גן החיות התנ"כי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גן החיות התנ"כי
Jerusalem Zoo spider monkey.jpg
קופים בגן החיות התנ"כי
סוג גן חיות
תאריך הקמה 1992
שטח כ-250 דונם[1]
מייסדים אהרון שולוב
מספר מינים כ-270
מספר פרטים 2,200
קואורדינטות 31°44′58″N 35°10′37″E / 31.74944444°N 35.17694444°E / 31.74944444; 35.17694444 קואורדינטות: 31°44′58″N 35°10′37″E / 31.74944444°N 35.17694444°E / 31.74944444; 35.17694444 
דף הבית www.jerusalemzoo.org.il
(למפת ירושלים רגילה)
Jerusalem location map.svg
 
גן החיות התנ"כי
גן החיות התנ"כי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
פרופ' שולוב, מקים גן החיות, ורעייתו יוכבד

גן החיות התנ"כי (או בשמו המלא "גן החיות התנ"כי בירושלים על שם משפחת טיש") הוא גן חיות השוכן ברחוב אהרון שולוב בירושלים, על מדרונותיו הצפוניים של נחל רפאים בקרבת מעיין עין יעל ועין לבן. ייחודו של גן החיות הוא בהצגת אוסף זואולוגי של חיות ארץ ישראליות שחלקן אף הוזכרו בתנ"ך. גן החיות שותף לפרויקטים של השבה לטבע של מינים ארץ ישראליים בסכנת הכחדה.

גן זה הוא אחד מחמשת גני החיות החברים בארגון גני החיות הישראלי. בשנת 2007 ביקרו בגן כ-700 אלף מבקרים והוא מדורג כבר מספר שנים כאתר התיירות בתשלום הפופולרי ביותר בישראל (על-פי דירוג "דן אנד ברדסטריט").

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גן החיות בשנות ה-40

את גן החיות התנ"כי הקים הזואולוג פרופ' אהרון שולוב בשנת 1940. המקום הראשון בו נבנה הגן היה ברחוב הרב קוק במרכז ירושלים, והגן היה למעשה "פינת חי" קטנה ממש במרכז העיר. בשנת 1941 עבר הגן לשכונת שמואל הנביא עקב מטרדי רעש וריח ובגלל צורך בשטח גדול יותר. שש שנים לאחר מכן הועבר הגן שוב, הפעם להר הצופים, לשטחה של האוניברסיטה העברית.

בעקבות מלחמת העצמאות והפיכתו של הר הצופים למובלעת, עבר גן החיות שוב, בשנת 1950, לגבעת קומונה (מצפון לתל ארזה) במקביל לרחוב ירמיהו הראשי, שם נקבע מקומו עד למעבר למשכנו הנוכחי. ב-1967 ביום הראשון של מלחמת ששת הימים, לפני פריצת כוחות צה"ל למזרח ירושלים, גן החיות הופגז מירי של חילים ירדנים, ו-90 בעלי חיים נהרגו[2].

בשנים 19911993 היה הגן סגור, לקראת העברתו ופתיחתו החגיגית והמחודשת, במקום בו הוא שוכן מאז. החל משנת 1993, עת עבר למשכנו החדש, מנהלו הכללי של גן החיות הוא שי דורון. דורון, מנהל ציבורי בהכשרתו, ניהל קודם לתפקידו הנוכחי את לשכתו של טדי קולק בקדנציה האחרונה של זה בעיריית ירושלים[3].

ב-2010 גייס גן החיות כ-100 מיליון ש"ח להקמת האקווריום הציבורי הראשון בישראל, בגודל של 6,500 מ"ר.[4][5] האקווריום הנקרא "אקווריום ישראל, ירושלים ע"ש משפחת גוטסמן" ייפתח לקהל בקיץ 2017 ויתמקד בבתי הגידול הימיים של ישראל.

באפריל 2017 דחה בית המשפט המחוזי בירושלים את תוכנית הבנייה "מורדות משואה" להקמת יותר מ-450 דירות בסמוך לגן החיות ולגבעת משואה בשל פגיעה אפשרית בתנאי מחייתן של החיות.[6][7][8]

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגן בנוי בצורה ייחודית ומציג את בעלי החיים תוך השתלבות בנוף. הגן תוכנן על ידי האדריכל לני רביב ממשרד האדריכלים "מילר–בלום"[9], במטרה להעניק לבעלי החיים תנאים דומים ככל האפשר לתנאים שבטבע. החיות אינן מצויות בכלובים, ובין הקהל לבעלי החיים ישנם חפירים עמוקים המונעים מגע בין החיות למבקרים. הגן מחולק למספר אזורים כאשר בכל אזור ישנן חיות לפי קטגוריה מסוימת (לדוגמה לפי היבשת ממנה הגיעו החיות).

סמוך לגן ממוקמת תחנת הרכבת גן החיות התנ"כי שהחלה לפעול בשנת 2005.

באזור גן החיות נערכו חפירות ארכאולוגיות והתגלו שרידים של חוות חקלאיות החל מהאלף השלישי לפני הספירה. מרבית המוצגים שהתגלו באזור, מקורם בתקופת הברונזה התיכונה (המחצית הראשונה של האלף השני לפני הספירה).

בעלי-חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מהחיות בגן שנכחדו מארץ ישראל או מוזכרות בתנ"ך, בהן אריה אסייתי, דוב חום סורי, נמר פרסי ותנין יאור. חיות אחרות מייצגות אזורי גידול אחרים כגון אפריקה (בקצה הגן פארק גדול הכולל אגם ובו היפופוטם, ג'ירפות, זברות וקרנפים) דרום אמריקה, אוסטרליה (ציפורים, עטלפים וקנגורו) וחיות מים (התצוגה "סיפורה של טיפה" המוקדש לחיסכון במים וכולל אקווריומים ובהם דגים). בנוסף, הגן כולל תצוגת חיות קטנות: מיני נחשים, תנינים צעירים וקטנים, דו-חיים, חילזון אפריקאי ענק (מין פולש ומזיק במיוחד), זוחלים, מכרסמים וכן כלובי ציפורים בהם מוצגים תוכאים ועופות דורסים.

בגן מספר גרעיני רבייה של בעלי חיים שנכחדו מנופי ארץ ישראל, כגון ראם לבן, במטרה להחזירם אל הטבע. גן החיות מנהל פרויקט השבה לטבע של אוכלוסיית היחמורים בשיתוף עם רשות הטבע והגנים, כשבשלב ראשון הם מועברים ל"מכלאת אקלום" בנחל שורק ובהמשך משוחררים לטבע. נכון לראשית העשור השני של המאה ה-21, ישנם מספר פרטים המשוחררים באזור וכבר נצפו עופרים שנולדו אחרי השחרור.

בשטחו של הגן נמצא מרכז הדגרה ארצי לדורסי ישראל. במהלך התקופה הרלוונטית בשנה, מגיעים ביצי דורסים מהטבע, בחסות רשות הטבע והגנים, וצוות גן החיות מלווה את ההדגרה עד לבקיעה.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גן החיות התנ"כי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ http://jerusalemzoo.org.il/apage/10224.php
  2. ^ תום שגב, 1967 - והארץ שינתה את פניה, הוצאת כתר, תל אביב, 2005, עמ' 362
  3. ^ על פי צחי כהן, "אין חיה כזאת", מוסף "ממון", ידיעות אחרונות, 25 ביולי 2008
  4. ^ הפארק התת ימי הגדול בארץ יוקם בירושלים - אתר לדעת, www.ladaat.info (בhe)
  5. ^ "ירושלים תתחרה במצפה התת ימי". ערב ערב באילת (בעברית). בדיקה אחרונה ב-22 באפריל 2017. 
  6. ^ חסון, ניר (20 באפריל 2017). "בשל פגיעה ברווחת בעלי החיים: בית המשפט דחה הקמת שכונה ליד גן החיות התנכ"י". הארץ (בעברית). בדיקה אחרונה ב-22 באפריל 2017. 
  7. ^ "החיות דורשות מומחה חיצוני". כלכליסט - www.calcalist.co.il. 12 בינואר 2014. בדיקה אחרונה ב-22 באפריל 2017. 
  8. ^ במקום - מתכננים למען זכויות תכנון ואח' נ' הוועדה לדיור לאומי במחוז ירושלים ואח' 27-11-2014 - פסקי דין, החלטות ופרוטוקולים, www.ruling.co.il (בhe)
  9. ^ הרחבת גן החיות התנ"כי, באתר גן החיות התנ"כי
    יגאל מוסקו, יומולדת לגן החיות התנ"כי, באתר ynet, 6 ביולי 2003‏ - האדריכל לני רביב עבר במרוצת השנים ממשרד מילר-בלום למשרד רביב-טל