פול טובייה

פול טובייה (צרפתית: Paul Touvier;‏ 3 באפריל 1915 – 17 ביולי 1996), משתף פעולה צרפתי שהורשע בפשעים נגד האנושות.

חייו

פול טובייה נולד למשפחה קתולית בשנת 1915. בימי צרפת של וישי, בהיותו בשנות העשרים לחייו, הצטרף למיליציה הצרפתית הפרו-נאצית. הוא נתמנה לראש המודיעין של המיליציה באזור העיר ליון ופעל בכפיפות לקלאוס ברבי ראש הגסטפו בליון, שכונה בשם "הקצב מליון" ואשר נשפט בשנת 1987 למאסר עולם.

טובייה השתתף בפעולות המיליציה נגד אנשי תנועת ההתנגדות הצרפתית ("הרזיסטנס") ונטל חלק בפעולות המיליציה בריכוז יהודי צרפת ושילוחם להשמדה. הוא אף הוציא להורג במו ידיו, בשנת 1944, בעיירה ליד ליון, שבעה יהודים כמעשה נקם על רצח שר התעמולה של וישי על ידי אנשי הרזיסטנס בפריז. זכה לכינוי "ברבי הצרפתי".

לאחר המלחמה הסתתר בזהות בדויה, ובשנת 1946 הורשע שלא בפניו בבגידה ונדון למוות.

טובייה נעצר בשנת 1947 אך הצליח להימלט. בשנת 1966, כאשר חלפה תקופת התיישנות בת עשרים שנה ולא ניתן היה יותר לבצע את גזר הדין נגדו, חדל מלהסתתר והגיש בקשה לחנינה. הנשיא ז'ורז' פומפידו נעתר לבקשה ובשנת 1971 חנן את טובייה, דבר שאיפשר לו לחזור לליון ולהחזיק ברכושו ובנכסיו. הדבר עורר תרעומת בצרפת ונטען כי נכסיו הם נכסים שהוחרמו מיהודים שנשלחו להשמדה.

הזעם בציבור עורר מחדש את המערכת המשפטית, ובשנת 1973 הועמד טובייה לדין על ביצוע פשעים נגד האנושות. בין יתר האישומים נכלל גם האישום בדבר רציחתם של שבעת היהודים בשנת 1944. הוא נמלט שוב ונתפס רק בשנת 1989 כשהוא מסתתר במנזר קתולי בעיר ניס.

"איני מתחרט על דבר" הצהיר בעת מעצרו. העובדה שמצא מחסה בחסות הכנסייה הקתולית הדגישה שוב את הקשר שנתקיים בימי צרפת של וישי בין הכנסייה הקתולית לבין שלטונות וישי.

טובייה שוחרר זמנית בשנת 1991 ומשפטו התנהל בשנת 1994 והוא נדון למאסר עולם. הוא היה הצרפתי הראשון שנדון על פשעים נגד האנושות (השני היה מוריס פאפון). הוא מת ממחלת הסרטן בשנת 1996, בהיותו במאסר.