונית בדרכי מימושה לפיה טובת הלאום קודמת לכל ערך אחר ומצדיקה ומרוממת כל פעולה המקדמת מטרה זו. האידאולוגיה בצורותיה היותר קיצוניות לעתים גם רואה את הלאום של הדוגל בה כנעלה על עמים אחרים ואת צרכיו כחשובים מצרכיהם של עמים אחרים, ולכן מצדיק את ניצולם. לעתים הרחבה של הגישה מצדיקה לטעמה תוקפנות קיצונית כלפי מדינות שכנות מתוך שאיפות התפשטות אימפריאליות.

ההבחנה בין לאומיות ללאומנות אינה פשוטה או מובנת מאליה והיא תלויה בהשקפת עולמו וברקעו של המתבונן. בחלק מן השפות כלל לא מצויה הבחנה מקבילה בין ביטויים אלו.

רעיון הלאומיות קיבל בעולם המודרני דגש אזרחי במדינות כמו צרפת וארצות הברית, ודגש אתני-תרבותי במדינות כמו גרמניה ואיטליה. גם בצורתו האתנית-תרבותית רעיון הלאומיות אינו בהכרח רעיון שוביניסטי ועוין זרים, ודוגמאות מובהקות ניתן למצוא אצל הוגים כמו ג'אמבטיסטה ויקו ויוהאן גוטפריד הרדר שהשרו מרוחם על הרעיון הלאומי מתוך עמדה פלורליסטית. גם אצל הוגה ליברלי כמו ג'ון סטיוארט מיל ישנה תמיכה ברעיון הלאומי (בספרו ממשל של נציגים).

מקובל לכנות לאומיות בשם לאומנות כאשר היא מתרחקת מעמדה ליברלית ופלורליסטית ביחס לעמים אחרים, ורואה בעם הספציפי ערך עליון מעל כל ערכים אחרים. הלאומנות יכולה לפנות לכיוונים גזעניים (כמו בגרמניה הנאצית) בהם הקשר הלאומי נקבע בצורה ביולוגית, וגזעים מסוימים מאובחנים כנחותים מטבעם. היא יכולה לפנות גם לכיוונים פשיסטיים (כמו באיטליה הפשיסטית) בהם תורת הגזע איננה עיקרית, אך יש בהם הערכת יתר של המדינה מעל ערכי חירות הפרט, קידוש המלחמה והאלימות, ושאיפות התפשטות אימפריאליסטיות. במקרים רבים מעורבת הלאומנות עם השפעות תרבותיות אחרות, כמו הלאומנות הערבית המושפעת מרעיונות של דחיית הציונות, לאומנות יהודית המשלבת לעתים קרובות קיצוניות דתית על גבול הפונדמנטליזם ולאומנות בעולם השלישי המשולבת במקרים רבים עם רעיונות סוציאליסטיים או קומוניסטיים, אף על פי שבמקורן תפישות אלה מתנגדות ללאומנות ולעתים אף ללאומיות, ודוגלות בשוויון ערך האדם.

מבין סוגי הלאומנות:

לאומנות אזרחית - עקרון הלאומנות יבוא לידי ביטוי בכך שטובת המדינה עולה על טובת האזרח במדינה, ולכן ניתן למנוע מן האזרח זכויות מסוימות כאשר הן עומדות כנגד טובת המדינה או המפלגה. לעתים רואה את הלאום של הדוגל בה כנעלה על אומות אחרות ואת צרכיה כחשובים מצרכיהם של מדינות אחרות, ולכן מצדיק את ניצולם. לעתים הרחבה של הגישה מצדיקה לטעמה תוקפנות קיצונית כלפי מדינות שכנות מתוך שאיפות התפשטות אימפריאליות.

דוגמאות לסוג הלאומנות הזאת: איטליה הפשיסטית, האימפריה הרומית.

לאומנות אתנית - עקרון זה יבוא לידי ביטוי בכך שאידיולוגית קיימת ישות אתנית חיצונית לפרטים, היא העם. (כגון: העם הסלבי, העם הארי, העם היהודי). וטובת העם עולה על טובת פרט מפרטי העם. לעתים רבות אידיולוגיה זו מתקשרת גם לאמונה בכך שהעם עולה עליונות אימננטית על עמים אחרים. ועל-כן רואה את הלאום של הדוגל בה כנעלה על עמים אחרים ואת צרכיו כחשובים מצרכיהם של עמים אחרים, ולכן מצדיק את ניצולם. עד הרחבה לכדי תוקפנות קיצונית כלפי עמים אחרים, בין הנמצאים במדינות שכנות, ובין עמים הנמצאים במדינתו. דוגמאות לכך ניתן למצוא בחוקים כלפי היהודים לאורך אלפי שנים וחוקים שנחקקו במדינת ישראל לטובת הלאום היהודי.

דוגמאות לסוג הלאומנות הזאת: גרמניה הנאצית.

ראו גם

לקריאה נוספת

  • צבי בכרך, אנטישמיות מודרנית, תל אביב: משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1979. פרק ז': גלגולי הלאומנות הגרמנית, עמ' 43-38.

קישורים חיצוניים

ערך זה הוא קצרמר בנושא מדע המדינה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.