נחום טרייביטש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי נחום טרייביטש
Nehemias Trebitsch1.jpg
תאריך לידה ג' באלול תקל"ט
מקום לידה פראג עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך פטירה כ"ו בתמוז תר"ב (בגיל 62)
מקום פטירה פראג עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך לידה לועזי 15 באוגוסט 1779
תאריך פטירה לועזי 4 ביולי 1842
מקום פעילות פראג, ניקלשבורג
השתייכות יהדות מוראביה
תחומי עיסוק תלמוד, והלכה
רבותיו רבי יעקב גינצבורג מפראג ("זרע יעקב")
חיבוריו "קובץ" על משנה תורה לרמב"ם; שלום ירושלים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי נחום טרייביטשגרמנית: Nehemias Trebitsch; ג' באלול תקל"ט, 15 באוגוסט 1779כ"ו בתמוז תר"ב, 4 ביולי 1842) היה אב"ד פרוסטיץ והרב הכולל (Landesrabbiner) למורביה בניקלשבורג. מחבר הפירוש "שלום ירושלים" על התלמוד הירושלמי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בפראג ביום ראשון ג' באלול תקל"ט לרבי זליג טרייביטש, שהיה שליח ציבור באלטנוישול. בילדותו למד ב"בית המדרש ילדים" של הקהילה המקומית. אביו נפטר בהיותו בגיל צעיר מאד והוא נותר יתום ועזוב.

נעשה תלמידו המובהק וממשיך דרכו של הרב יעקב גינצבורג רבה של פראג, שאימץ אותו. בשנותיו המאוחרות של רבו, מינה אותו להעביר את שיעורו היומי בבית מדרשו שבפראג, ומסר לו את כל כתביו. רבי נחום טרייביטש הכין את כתבי רבו לדפוס, והדפיסם בספר "זרע יעקב". רבי נחום טרייביטש היה ידידם של רבנים ידועי שם בני תקופתו, כמו: רבי בצלאל רנשבורג, מחבר "הורה גבר" ו"חכמת בצלאל"; ורבי אלעזר לעוו מחבר "שמן רוקח".

בשנת תקפ"ו (1826) עזב את פראג ואת משרתו כראש הישיבה בה, והתמנה לרבנות העיר פרוסטיץ. בחנוכה של שנת תקצ"א (1831), למעלה משנה אחרי פטירתו של רבי מרדכי בנט (נפטר בי"ג באב תקפ"ט), מונה רבי נחום טרייביטש במקומו כרבה של מוראביה, וקבע את מושבו בניקלשבורג.

טרייביטש המשיך במדיניות קודמו. הוא היה פתוח למרכיבים המתונים של ההשכלה, שהתמקדו בשפה העברית,[1] אך לא מעבר לכך: גישתו הלכה ונעשתה שמרנית יותר ויותר ביחס לתנאים המשתנים בחבל. הוא השלים רק בחירוק שן עם רפורמות שנכפו עוד קודם על ידי הממשלה בחיי הקהילות, דוגמת בתי-ספר כלליים. טרייביטש היה מסוכסך עם הרב ליב שוואב מפרוסניץ, הרב הבולט ביותר ברוזנות שהחזיק בדעות ליברליות והפיץ את נוסח וינה, וניסה לשווא להכשיל את מינוייהם של תלמידו הרב צבי הירש פאסל כיורשו בעיר ההיא ושל הרב אברהם נוידא בלוישיץ. כמו כן שלל היתר הוראה, שכל מועמד לרבנות במוראביה היה חייב לקבל אישית ממנו, מהרב יהודה לייב לעף. למרות שידע גרמנית בסיסית – יצחק מאיר וייז, שלמד בישיבתו, זכר כי היה מסוגל לתקשר בשפה אך נזקק לעזרת הבחורים לצורכי קרוא וכתוב – הוא התנגד הן לדרשות בה בבית-הכנסת והן לשילובה המלא בבתי-הספר החדשים. עמדותיו, בייחוד סכסוכו הממושך עם נוידא והצלחת יריביו להציגו כאויב הגרמנית, הובילו לכך שהשלטונות פגעו שוב ושוב במעמדו. במהלך שנותיו במשרה התעלמו ממנו בפועל רוב הקהילות מחוץ לניקולשבורג.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שלום ירושלים על התלמוד הירושלמי, חלקים גדולים מהחיבור נשארו בכתב ידו, וחלקם הודפסו בסוף המאה ה-20 בפרויקט של מכון ירושלים.
  • שו"ת רבי נחום טרייביטש - שאלות ותשובות בהלכה.
  • קובץ על הרמב"ם - הספר נדפס בסוף כרכי ספרו של הרמב"ם, משנה תורה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נחום טרייביטש בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]