פקעיות טעם – הבדלי גרסאות
Laugh Tough (שיחה | תרומות) ←פקעיות הטעם: העברת התמונה מהערך "טעם" לכאן, הגהה |
Laugh Tough (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 46: | שורה 46: | ||
ככל הנראה מקורה של מחשבה שגויה זו בספר Sensation and Perceptions in the History of Experimental Psychology משנת [[1942]]. המחבר, [[אדווין בורינג]], פסיכולוג ניסויי מ[[אוניברסיטת הרווארד]], התייחס למחקר משנת [[1901]] של D. P. Hänig בו נמדד סף ההבחנה בטעמים שונים באזורים שונים ברחבי הלשון. המחקר מצא, לפי דיווחים סובייקטיביים של נחקרים, כי קיימות רגישויות שונות לטעמים בנקודות שונות על הלשון. בורינג חישב מתוך הנתונים הגולמיים את הרגישות לטעמים השונים בצורה מספרית והציג אותה גרפית בצורה שניתן היה להסיק ממנה כי לכל טעם יש אזור אחד בלבד הרגיש לו - לדוגמה, קדמת הלשון היא האזור היחיד הרגיש למתיקות. היסק זה שגוי מכיוון שההבדלים ברגישות שנמצאו באזורים השונים בלשון היו מבוססים על דיווחים סובייקטיביים ולא מוחלטים, והצגת המסקנות בצורה קטגורית הייתה מטעה. |
ככל הנראה מקורה של מחשבה שגויה זו בספר Sensation and Perceptions in the History of Experimental Psychology משנת [[1942]]. המחבר, [[אדווין בורינג]], פסיכולוג ניסויי מ[[אוניברסיטת הרווארד]], התייחס למחקר משנת [[1901]] של D. P. Hänig בו נמדד סף ההבחנה בטעמים שונים באזורים שונים ברחבי הלשון. המחקר מצא, לפי דיווחים סובייקטיביים של נחקרים, כי קיימות רגישויות שונות לטעמים בנקודות שונות על הלשון. בורינג חישב מתוך הנתונים הגולמיים את הרגישות לטעמים השונים בצורה מספרית והציג אותה גרפית בצורה שניתן היה להסיק ממנה כי לכל טעם יש אזור אחד בלבד הרגיש לו - לדוגמה, קדמת הלשון היא האזור היחיד הרגיש למתיקות. היסק זה שגוי מכיוון שההבדלים ברגישות שנמצאו באזורים השונים בלשון היו מבוססים על דיווחים סובייקטיביים ולא מוחלטים, והצגת המסקנות בצורה קטגורית הייתה מטעה. |
||
הרעיון של "אזורי הטעם" זכה לפופולריות רבה, אולי בגלל פשטותו, על אף שניתן להפריכו בהתנסות עצמית. במאמר שפורסם ב-[[1974]] הופיעו תוצאות ניסויים נוספים שאישרו קיום הבדלים בין האזורים השונים, אך מצאו שהבדלים אלה זניחים{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=Virginia B. Collings|כותרת=Human taste response as a function of locus of stimulation on the tongue and soft palate|כתובת=https://link.springer.com/article/10.3758/BF03203270|מידע נוסף=Perception & Psychophysics 16 (1974)|שפה=אנגלית|ציטוט=Taste recognition thresholds and psychophysical intensity functions were determined for NaCl, sucrose, QHC1, urea, and citric acid for four loci on the tongue and on the soft palate}}}}. כיום ידוע כי חמשת הטעמים השונים מורגשים לא רק |
הרעיון של "אזורי הטעם" זכה לפופולריות רבה, אולי בגלל פשטותו, על אף שניתן להפריכו בהתנסות עצמית. במאמר שפורסם ב-[[1974]] הופיעו תוצאות ניסויים נוספים שאישרו קיום הבדלים בין האזורים השונים, אך מצאו שהבדלים אלה זניחים{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=Virginia B. Collings|כותרת=Human taste response as a function of locus of stimulation on the tongue and soft palate|כתובת=https://link.springer.com/article/10.3758/BF03203270|מידע נוסף=Perception & Psychophysics 16 (1974)|שפה=אנגלית|ציטוט=Taste recognition thresholds and psychophysical intensity functions were determined for NaCl, sucrose, QHC1, urea, and citric acid for four loci on the tongue and on the soft palate}}}}. כיום ידוע כי חמשת הטעמים השונים מורגשים לא רק בכל הלשון, אלא גם באזורים אחרים של הפה{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=Margaretta Midura|כותרת=On the Road to Sweetness: A Clear-Cut Destination?|כתובת=http://www.yalescientific.org/2012/11/on-the-road-to-sweetness-a-clear-cut-destination/|מידע נוסף=Yale Scientific, November 4, 2012|שפה=אנגלית|ציטוט=So next time you put that piece of candy into your mouth, do not worry. You will taste it regardless of where it lands.}}}}. |
||
== קישורים חיצוניים == |
== קישורים חיצוניים == |
||
גרסה מ־23:17, 8 בפברואר 2020
 | |
| שיוך |
מערכות חישה, לשון  |
|---|---|
| מיקום אנטומי |
פטמת הטעם |
| תיאור ב |
האנטומיה של גריי (מהדורה 20) (991) |
| מזהים | |
| לטינית (TA98) |
caliculus gustatorius |
| טרמינולוגיה אנטומיקה |
A15.4.00.002 |
| TA2 (2019) |
7037 |
| טרמינולוגיה היסטולוגיקה |
H3.04.01.0.02116 |
| מזהה נרולוקס |
birnlex_4101 |
| FMA |
54825 |
| קוד MeSH |
A03.556.500.885.779 |
| מזהה MeSH |
D013650 |
| מערכת השפה הרפואית המאוחדת |
C0039337 |
  | |
פקעיות טעם הן קולטני טעם הנמצאים על הלשון, החך הרך, ומכסה הגרון. בלשון אנושית ישנן כעשרת אלפים פקעיות טעם. רוב פקעיות הטעם פזורות על גבי פטמיות המנקדות את הלשון.
פטמיות הלשון
שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
על גבי הלשון פזורות פטמיות (Papillae) מארבעה סוגים:
- פטמיות חוטיות (Filiform papillae) - פטמיות דקות ומוארכות. זהו הסוג השכיח ביותר בלשון והיחיד שאינו נושא פקעיות טעם.
- פטמיות פטריתיות (Fungiform papillae) - פטמיות שצורתן בחתך מזכירה פטרייה. ממוקמות בעיקר בקצה הלשון ובצדיה.
- פטמיות עליות (Foliate papillae) - יוצרות רכסים וחריצים בצדי בסיס הלשון.
- פטמיות מוקפות שפה (Circumvallate papillae) - שמונה עד תריסר פטמיות גדולות יחסית המסודרות בצורת V, שקודקודו פונה לעבר הגרון, בצד האחורי של הלשון.
מבנה פקעיות הטעם
שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
לכל פקעית טעם יש פתח זעיר שנתפתח לחלל הפה או הלוע, דרכו חודר לפקעית רוק בו מומסים חומרי הטעם השונים. (חומרים שלא מתמוססים במים הם חומרים חסרי טעם- הם לא מפעילים את קולטני הטעם)
קולטני הטעם
שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
פיזור פקעיות הטעם
בעבר היה נהוג לחשוב כי הפקעיות של כל טעם נמצאות באזור שונה בלשון. נטען למשל כי באזור מסוים בלשון חשים בטעמים מלוחים ובאחר במתוקים. טענה זו הוכחה כשגויה[1][2][3], אך עקבותיה הופיעו בספרי לימוד ומאמרים שונים לפחות עד שנת 2015.[4]
ככל הנראה מקורה של מחשבה שגויה זו בספר Sensation and Perceptions in the History of Experimental Psychology משנת 1942. המחבר, אדווין בורינג, פסיכולוג ניסויי מאוניברסיטת הרווארד, התייחס למחקר משנת 1901 של D. P. Hänig בו נמדד סף ההבחנה בטעמים שונים באזורים שונים ברחבי הלשון. המחקר מצא, לפי דיווחים סובייקטיביים של נחקרים, כי קיימות רגישויות שונות לטעמים בנקודות שונות על הלשון. בורינג חישב מתוך הנתונים הגולמיים את הרגישות לטעמים השונים בצורה מספרית והציג אותה גרפית בצורה שניתן היה להסיק ממנה כי לכל טעם יש אזור אחד בלבד הרגיש לו - לדוגמה, קדמת הלשון היא האזור היחיד הרגיש למתיקות. היסק זה שגוי מכיוון שההבדלים ברגישות שנמצאו באזורים השונים בלשון היו מבוססים על דיווחים סובייקטיביים ולא מוחלטים, והצגת המסקנות בצורה קטגורית הייתה מטעה.
הרעיון של "אזורי הטעם" זכה לפופולריות רבה, אולי בגלל פשטותו, על אף שניתן להפריכו בהתנסות עצמית. במאמר שפורסם ב-1974 הופיעו תוצאות ניסויים נוספים שאישרו קיום הבדלים בין האזורים השונים, אך מצאו שהבדלים אלה זניחים[5]. כיום ידוע כי חמשת הטעמים השונים מורגשים לא רק בכל הלשון, אלא גם באזורים אחרים של הפה[6].
קישורים חיצוניים
- ד"ר דינה צפרירי, החיים והטעם ביד הלשון, באתר מט"ח.
- אסף אביר, למה הטעם משתבח עם הגיל?, ב"מוסף כלכליסט", 28.11.2019
הערות שוליים
- ^ Bernd Lindemann, Receptor seeks ligand: On the way to cloning the molecular receptors for sweet and bitter taste, Nature Medicine 5(4):381-2 · May 1999 (באנגלית)
- ^ Christopher Wanjek, The Tongue Map: Tasteless Myth Debunked, Live Science, August 29, 2006 (באנגלית)
- ^ Roni Jacobson, Sensation of Taste Is Built into Brain, Scientific American, November 25, 2015 (באנגלית)
- ^ דוגמה משנת 1998:
"מפת אזורי טעם" שגויה מתוך: ד"ר יעל קשתן וד"ר רחל מינץ, חוש הטעם, חלונות אל גוף האדם : על האדם ובריאותו, מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית, 1998 בתאריך 3 באוקטובר 2015, בארכיון האינטרנט,
דוגמה משנת 2003:
תיאור שגוי של חוש הטעם, מתוך אתר ללימוד חושי האדם, שהוקם במסגרת סמינריון לפיתוח אתרים בסביבה מתוקשבת במכללת אורנים בתאריך 12 במרץ 2009, בארכיון האינטרנט
- ^ Virginia B. Collings, Human taste response as a function of locus of stimulation on the tongue and soft palate, Perception & Psychophysics 16 (1974) (באנגלית)
- ^ Margaretta Midura, On the Road to Sweetness: A Clear-Cut Destination?, Yale Scientific, November 4, 2012 (באנגלית)
