עמנואל הרומי

עמנואל הרומי (נולד ב־1265 לערך, נפטר ב־1335), משורר ובלשן יהודי איטלקי. היה ידוע בעיסוקיו המגוונים.

שימש כסופר הקהילה יהודית ברומא, עסק בדקדוק הלשון העברית, למד פילוסופיה וקבלה וכתב שירה. עמנואל הרומי היה בקי בשפות רבות, ומלבד איטלקית ועברית שלט בלטינית, בערבית ולמד מעט יוונית.

עמנואל הרומי היה כנראה הראשון שהכניס לשירה העברית את הסונטה שהייתה מקובלת בשירה האיטלקית בזמנו. עמנואל הרומי נודע בעיקר בספרו מחברות עמנואל. בספר נידונים נושאים מחיי המחבר ובני תקופתו, והוא משקף את החיים בתקופת הרנסאנס. הספר מכיל דברי מוסר ולצדם הלצות, שירי קודש ושירי חול, דברי מדע ואף קללות. בגלל אופיו עורר הספר מחלוקת בקהילה היהודית, ורבי יוסף קארו אסר בספרו "שולחן ערוך" לקרוא בו.

כמה מדבריו מתוך "מחברות עמנואל":

• "ודע כי חברת הנדיב מציאה גדולה והגונה, וחברת הנבל חרטה מגונה."
• "ודימו החכמים בשכלם, העולם הזה לסולם, זה יורד בו וזה עולה."

קישורים חיצוניים

• כתבי עמנואל הרומי בפרויקט בן-יהודה
• על דנטה ועמנואל הרומי