לדלג לתוכן

מסכת סופרים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מסכת סופרים
מידע כללי
שפת המקור עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה ברייתא עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מסכת סופרים היא אחת מהמסכתות הקטנות – קובץ דינים ופסקי הלכות העוסק בדיני כתיבת ספר תורה, מנהגי תפילה ודינים אחרים.

במסכת סופרים 21 פרקים. בין כתבי היד וההדפסות הקדומות של המסכת, ישנם שינויי נוסחאות שונים.

יש שיטות שונות מתי נערכה מסכת סופרים, מזמן התנאים ועד המאה ה-10. כמו כן יש שיטות שונות היכן נערכה: ארץ ישראל, בבל, ואיטליה.

לדעת דברה ריד בלנק מסכת סופרים כנראה התחברה באיטליה במאה ה-9–10, משם הגיעה לאשכנז במאה ה-10–11, ולספרד רק במאה ה-13–14. היא סבורה שיש שלשה חלקים של מסכת סופרים:

  • פרקים א-ה הם בעצם מסכת ספר תורה עם הרחבות, שזמנה מזמן התנאים.
  • פרקים ו'-ט' הם ענייני מסורה שזמנם לאחר המאה ה-8 ונערכו על ידי עורך המסכת.
  • פרקים י-כא בענייני קריאת התורה ומועדים ועוד, נוספו על ידי עורך המסכת, והם עיבוד של מקורות שעמדו לפניו בעיקר מהתלמוד ירושלמי ועם הוספות מהבבלי ועוד מקורות.

אין אזכורים של מסכת סופרים בגניזה, והיא לא הוזכרה בדברי הגאונים. היא מוזכרת לראשונה בדברי רש״י במאה ה-11. חכמי ספרד לא הכירו אותה, עד לתקופת הרמב"ן שהכיר אותה מקשריו עם יהודי אשכנז.

יש במסכת סופרים מנהגים והלכות שונים שאינם מוזכרים בתלמוד הבבלי, ומנהגים שאינם כמנהג בבל או ארץ ישראל. מוזכר בה "רבותינו שבמערב", ונהגו בה יום טוב שני של גלויות.

המסכת נדפסת היום ברוב מהדורות תלמוד הבבלי אחרי מסכת הוריות.

תוכן המסכת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המסכת עוסקת בנושאים רבים השייכים לענייני כתיבת ספרי תורה תפילין ומזוזות, בין הנושאים, דנה המסכת בנושאים אלה:

  • פרקיה הראשונים של המסכת עוסק, כפי שרומז שמה של המסכת, בדינם הנוגעים לסופרים, כגון על איזה עורות יש לכתוב את ספרי התורה, ועל איזה חלק ממנו, באיזה דיו יש לכתוב, ועוד.
  • בפרקים שלאחר מכאן עוסקת הברייתא בדיני קדושת ספר תורה ושאר ספרי קודש, וכן בדיני שמות הקודש שאינם נמחקים.
  • בהמשך עוסקת המסכת בדיני כתיבה של מילים שונות בתורה בנביאים ובכתובים.
  • בפרק ט' מפרטת המסכת את דיני האותיות שכתיבתן שונה כגון אותיות שתיוגן שונה, ועוד.
  • הלכות קריאה בתורה, ומי הן הכשרים לקרוא וכדומה.
  • בפרק ט"ז עוסק הפרק בחשיבות לימוד התורה, ופחות בענייני הלכה.
  • בפרק י"ז עוסק בקריאת התורה של המועדים.
  • בפרק י"ח מפרטת הברייתא מהו השיר שנאמר בבית המקדש בימי חול בשבתות ובימים טובים.
  • בסוף המסכת, עוסקת הברייתא בדיני ברכת הלבנה והלדקת נר חנוכה ודיני פורים.

היחס למסכת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסכת סופרים ישנם פסקי הלכה ומנהג שונים שלא נזכרו בתלמוד הבבלי, או שנזכרו באופן שונה.

הראשונים והאחרונים נחלקו ביחסם למסכת זו: חלק מהראשונים והאחרונים שהכירו אותה ראו בה מקור מחייב, ואחרים לא סברו כך, כנראה על שום איחורה ביחס לתלמוד הבבלי, שנחשב ל"סוף הוראה"[1].

לדעת רבינו תם יש תוקף מחייב למסכת סופרים ויש מנהגים שעושים על פיו שלא כתלמוד הבבלי. אך לדעת הרא״ש הוא נתחבר קרוב לזמנו ואין לפסוק כמוהו נגד הירושלמי.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Debra Reed Blank, Soferim: A Commentary to Chapters 10-12 and a Reconsideration of the Evidence, Ph.D. dissertation, Jewish Theological Seminary, New York, 1998

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ראו רא"ש הלכות ספר תורה (סימן י"ג), שכתב: "נראה עיקר דהירושלמי הוא עיקר כנגד מסכת סופרים, כי מסכת סופרים נתחבר בדורות האחרונים ולא הובא מדבריו בתלמוד". וראו ביד מלאכי (כללי שני התלמודים, סימן י"ב) שהקשה על דבריו והוכיח ממסורת הש"ס שדברי מסכת סופרים צוטטו פעמים רבות בתלמוד. ובברכי יוסף (סימן תקפ"ב, אות ז') דחה הוכחה זו בכך שמסכת סופרים מצטטת דברים שנאמרו בדורות קודמים מהתלמוד או ממסורות שהיו בידם. וראו גם בשדי חמד (כללי הפוסקים, סימן ב' אות ג').
ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות תורנית. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.