מסכת סופרים
| מידע כללי | |
|---|---|
| שפת המקור |
עברית  |
| סוגה |
ברייתא |
  | |
מסכת סופרים היא אחת מהמסכתות הקטנות - קובץ דינים ופסקי הלכות העוסק בדיני כתיבת ספר תורה, מנהגי תפילה ודינים אחרים.
במסכת סופרים 21 פרקים. בין כתבי היד וההדפסות הקדומות של המסכת, ישנם שינויי נוסחאות שונים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מסכת סופרים נערכה ככל הנראה בארץ ישראל בתקופת הגאונים במאה השמינית, ויש בה מנהגים והלכות שונים שאינם מוזכרים בתלמוד הבבלי. נדפס היום ברוב מהדורות תלמוד הבבלי אחרי מסכת הוריות.
המסכת הייתה ידועה כבר לגאונים ולרבינו חננאל, ויש שכינוה 'גמרא ירושלמית'[1], עם זאת חכמי ספרד לא הכירו אותה, עד לתקופת הרמב"ן שהכיר אותה מקשריו עם יהודי אשכנז.
בדורות האחרונים התגלה כתב יד שבו נוסח שונה של חלקים ממסכת סופרים, והיו שכינו אותו "מסכת ספר תורה".
תוכן המסכת
[עריכת קוד מקור | עריכה]המסכת עוסקת בנושאים רבים השייכים לענייני כתיבת ספרי תורה תפילין ומזוזות, בין הנושאים, דנה המסכת בנושאים אלה:
- פרקיה הראשונים של המסכת עוסק, כפי שרומז שמה של המסכת, בדינם הנוגעים לסופרים, כגון על איזה עורות יש לכתוב את ספרי התורה, ועל איזה חלק ממנו, באיזה דיו יש לכתוב, ועוד.
- בפרקים שלאחר מכאן עוסקת הברייתא בדיני קדושת ספר תורה ושאר ספרי קודש, וכן בדיני שמות הקודש שאינם נמחקים.
- בהמשך עוסקת המסכת בדיני כתיבה של מילים שונות בתורה בנביאים ובכתובים.
- בפרק ט' מפרטת המסכת את דיני האותיות שכתיבתן שונה כגון אותיות שתיוגן שונה, ועוד.
- הלכות קריאה בתורה, ומי הן הכשרים לקרוא וכדומה.
- בפרק ט"ז עוסק הפרק בחשיבות לימוד התורה, ופחות בענייני הלכה.
- בפרק י"ז עוסק בקריאת התורה של המועדים.
- בפרק י"ח מפרטת הברייתא מהו השיר שנאמר בבית המקדש בימי חול בשבתות ובימים טובים.
- בסוף המסכת, עוסקת הברייתא בדיני ברכת הלבנה והלדקת נר חנוכה ודיני פורים.
היחס למסכת
[עריכת קוד מקור | עריכה]במסכת סופרים ישנם פסקי הלכה ומנהג שונים שלא נזכרו בבלי, או שנזכרו באופן שונה.
הראשונים והאחרונים נחלקו ביחסם למסכת זו: חלק מהראשונים והאחרונים שהכירו אותה ראו בה מקור מחייב, ואחרים לא סברו כך, כנראה על שום איחורה ביחס לתלמוד הבבלי, שנחשב ל"סוף הוראה"[2].
במחקר
[עריכת קוד מקור | עריכה]במחקר מקובל שמסכת סופרים מורכבת לפחות משלשה חיבורים קדומים שלא הגיעו לידינו:
- הפרקים הראשונים (פרקים א-ה) מורכבים מ'מסכת סופרים' הקדומה ומחיבור נוסף.
- פרקים נוספים (ו'-י"ח) מורכבים מליקוט הלכות שקשורות לסת"ם.
- שאר הפרקים מורכבים מדינים בנושא תפילה, קריאה בתורה, הלכות חנוכה, פורים ואגדות. מפרקים אלו נוצרה כמסכת בפני עצמה 'מסכת ספר תורה', שהיא קיצור מהלכות ספר תורה הנוגעות לסופרי סת"ם. בתלמוד בבלי במסכת מנחות בפרק הרביעי יש הרחבה של דינים אלה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מסכת סופרים מוקלדת ע"פ דפוס אמסטרדם ת"ד, באתר ויקיטקסט- מסכת סופרים, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- מהדורה מדעית עם ביאור בגרמנית מאת הרב ד"ר יואל הכהן מילר, מסכת סופרים, ליפסיא, תרל"ח, באתר היברובוקס
- מהדורה מדעית ע"פ כתבי-יד מאת הרב ד"ר מיכאל היגער, מסכת סופרים, ניו יורק, תרצ"ז - 1937, באתר היברובוקס
- שאול ליברמן, ביקורת על מהדורת היגער, קרית ספר טו,א (תרצ"ח), עמ' 56–60
- מסכת סופרים, במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית, כולל ניתוח מילוני
- מסכת סופרים, טקסט דיגיטלי באתר ספריא
- מסכת סופרים, באתר אוצר הספרים היהודי השיתופי – מבוסס על מהדורת היגער
- יהודה אריה בלוי, בנימין זאב בכר, "מסכת סופרים", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ראה רמב"ן בחידושיו על מסכת מגילה.
- ^ ראו רא"ש הלכות ספר תורה (סימן יג), שכתב: "נראה עיקר דהירושלמי הוא עיקר כנגד מסכת סופרים, כי מסכת סופרים נתחבר בדורות האחרונים ולא הובא מדבריו בתלמוד". וראו ביד מלאכי (כללי שני התלמודים סימן יב) שהקשה על דבריו והוכיח ממסורת הש"ס שדברי מסכת סופרים צוטטו פעמים רבות בתלמוד. ובברכי יוסף (סימן תקפ"ב אות ז) דחה הוכחה זו בכך שמסכת סופרים מצטטת דברים שנאמרו בדורות קודמים מהתלמוד או ממסורות שהיו בידם. וראו גם בשדי חמד (כללי הפוסקים, סימן ב' אות ג').
| בקרת זהויות |
|
|---|
