משתמש:קפדניקו/טיוטה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־20:08, 11 בנובמבר 2020

טוֹב שֶׁבַּגּוֹיִים הֲרוֹג הוא חלק ממאמר המופיע בספרות חז"ל בשם רבי שמעון בר יוחאי.

המאמר שימש כטענה נגד היהדות בויכוחים עם נוצרים ומוסלמים. ביהדות המסורתית מספקים פרשנויות שונות למאמר, המעקרות או מחלישות את תוכנו.

מקור ונוסח המאמר

המאמר מופיע במדרש תנחומא לפרשת בשלח

ויקח שש מאות רכב בחור. משל מי היו? אם תאמר משל מצרים, והלא כבר נאמר: וימת כל מקנה מצרים. אם תאמר משל פרעה, והלא כבר נאמר: הנה יד ה' הויה במקנך. אם תאמר משל ישראל, והלא כבר נאמר וגם מקננו ילך עמנו, אלא משל הירא את דבר ה' מעבדי פרעה. הרי למדנו, שהירא את דבר ה', הם היו תקלה לישראל. מכאן אמרו: טוב שבגויים הרוג, טוב שבנחשים רצוץ את מוחו.

— מדרש תנחומא פרשת בשלח ח' א'

בתלמוד ירושלמי^[1] ובמסכת סופרים^[2] מובא המאמר בשם רבי שמעון בר יוחאי. בחז"ל מובאים מאמרים נוספים ברוח זו בשם רשב"י : "אתם (היהודים) קרויים אדם ואין עובדי כוכבים קרויים אדם",^[3] עשיו שונא ליעקב.^[4]

פרשנויות

בספרות היהודית קיים קונצנזוס שהמאמר כפשוטו אינו מהווה פסיקה הלכתית, יש שרואים בו דרש שנאמר בדרך גוזמה, ויש שקיבלו אותו להלכה בשינויים שונים.

בעלי התוספות מקבלים את המאמר להלכה אך מוסיפים שהמדובר הוא בשעת מלחמה בלבד, אך לא

ראו גם

קישורים חיצוניים

לקריאה נוספת

מאיר רפלד, גילגולה ההלכתי המפותל של מימרה רדופה - טוב שבגויים הרוג דיני ישראל יט' ה'תשנ"ז עמודים 241–252. לקריאה מקוונת: באתר אוצר החכמה באתר נבו (למנויים בלבד)

הערות שוליים

^ תלמוד ירושלמי קידושין פרק ד הלכה יא בחלק מהנוסחאות
^ מסכת סופרים טו י
^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף קי"ד, עמוד ב'
^ ספרי במדבר פרק ט' פסוק י'

[1] תלמוד ירושלמי קידושין פרק ד הלכה יא בחלק מהנוסחאות

[2] מסכת סופרים טו י

[3] תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף קי"ד, עמוד ב'

[4] ספרי במדבר פרק ט' פסוק י'

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
 ==מקור ונוסח המאמר==
 המאמר מופיע ב[[מדרש תנחומא]] ל[[פרשת בשלח]]
-{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ויקח שש מאות רכב בחור. משל מי היו? אם תאמר משל מצרים, והלא כבר נאמר: וימת כל מקנה מצרים. אם תאמר משל פרעה, והלא כבר נאמר: הנה יד ה' הויה במקנך וגו'. אם תאמר משל ישראל, והלא כבר נאמר וגם מקננו ילך עמנו וגו'! אלא משל הירא את דבר ה' מעבדי פרעה. הרי למדנו, שהירא את דבר ה', הם היו תקלה לישראל. מכאן אמרו: טוב שבגויים הרוג, טוב שבנחשים רצוץ את מוחו.|מקור=[[מדרש תנחומא]] [[פרשת בשלח]] ח' א'}}
+{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ויקח שש מאות רכב בחור. משל מי היו? אם תאמר משל מצרים, והלא כבר נאמר: וימת כל מקנה מצרים. אם תאמר משל פרעה, והלא כבר נאמר: הנה יד ה' הויה במקנך. אם תאמר משל ישראל, והלא כבר נאמר וגם מקננו ילך עמנו, אלא משל הירא את דבר ה' מעבדי פרעה. הרי למדנו, שהירא את דבר ה', הם היו תקלה לישראל. מכאן אמרו: טוב שבגויים הרוג, טוב שבנחשים רצוץ את מוחו.|מקור=[[מדרש תנחומא]] [[פרשת בשלח]] ח' א'}}
 ב[[תלמוד ירושלמי]]{{הערה|תלמוד ירושלמי קידושין פרק ד הלכה יא בחלק מהנוסחאות}} וב[[מסכת סופרים]]{{הערה|{{ויקיטקסט|מסכת סופרים (דפוס אמסטרדם ת"ד)/טו|מסכת סופרים טו י}}}} מובא המאמר בשם רבי שמעון בר יוחאי. בחז"ל מובאים מאמרים נוספים ברוח זו בשם רשב"י : "אתם (היהודים) קרויים אדם ואין עובדי כוכבים קרויים אדם",{{הערה|{{בבלי|בבא מציעא|קיד|ב}}}} [[עשיו שונא ליעקב]].{{הערה|[[ספרי]] [[במדבר]] פרק ט' פסוק י'}}
 ==פרשנויות==
+בספרות היהודית קיים [[קונצנזוס]] שהמאמר כפשוטו אינו מהווה פסיקה [[הלכה|הלכתית]], יש שרואים בו [[דרש]] שנאמר בדרך [[גוזמה]], ויש שקיבלו אותו להלכה בשינויים שונים.
+בעלי ה[[תוספות]] מקבלים את המאמר להלכה אך מוסיפים שהמדובר הוא בשעת [[מלחמה]] בלבד, אך לא
 ==ראו גם==
 * [[גוי]]