מחלת פאג'ט של העצם – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת שורת קישורים חיצוניים ותחתיה {{תב|ויקישיתוף בשורה}} במידה וחסר (תג) (דיון)
{{מחלה}}
שורה 1: שורה 1:
{{לשכתב|סיבה=כתוב בשפה מקצועית מאד ולא מובנת לקורא ההדיוט|נושא=בריאות}}
{{לשכתב|סיבה=כתוב בשפה מקצועית מאד ולא מובנת לקורא ההדיוט|נושא=בריאות}}
{{מחלה}}
'''מחלת פאג'ט של העצם''' (ב[[אנגלית]]: '''Paget's disease of bone''') היא [[מחלה]] שגורמת לעיוות בעצמות.
'''מחלת פאג'ט של העצם''' (ב[[אנגלית]]: '''Paget's disease of bone''') היא [[מחלה]] שגורמת לעיוות בעצמות.



גרסה מ־23:02, 9 ביוני 2019

מחלת פאג'ט של העצם
תחום ראומטולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine 394165 עריכת הנתון בוויקינתונים
MeSH D010001
סיווגים
ICD-11 FB85 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מחלת פאג'ט של העצםאנגלית: Paget's disease of bone) היא מחלה שגורמת לעיוות בעצמות.

ניתן לחלק את מהלך המחלה לשני חלקים:

  1. בהתחלה יש ספיגה אוסטאוקלסטית איציקית מוגברת.
  2. בשלב המאוחר יש יצירת עצם בלתי סדירה, שאולי נראית עבה יותר, אבל חלשה ורגישה מאוד לשברים. ולכן יש מוזאיקה (mosaic) בין אזורים הרוסים לאזורים חדשים ולאזורים ישנים, מה שמאפשר את האבחנה ההיסטולוגית.

את המחלה ניתן לחלק לשתי צורות:

  1. Monostotic – הצורה היותר שכיחה שפוגעת בעצם אחת.
  2. Polystotic – פגיעה בצורה מפושטת בכמה עצמות במקביל.

זוהי מחלה שכיחה יחסית, והיא אסימפטומטית ב-1-3% מהאוכלוסייה בארצות הברית (רק אם היא Monostotic משום שלא יכול להיות Polystotic לא סימפטומטי).

מורפולוגיה ואבחנה

מבחינה מיקרוסקופית, ניתן להבחין בשלושה שלבים במחלה:

  1. Osteolytic phase - בו יש בעיקר פירוק של עצם.
  2. Active phase – בו יש גם פירוק וגם יצירה (מהירה מאוד), ובמקביל יצירת רקמת חיבור מאוד וסקולרית שבאה לענות על הצריכה המטבולית- הרבה כלי דם קטנטנים עם זרימה מוגברת.
  3. Inactive phase - בו העצם מאוד סקלרוטית, לבנה, חלשה ושברירית. זהו השלב שבו ניתן להבחין במוזאיקה. (העצם מאוד עבה, אבל המבנה שלה לא תקין- ולכן היא חלשה).

בצילום רנטגן בגולגולת, בשלב המוקדם רואים צורה שהיא אופיינת דווקא לאוסטאופרוזיס (פגיעה ממוקמת ומוגדרת מאוד). אבל בשלב המאוחר רואים כבר התעבות כאוטית של העצם - תמונה אופיינית של "כדורי צמר גפן".

מבחינה ביוכימית – בבדיקת דם ניתן למצוא:

  1. עלייה בסרום של האנזים Alkaline Phosphatase.
  2. רמת סידן וזרחן תקינים.

פתוגנזה

המחלה על שם פאג'ט תוארה לראשונה ב-1822 כמצב דלקתי, בגלל האודם שנוצר מהתרחבות כלי הדם במח העצם. עובדה זו יחד עם העיוותים שנראו בעצם יצרו לה את השם השגוי Osteitis deformans (עיוות מדלקת עצם). הנחה מאוחרת יותר יחסה את המחלה להפרעה מטבולית, ויש בחלק מהספרות הרפואית נטייה להמשיך ולשייך את המחלה לקבוצת ההפרעות המטבוליות. הגישה הנוכחית מתארת את המחלה כנובעת מזיהום שנגרמת על ידי הווירוס האיטי, Paramixovirus, שעקב סינתזה של אינטרלויקין מסוים (IL-6) גורם להפעלה מוגברת של אוסטאוקלסטים.

מאפייני העצם במחלת פאג'ט

  1. גדולה יותר בגלל יצירת יתר של Osteoid – ממצא שאפשר לראות בצילום רנטגן.
  2. מאוד קלה ושברירית
  3. רכה בגלל המינראליזציה הבלתי תקינה - גורם לעיוותים באזורים נושאי משקל.
  4. בעלת מרקם של לחם יבש, כך שבשלב מאוד מתקדם העצמות מתפוררות.

מיקום הפגיעה

  1. פגיעה בגולגולת בשכיחות גבוהה
  2. באגן
  3. בעמוד השדרה (דבר שגורם לכל סוגי העקמות – לורדוזיס, עקמת ועקשת)
  4. בגפה התחתונה - בשוקה ובעצם הירך
  5. בגפה העליונה - בעצם הזרוע ובעצם השכם

מהלך קליני

  1. כאב חזק, עקב שברים קטנים בעצם ומעיכה של עצבים בעמוד השדרה
  2. עיוות של הפנים, פני אריה (Leonine face), עקב ההתרחבות העצמות
  3. חירשות
  4. שינויים המודינמיים (כגון A-V-shunt) בגלל ה-Hypervascularitis היכולים להוביל גם למחלות קרדיווסקולריות
  5. שברים בעצמות
  6. אוסטיאוסרקומה יכולה להתפתח ב-1% מהמקרים.
  7. הידרוצפלוס (Hydrocephalus) כתוצאה מהתעבות חריפה של דופן הגולגולת, עקב הלחץ המצטבר על ה-Aqueduct.

טיפול

הטיפול באמצעות ביספוספונטים

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מחלת פאג'ט של העצם בוויקישיתוף

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.