חרדון מצוי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של Mickeysamuni (שיחה) לעריכה האחרונה של 95.86.78.141
Mickeysamuni (שיחה | תרומות)
שורה 29: שורה 29:
{{ויקישיתוף בשורה}}
{{ויקישיתוף בשורה}}
{{מידע טקסונומי}}
{{מידע טקסונומי}}
* {{טבע הדברים|מיכל סמוני-בלנק ועמיר וינשטיין|אדון חרדון|20158}}
* {{טבע הדברים|[[מיכל סמוני-בלנק]] ועמיר וינשטיין|אדון חרדון|20158}}
* [http://www.wildisrael.com/content/%D7%97%D7%A8%D7%93%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%99 חרדון מצוי] - הבדלים בין אוכלוסיות צפוניות לדרומיות בישראל, עמותת [http://www.wildisrael.com/ מן השדה]
* [http://www.wildisrael.com/content/%D7%97%D7%A8%D7%93%D7%95%D7%9F-%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%99 חרדון מצוי] - הבדלים בין אוכלוסיות צפוניות לדרומיות בישראל, עמותת [http://www.wildisrael.com/ מן השדה]

== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

גרסה מ־03:26, 1 באפריל 2019

קריאת טבלת מיוןחרדון מצוי
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: זוחלים
סדרה: קשקשאים
תת־סדרה: לטאות
משפחה: חרדוניים
סוג: Stellagama
מין: חרדון מצוי
שם מדעי
Laudakia stellio
ליניאוס, 1758
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חרדון מצוי (שם מדעי: Stellagama stellio[1]) הוא מין של לטאת חרדון יחיד בסוגו. החרדון המצוי נמנה עם משפחת החרדוניים. הוא נפוץ במזרח התיכון וביוון. זהו השכיח ביותר מבין החרדוניים בארץ ישראל.

אורכו לרוב עד 30 ס"מ. הראש רחב, שטוח ומשולש. הגוף מוצק, מגושם ומחוספס, בשל הקשקשים הגדולים והקוצניים שעל גופו - ובמיוחד על הזנב.

צבעי גופו של החרדון המצוי מגוונים ומשתנים בהתאם לגורמים שונים: אזור מחיה, גיל, זוויג, טמפרטורת סביבה וכו'. כך למשל בשעות הבוקר הקרירות צבע הגוף כהה יחסית על מנת לקלוט את חום השמש ביעילות, ובמשך היום הוא הולך ומתבהר עם ההתחממות.

כמיני חרדונים רבים, החרדון המצוי משתמש בתנועות קידה לתקשורת תוך-מינית: להכרזה על טריטוריה ולחיזור אחר נקבות.

מזונו של החרדון הוא בעיקר חרקים ופרוקי רגליים שונים, ולעיתים גם חלזונות ומזון צמחי כפרחים או עלים.

תפוצה בישראל

החרדון מצוי נפוץ ברוב חלקי הארץ, ואף ביישובי אדם. הוא מועיל לאדם בטרפו מזיקים שונים במקומות ישוב ושטחי חקלאות.

אוכלוסיית החרדונים המצויים בישראל מתחלקת לשני תת-מינים, צפוני (בצפון הארץ ומרכזה) ודרומי, השונים מעט אחד מהשני בגודלם ובמשקלם, בצבעם ובאורך אצבעות רגליהם האחוריות. בני תת-המין הדרומי גדולים יותר, צבע גופם בהיר יותר ועליו כתמים כתומים-אדומים בולטים יותר.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חרדון מצוי בוויקישיתוף

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא זוחלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.