מוריה (כתב עת)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מוריה הוא כתב עת תורני היוצא לאור בירושלים משנת ה'תשכ"ט (1969), בתחילה כיוזמה עצמאית ומשנות ה-70 במסגרת מכון ירושלים.

כתב העת יצא בתחילה במתכונת של ירחון ומאוחר יותר כדו-ירחון, וקהל הכותבים בו מזוהה בדרך כלל עם היהדות החרדית הישראלית.

בכותרת הגליונות נכתב כי כתב-העת מוקדש "לדברי הלכה ומחשבה" ומשמש כ"ביטאון לבעיות היהדות ולמתרחש בעולמה של תורה". כתב העת מפרסם דרך קבע מדור גנוזות בשם "זיכרון לראשונים" ובו חידושי תורה של ראשונים ואחרונים. "חידושי תורה" פרי עטם של ראשי ישיבות ודיינים, מדור הלכתי ומדור הגות ומחשבה. בסוף הגיליון מדור לסיקור ספרים, לקראת סוף המאה ה-20 החל המדור לסקר בעיקר ספרים בהוצאת מכון ירושלים.

מאמרים נבחרים מבין המאמרים שהתפרסמו בכתב-העת, הודפסו בסדרת "ספר המועדים". סדרת ספרי הזיכרון לגדולי ישראל, של מכון ירושלים, יוצאת אף היא תחת מותג כתב-העת "מוריה".

מדורי עבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים הראשונות לקיומו של כתב-העת התפרסם בו בקביעות מדור "בשולי הדף היומי" ובו חומר עזר ולקט פרשני על הסוגיות שנלמדו במקביל לזמן הדפסת הגליונות במסגרת הדף היומי. מדור נוסף שהתפרסם בעבר בכתב העת, סיקר את פעילות "התנועה להפצת תורה".

מערכת כתב העת[עריכת קוד מקור | עריכה]

עורכו הראשי הראשון של "מוריה" היה הרב משה הרשלר. החליף אותו הרב יוסף בוקסבוים, ולאחר פטירתו עורך את כתב-העת בנו, הרב אריה בוקסבוים.

כחברי מערכת כתב-העת שימשו בשנותיו הראשונות, רבנים מהשורה הראשונה. חברי המערכת בעת הקמת "מוריה" היו הרבנים: בצלאל ז'ולטי, עובדיה יוסף[1], צבי מרקוביץ, משה שטרנבוך ואליעזר קוגל.

בעשור השני של המאה ה-21 חברי המערכת הם הרבנים: שמחה חסידה, אביגדור ברגר, אברהם יעקב גולדמינץ ושלמה בוקסבוים.

במשך שנות קיומו התפרסמו בגליונות כתב העת חידושי תורה מכל ראשי הישיבות הגדולות בישראל, ושל רבים מראשי הישיבות בחו"ל. פסקי הלכה של גדולי הפוסקים כמו: רבי שלמה זלמן אוירבך, רבי משה פיינשטיין, רבי יוסף שלום אלישיב, רבי שמואל וואזנר ורבים נוספים. ומחקריהם של חוקרים בתחום הספר העברי כמו: יעקב שמואל שפיגל, ואנשי אקדמיה נוספים כמו: יהודה לוי. מאמרו של פרופ' ישראל אומן על סוגיית מי שהיה נשוי שלוש נשים, בגירסתו העממית הלא-מתמטית, התפרסם אף הוא לראשונה על דפי "מוריה".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הוא התפטר ממערכת כתב העת עם כניסתו לתפקיד הרב הראשי לישראל בשל עומס העבודה. ראו הקדמת העורך לגליונות מא-מב, טבת תשל"ג.