יעקב נאומבורג – הבדלי גרסאות
ניסוך היין (שיחה | תרומות) |
ניסוך היין (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
בצעירותו למד אצל רבי [[אברהם אביש מפרנקפורט]] ואצל רבי [[טבלי שייאר]] מ[[מיינץ]], ולאחר נישואיו חי ופעל כרב וראש ישיבה ב[[אופנבאך]] הסמוכה ל[[פרנקפורט]]. |
בצעירותו למד אצל רבי [[אברהם אביש מפרנקפורט]] ואצל רבי [[טבלי שייאר]] מ[[מיינץ]], ולאחר נישואיו חי ופעל כרב וראש ישיבה ב[[אופנבאך]] הסמוכה ל[[פרנקפורט]]. |
||
בשנת [[תקנ"ג]] ([[1793]]) הדפיס ב[[פיורדא]] את ספרו על [[מסכתות קטנות|המסכתות הקטנות]], בשם "נחלת יעקב"{{הערה|הספר{{HebrewBooks||'''נחלת יעקב'''|24641}}}}. פירושו זה הפך לביאור הבסיסי למסכתות אלו כשנדפס על גליונות ש"ס זיטומיר ושוב ב[[ש"ס וילנא]] במסכתות אלו בדומה ל[[פירוש רש"י לתלמוד|פירוש רש"י]]. מאז הוא נדפס בכל מהדורות הש"ס המבוססות על דפוס וילנא. |
בשנת [[תקנ"ג]] ([[1793]]) הדפיס ב[[פיורדא]] את ספרו על [[מסכתות קטנות|המסכתות הקטנות]], בשם "נחלת יעקב"{{הערה|הספר {{HebrewBooks||'''נחלת יעקב'''|24641|[[פיורדא]] [[תקנ"ג]]}}}}. פירושו זה הפך לביאור הבסיסי למסכתות אלו כשנדפס על גליונות ש"ס זיטומיר ושוב ב[[ש"ס וילנא]] במסכתות אלו בדומה ל[[פירוש רש"י לתלמוד|פירוש רש"י]]. מאז הוא נדפס בכל מהדורות הש"ס המבוססות על דפוס וילנא. |
||
בשנת [[תקס"ו]], [[1806]], כתב את ספרו '''חלק יעקב''', פירוש על ה[[ספרי]]. חיבורו זה לא נדפס וכתב היד נמצא ב[[בית הספרים הלאומי]] ב[[ירושלים]]. בהקדמתו לכתביו, מְתנה המחבר את צערו על לא זכה לילדים חיים וקיימים, וכותב שמצב זה הניע אותו לכתיבתם כדי להנציח את עצמו. [[מנחם מנדל זלוטקין]] מזכיר גם כתב יד בשם "חידושי ר"י נוימבורג" המכיל פירוש שלו על [[מדרש רבה]]{{הערה|זלוטקין, '''אוצר הספרים''', ח"ב, ירושלים תשכ"ה. אות ח' פריט 343. עמ' 95.}}. |
בשנת [[תקס"ו]], [[1806]], כתב את ספרו '''חלק יעקב''', פירוש על ה[[ספרי]]. חיבורו זה לא נדפס וכתב היד נמצא ב[[בית הספרים הלאומי]] ב[[ירושלים]]. בהקדמתו לכתביו, מְתנה המחבר את צערו על לא זכה לילדים חיים וקיימים, וכותב שמצב זה הניע אותו לכתיבתם כדי להנציח את עצמו. [[מנחם מנדל זלוטקין]] מזכיר גם כתב יד בשם "חידושי ר"י נוימבורג" המכיל פירוש שלו על [[מדרש רבה]]{{הערה|זלוטקין, '''אוצר הספרים''', ח"ב, ירושלים תשכ"ה. אות ח' פריט 343. עמ' 95.}}. |
||
גרסה מ־20:51, 31 בינואר 2018
תבנית:רב רבי יעקב (יאקב) נאומבורג (או: נוימבורג; נפטר ו' בשבט ה'תקע"א, 31 בינואר 1811) היה רב וראש ישיבה גרמני מפרשני ספרות חז"ל. התפרסם בשל ספרו נחלת יעקב על המסכתות הקטנות.
ביוגרפיה
נולד לרב ברוך נוימבורג מחבר הספר "עיטור בכורים" על פירושו של בעל הטורים למקרא (פיורדא תקי"ב). אבי אביו היה ר' אלקנה ש"ץ מפיורדא, צאצא של רבי יונה תאומים-פרנקל מחבר "קיקיון דיונה".
בצעירותו למד אצל רבי אברהם אביש מפרנקפורט ואצל רבי טבלי שייאר ממיינץ, ולאחר נישואיו חי ופעל כרב וראש ישיבה באופנבאך הסמוכה לפרנקפורט.
בשנת תקנ"ג (1793) הדפיס בפיורדא את ספרו על המסכתות הקטנות, בשם "נחלת יעקב"[1]. פירושו זה הפך לביאור הבסיסי למסכתות אלו כשנדפס על גליונות ש"ס זיטומיר ושוב בש"ס וילנא במסכתות אלו בדומה לפירוש רש"י. מאז הוא נדפס בכל מהדורות הש"ס המבוססות על דפוס וילנא.
בשנת תקס"ו, 1806, כתב את ספרו חלק יעקב, פירוש על הספרי. חיבורו זה לא נדפס וכתב היד נמצא בבית הספרים הלאומי בירושלים. בהקדמתו לכתביו, מְתנה המחבר את צערו על לא זכה לילדים חיים וקיימים, וכותב שמצב זה הניע אותו לכתיבתם כדי להנציח את עצמו. מנחם מנדל זלוטקין מזכיר גם כתב יד בשם "חידושי ר"י נוימבורג" המכיל פירוש שלו על מדרש רבה[2].
מלבד ספריו אלו נדפס ביאורו לפיוט "אמיץ כח" המתאר את סדר עבודת יום כיפור, במחזור קרובות של הרוו"ה. הרוו"ה מצטט פירוש שלו על הפיוט "אל אמונה... אומץ אדירי כל חפץ" שבקדושה לתפילת מוסף ביום הראשון של ראש השנה, בתוך "פירוש הרוו"ה" הנדפס במחזורים.
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית ש"י פין, הר"ר יעקב (יאקב) ב"ר ברוך נוימבורג, בתוך: כנסת ישראל, ורשה תרמ"ז, עמ' 556, באתר היברובוקס
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית רבי צבי הירש הורביץ, תוכחה לז' אדר תקע"א, בספרו לחמי תודה, אופנבאך תקע"ו, דף עז עמוד ב ואילך, באתר היברובוקס- א. ס. ולדסטיין וגוטהרד דויטש, נאומבורג, יעקב, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)