הכחדת פרם-טריאס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טרילוביט – אחד מן המינים שנכחדו

הכחדת פרם-טריאס או אירוע ההכחדה פרם-טריאס היא ההכחדה הנרחבת ביותר שהתרחשה אי-פעם, ובה נכחדו כתשעים אחוזים מחסרי החוליות ולמעלה מ-90 אחוזים מבעלי החיים הימיים. כמו כן הוכחדו מספר אוכלוסיות כגון טרילוביטים ואלמוגים שונים. ההכחדה התחילה בהדרגה לקראת סוף תקופת הפרם לפני כ-250 מיליון שנה, והיא מהווה נקודת מעבר בין עידן הפלאוזואיקון למזוזואיקון.

הגורמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימות שתי השערות עיקריות לגבי הגורם להכחדה זו:

השערת המטאוריט[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפשרות אחת היא שבדומה להכחדת קרטיקון-שלישון פגע בכדור הארץ עצם שמימי, כנראה מטאוריט, המכיל אחוז גבוה של אירידיום וייצר מצב דומה של כיסוי אור השמש. מקומות פגיעה אפשריים מצויים באוסטרליה ובוילקסלנד, אנטארקטיקה.

השערת הגעשיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפשרות נוספת היא התפרצויות געשיות ברחבי העולם, שיצרו ענן שחור של אפר וגזים שחסם את אור השמש מיצורים פוטוסינתטיים, ובעקבות כך נגרמה התמוטטות שרשרת המזון. בנוסף חלה עלייה בריכוז פחמן דו-חמצני שהוביל להתחממות גלובלית ולגשם חומצי שבתורו קטל גם הוא מהצמחייה. התפרצויות געשיות נרחבות התרחשו במדרגות אומיישאן בסצ'ואן שבסין ומדרגות סיביר ברוסיה, מקומות בהם כיסתה הלבה שטחים נרחבים מאוד שגילם מתוארך לתקופה זו.

חיזוק להשערה זו התקבל לאחרונה משכבות אפר פחם שהתגלו לאחרונה באזור הארקטי של קנדה, המאשרות את התאוריה כי התפרצות מסיבית ב"מדרגות סיביר" – הגדולה ביותר הידועה היום – חדרה שכבות פחם קדומות וגרמה להכחדה. בראיון שפורסם בדיילי מייל מספרים החוקרים מהאוניברסיטה בקלגרי כי מחקרם מעלה לראשונה עדות ישירה לכך שההתפרצות גרמה לשריפת פחם נרחבת, ששיחררה חומרים רעילים והניעה את אירוע ההכחדה.[1]

שינויים במגוון הביולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Lystrosaurus,‏ הרביוור שהתפשט בתחילת הטריאס

במהלך הפרם התרבו מינים שונים בהם שרכים, מחטניים, חרקים (בהם החרק הגדול ביותר שחי אי פעם) וכן מינים שונים של זוחלים קדומים. בסוף הפרם נעלמו שרכים, צמחים עיליים שונים ובעלי חיים רבים – שהיוו את המגוון הביולוגי של עידן הפרם. במקומם נמצאו בשכבת הסלעים המייצגת את התקופה שפע של נבגי פטריות, שעל-פי הערכות נוצרו על-גבי מצע הרקב שהתפתח מהיצורים הרבים שנכחדו. גם היחס בין האיזוטופים של פחמן 12 ופחמן 13 מאשש את העובדה שלא היו כמעט יצורים פוטוסינתטיים במהלך תקופה קצרה זו (כ-30,000-50,000) והפטריות מילאו את הגומחה האקולוגית. לאחר מכן חזרו והתפשטו האצות, ובמהלך 10 מיליון השנים הבאות התאוששה גם אוכלוסיית המחטניים והשתלטה על הגומחות האקולוגיות. מספרן של הסינאפסידות הצטמצם גם הוא, ואת מקומן תפסו הארכוזאוריה וצאצאיהם הדינוזאורים. רק לאחר כ-50 מיליון שנה התאוששה האוכלוסייה היבשתית ומילאה את החלל שנוצר, וכ-100 מיליון שנה עשו כך גם המינים הימיים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Symbole-géologie.png ערך זה הוא קצרמר בנושא גאולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.