יעקב גינצבורג – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בקרת זהויות |
מ הסבת תבנית:רב לתבנית:אישיות רבנית. ראו שיחת תבנית:אישיות רבנית (תג) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אישיות רבנית |
|||
{{רב |
|||
|שם=רבי יעקב גינצבורג |
| שם = רבי יעקב גינצבורג |
||
|שם בשפת המקור= |
| שם בשפת המקור = |
||
|תמונה= |
| תמונה = |
||
|כיתוב= |
| כיתוב = |
||
|כינוי= |
| כינוי = |
||
|תאריך לידה |
| תאריך לידה = [[11 בספטמבר]] [[1743]] |
||
|מקום לידה=[[פראג]] |
| מקום לידה = [[פראג]] |
||
|תאריך פטירה |
| תאריך פטירה = [[27 באוקטובר]] [[1814]] |
||
|מקום פטירה= |
| מקום פטירה = |
||
| סיבת המוות = |
|||
|מקום קבורה= |
| מקום קבורה = |
||
| ⚫ | |||
| מדינה = |
|||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| תקופת פעילות = |
|||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
| בן זוג = |
|||
| בת זוג = |
|||
| צאצאים = |
|||
| פרסים והוקרה = |
|||
| חתימה = |
|||
}} |
}} |
||
רבי '''יעקב גינצבורג''' ([[פראג]] [[תק"ג]] [[1743]] - [[תקע"ה]] [[1814]]) היה רב ודיין בפראג ומחבר הספר זרע יעקב. |
רבי '''יעקב גינצבורג''' ([[פראג]] [[תק"ג]] [[1743]] - [[תקע"ה]] [[1814]]) היה רב ודיין בפראג ומחבר הספר זרע יעקב. |
||
גרסה מ־02:10, 28 בינואר 2020
שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית
פרמטרים ריקים [ תקופת פעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
| לידה |
11 בספטמבר 1743 כ"ב באלול תק"ג פראג |
|---|---|
| פטירה |
27 באוקטובר 1814 (בגיל 71) י"ג בחשון תקע"ה פראג  |
| מקום פעילות | פראג |
| תקופת הפעילות |
? – 27 באוקטובר 1814 |
| תחומי עיסוק | רבנות דיינות |
| רבותיו | רבי מאיר פישלס |
| תלמידיו | רבי נחום טרייביטש |
| חיבוריו | זרע יעקב |
  | |
רבי יעקב גינצבורג (פראג תק"ג 1743 - תקע"ה 1814) היה רב ודיין בפראג ומחבר הספר זרע יעקב.
תולדות חייו
נולד בפראג לרבי יצחק דוד בכ"ב באלול תק"ג (11 בספטמבר 1743).
רבו היה רבי מאיר פישלס, ולאחר פטירתו התמנה ללמד בישיבה בפראג לצד רבי ליב פישלס בן רבו. שימש כדיין בבית הדין של רבי יחזקאל סגל לנדא בעל הנודע ביהודה. בספרים רבים נדפסה הסכמה ממנו בין השנים תקכ"ח-תק"ס[1]. לאחר פטירת הנודע ביהודה כיהן בבית הדין לצד בנו הרב שמואל לנדא ולצד הדיין הרב מיכאל בכרך.
תלמידו הוא רבי נחום טרייביטש שאף מילא את מקומו לאחר פטירתו.
נישא לשפרינצה. נפטר בי"ג בחשון תקע"ה (27 באוקטובר 1814) ונקבר בפראג.
כתביו
- ספרו זרע יעקב על מסכת ברכות ושבת יצא לאור בחייו בפראג תרע"ד, את ספרו ערך תלמידו רבי נחום טרייביטש ביחד עם רבי אפרים ליב טעבלס כ"ץ. (זרע יעקב באתר היברו בוקס)
- בשנת תשס"ג הוציא לאור שלמה מתתיהו לוונטהל את כתביו על פרשיות השבוע, מועדים, הגדה של פסח וחידושי אגדות.
- קטעים מחידושיו שנדפסו
- למסכת מגילה, מוריה שנה ג' גיליון י-יב עמודים ג-ח
- חידושים, מוריה שנה י"ג גיליון ה-ו עמודים יד-כ
- לתורה ולשולחן ערוך, מוריה שנה י"ג גיליון י-יב עמודים כג-לח
- לתורה, ישורון ח"ז עמודים תנט-תסג
- חידושים על כמה מסכתות נמצאים בכתב יד (באתר הספרייה הלאומית)
לקריאה נוספת
- שלמה מתתיהו לוונטהל, הקדמת המעתיק, לספר זרע יעקב, סדר פרשיות השבוע, ירושלים תשס"ג
הערות שוליים
- ^ רשימת ספרים להם נתן הסכמה: פעמני זהב, בינת ישכר, שאילת שלום, אהבת דוד, מגלת סתרים, אגרת ארחות חיים, דגול מרבבה, תורת נתנאל