מלאח – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
לא ברור למה השינוי באיות
שורה 1: שורה 1:
'''מללאח''' הוא אזור התקבצות המגורים של [[יהדות מרוקו|יהודי מרוקו]] בכל רחבי [[מרוקו]], והמילה המקבילה בעדת [[אשכנז]] היא ה"[[גטו]]". המקום נקרא כך פשוטו כמשמעו, כיוון שהמקום בעיקר היה איפה ש[[מלח]] היה מוכן ונמכר. אך המקור אינו כל כך בטוח, ישנם הטוענים שיהודים רבים תחילה התיישבו באזור בעיר [[פז (מרוקו)|פז]] שם היה מצוי מלח ובגלל פרעות וציווי המלך לפזר את היהודים ולבוללו בעם המרוקאי עברו יהודים מה"מללאח" למקומות שונים, ולאחר שהגזרות הוסרו ולאט לאט נשכחו חזרו היהודים להתקבץ באזורים משלהם, והשם הפך לשם כללי להתקבצות יהודים באזורים מסוימים.
'''מלח''' הוא אזור התקבצות המגורים של [[יהדות מרוקו|יהודי מרוקו]] בכל רחבי [[מרוקו]], והמילה המקבילה בעדת [[אשכנז]] היא ה"[[גטו]]". המקום נקרא כך פשוטו כמשמעו, כיוון שהמקום בעיקר היה איפה ש[[מלח]] היה מוכן ונמכר. אך המקור אינו כל כך בטוח, ישנם הטוענים שיהודים רבים תחילה התיישבו באזור בעיר [[פז (מרוקו)|פז]] שם היה מצוי מלח ובגלל פרעות וציווי המלך לפזר את היהודים ולבוללו בעם המרוקאי עברו יהודים מה"מלח" למקומות שונים, ולאחר שהגזרות הוסרו ולאט לאט נשכחו חזרו היהודים להתקבץ באזורים משלהם, והשם הפך לשם כללי להתקבצות יהודים באזורים מסוימים.
ה"מללאח" הראשון הוקם לראשונה רשמית בפז ב-[[1438]].
ה"מלח" הראשון הוקם לראשונה רשמית בפז ב-[[1438]].


המללאח היה מוקף בחומות להפרידה מהרובעים הערביים, זאת היה לצורך הגנה מפני פרעות הערבים נגד היהודים, שהתבצעו בתקופה ההיא בצורה מתמדת, בנוסף היו שומרים מסביב למללאח להגנה.
המלח הייתה מוקפת בחומות להפרידה מהרובעים הערביים, זאת היה לצורך הגנה מפני פרעות הערבים נגד היהודים, שהתבצעו בתקופה ההיא בצורה מתמדת, בנוסף היו שומרים מסביב למלח להגנה.


ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] נכפו ה[[יהודים]] לגור במללאחים ונאסרו לצאת ממנו ב[[לילה|לילות]], וזה הפך את המללאח ל[[כלא]] ממשי. המלחים החלו להיות בעלי [[צפיפות אוכלוסין]] רבה מדי ומחלות ו[[עוני]] שררו באזורים. יותר מאוחר, כאשר ה[[אירופה|אירופאים]] הגיעו למרוקו נפתחו שערי המללאח והיהודים היו בעלי הזדמנויות בשנית ויכלו לצאת מהרובע.
ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] נכפו ה[[יהודים]] לגור במלחים ונאסרו לצאת ממנו ב[[לילה|לילות]], וזה הפך את המלח ל[[כלא]] ממשי. המלחים החלו להיות בעלי [[צפיפות אוכלוסין]] רבה מדי ומחלות ו[[עוני]] שררו באזורים. יותר מאוחר, כאשר ה[[אירופה|אירופאים]] הגיעו למרוקו נפתחו שערי המלח והיהודים היו בעלי הזדמנויות בשנית ויכלו לצאת מהרובע.
כיום האזור בו שכן ה"מללאח" נחשב עדיין לאזור של עוני ובו מתגוררים בעיקר מהגרים שהיגרו למרוקו.
כיום האזור בו שכן ה"מלח" נחשב עדיין לאזור של עוני ובו מתגוררים בעיקר מהגרים שהיגרו למרוקו.


המונח בפירושו היהודי נשכח עקב [[עלייה|עליית]] רוב היהודים ממרוקו ל[[ארץ ישראל]] ול[[צרפת]] והביטוי האשכנזי "הגטו" תפס יותר משקל ונחשב לביטוי היותר נפוץ ב[[עברית]] (כנראה בגלל הקשרו לשואה).
המונח בפירושו היהודי נשכח עקב [[עלייה|עליית]] רוב היהודים ממרוקו ל[[ארץ ישראל]] ול[[צרפת]] והביטוי האשכנזי "הגטו" תפס יותר משקל ונחשב לביטוי היותר נפוץ ב[[עברית]].


[[קטגוריה:מרוקו]]
[[קטגוריה:מרוקו]]

גרסה מ־22:44, 11 בפברואר 2007

מלח הוא אזור התקבצות המגורים של יהודי מרוקו בכל רחבי מרוקו, והמילה המקבילה בעדת אשכנז היא ה"גטו". המקום נקרא כך פשוטו כמשמעו, כיוון שהמקום בעיקר היה איפה שמלח היה מוכן ונמכר. אך המקור אינו כל כך בטוח, ישנם הטוענים שיהודים רבים תחילה התיישבו באזור בעיר פז שם היה מצוי מלח ובגלל פרעות וציווי המלך לפזר את היהודים ולבוללו בעם המרוקאי עברו יהודים מה"מלח" למקומות שונים, ולאחר שהגזרות הוסרו ולאט לאט נשכחו חזרו היהודים להתקבץ באזורים משלהם, והשם הפך לשם כללי להתקבצות יהודים באזורים מסוימים. ה"מלח" הראשון הוקם לראשונה רשמית בפז ב-1438.

המלח הייתה מוקפת בחומות להפרידה מהרובעים הערביים, זאת היה לצורך הגנה מפני פרעות הערבים נגד היהודים, שהתבצעו בתקופה ההיא בצורה מתמדת, בנוסף היו שומרים מסביב למלח להגנה.

במאה ה-19 נכפו היהודים לגור במלחים ונאסרו לצאת ממנו בלילות, וזה הפך את המלח לכלא ממשי. המלחים החלו להיות בעלי צפיפות אוכלוסין רבה מדי ומחלות ועוני שררו באזורים. יותר מאוחר, כאשר האירופאים הגיעו למרוקו נפתחו שערי המלח והיהודים היו בעלי הזדמנויות בשנית ויכלו לצאת מהרובע. כיום האזור בו שכן ה"מלח" נחשב עדיין לאזור של עוני ובו מתגוררים בעיקר מהגרים שהיגרו למרוקו.

המונח בפירושו היהודי נשכח עקב עליית רוב היהודים ממרוקו לארץ ישראל ולצרפת והביטוי האשכנזי "הגטו" תפס יותר משקל ונחשב לביטוי היותר נפוץ בעברית.