לינדי אלקינס-טנטון – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קטגוריה "ילידי xxxx" לכל הערכים שבוויקינתונים שנת הלידה בקטגוריה המתאימה. ראו דיון שעבר מהמזנון בשיחת קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-18#קטגוריות. (תג)
שורה 52: שורה 52:


{{מיון רגיל:אלקינס טלטון, לינדה}}
{{מיון רגיל:אלקינס טלטון, לינדה}}
[[קטגוריה:ילידי 1966]]
[[קטגוריה:גאופיזיקאים]]
[[קטגוריה:גאופיזיקאים]]
[[קטגוריה:אסטרופיזיקאים אמריקאים]]
[[קטגוריה:אסטרופיזיקאים אמריקאים]]

גרסה מ־19:02, 11 בנובמבר 2018


שגיאות פרמטריות בתבנית:מדען

פרמטרים ריקים [ פרסים והנצחה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים [ ארצות מגורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

לינדה אלקינס טלטון
Linda T. Elkins-Talton
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1966 (בת 58 בערך)
ענף מדעי מדעים פלנטריים
מקום לימודים המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (2002) עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
פרסים והוקרה
  • חברת האקדמיה הלאומית למדעים (2021)
  • פרס ארתור לואיס דיי (2020) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לינדה (לינדי) אלקינס טלטון (אנגלית: Linda T. Elkins-Talton; ;‏ 1966, ארצות הברית[1]) מדענית אמריקאית בתחום המדעים הפלנטריים, מובילת פרויקט הגשושית פסיכה.

קורות חייה[2]

השכלה ומסלול מיקצועי

לינדה אלקינס טלטון למדה בMIT גאולוגיה לתואר ראשון, וגיאוכימיה לתואר שני, את שניהם סיימה ב-1987. עם סיום לימודיה עבדה כ-8 שנים בעבודות שונות בתעשייה. בשנת 1997 חזרה לאקדמיה והחלה בלימודי דוקטורט ב-MIT, תיזת הדוקטורט שלה עסקה בגאולוגיה וגיאופיזיקה, את התואר קיבלה ב-2002. עוד באותה שנה החלה לעבוד כפוסט-דוקטורנטית באוניברסיטת בראון, ואחר כך המשיכה שם כעמיתת מחקר. ב-2007 התקבלה ל-MIT כמרצה בכירה לגאולוגיה, ב-2011 הועלתה לדרגת פרופסור משנה. ב-2011 עברה למכון קרנגי למדע כמנהלת המחלקה למגנטיות כדור הארץ, במקביל שימשה כפרופסור אורח ב-MIT. ב-2014 קודמה לתפקיד דיקן בית הספר למדעי הארץ והחלל (Earth and Space Science ) של מכון קרנגי למדע. ב-1 ביולי 2014 התמנתה[3] לפרופסורית ומנהלת בית הספר לחקר הארץ והחלל (School of Earth and Space Exploration) של אוניברסיטת אריזונה.

פעילותה המדעית

פעילותה המדעית של אלקינס טלטון הינה בחקר התהליכים הכימיים והפיזיקליים של היווצרות כוכבי הלכת הארציים. המחקרים שלה מתרכזים בפלנטסימלים. במסגרת פעילותה זו הייתה מיוזמי פרויקט הגשושית פסיכה של נאס"א, גשושית המיועדת לחקור את האסטרואיד פסיכה. עם אישור הפרויקט נקבעה כחוקרת הראשית שלו.

תחום פעילות מדעי נוסף שלה הוא חקר שדות געשיים גדולים והקשר שלהם לאירועי הכחדה המונית, בעיקר באזורי הבזלת (flood basalts) בסיביר, והקשר שלהם להכחדת פרם-טריאס. במסגרת מחקרים אלו הובילה ארבע משלחות מחקר לסיביר, והשתתפה במשלחות מחקר בהרי סיירה נבדה, רכס קסקייד, איסלנד ואיי פארו.

פרסומים[4]

מאמרים

אלקינס טלטון פרסמה כ-80 מאמרים מבוקרי עמיתים ועוד כ-200 פרסומים לכנסים מדעיים.

ספרים

  • "כדור הארץ" 2016.
  • "פלנטסימלים", עורכת, 2016
  • "פעילות געשית (Volcanism) ושינויי האקלים העולמיים", עורכת, 2015
  • "מערכת השמש" ספר עזר בשישה כרכים, מהדורה ראשונה 2006, מהדורה שנייה 2010.
. 

תפקידים וכיבודים

  • נשיאת חטיבת המדעים הפלנטריים של האיגוד הגיאופיזי האמריקאי (2015 - 2016)[5]
  • חברת פאנל הסקר של נאס"א לתוכניות המחקר באסטרוביולוגיה לעשור הבא (2012 - 2015)
  • חברת פאנל הסקר של נאס"א לתוכניות המחקר במדעים פלנטריים לעשור הבא (2009 - 2010)
  • רפרנטית לבחינת הצעות מחקר עבור נאס"א,NERC (הארגון הבריטי לחקר איכות הסביבה), DFG (קרן המחקר הגרמנית) וקרנות אחרות.
  • אסטרואיד (8252) נקרא על שמה.

קישורים חיצוניים



הערות שוליים

  1. ^ [1],לינדה אלקינס באתר whitepages
  2. ^ אין במקורות מידע נוסף על חייה האישיים
  3. ^ [2],הודעה על המינויעבר באתר של אוניברסיטת אריזונה
  4. ^ מעודכן לדצמבר 2015
  5. ^ [3],אתר האיגוד הגיאופיזי האמריקאי