אוריאלה וייט – הבדלי גרסאות

אוריאלה וייט
	תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.; נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה	30 בנובמבר 1949; חיפה, ישראל
פטירה	30 בנובמבר 1993 (בגיל 44)
מדינה	ישראל
מקום לימודים	סטודיו למשחק ניסן נתיב
	פרופיל ב-IMDb

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־15:40, 30 ביולי 2021

אוֹריאלה וייט (6 בדצמבר 1949 – 2 ביוני 1994) הייתה שחקנית ורקדנית ישראלית.

ביוגרפיה

וויט גדלה בחיפה מגיל 13, אביה אמנון היה רוקח. בילדותה למדה בלט קאלסי. היא למדה משחק בסטודיו למשחק ניסן נתיב בתל אביב,^[1] בעלת תואר ראשון בספרות מאוניברסיטת תל אביב. ב-1979 נסעה וייט לפריז ולמדה פנטומימה ותנועה אצל ז'אק לקוק ואטיין דקרו. באותה התקופה התחתנה עם בחור בריטי וזמן קצר אחרי הנישואים התגרשו. זמן קצר לאחר הגירושים התמכרה לסמים, אך הצליחה להיגמל. לאחר הגמילה ילדה וויט את בתה היחידה.

וויט שיחקה בהצגות אחדות בתיאטרון הקאמרי ("כרגע לא פנוי"),^[2] רקדה בלהקת המחול של אושרה אלקיים ובלהקת ענבל.^[3]

וייט נפטרה ממחלת-הסרטן הניחה אחריה בת, אם ואח בשם דני שהתאבד זמן קצר לאחר מותה.

קולנוע

הצד השני - 1972^[4]
שוד הטלפונים הגדול - צילה, 1972
סרט וארוחת בוקר - 1977^[5]
מיליונר בצרות - תפקיד נשי ראשי, גילה פרסמן, 1978
סופו של מילטון לוי - 1981

טלוויזיה

מקום אחר
אגדות לוד
בראשית
מי ורדים מפורט סעיד^[6]
מה פתאום

קישורים חיצוניים

תבנית:פרופילי קולנוענים

אוריאלה וייט, בתוך: שמעון לב-ארי, "מדריך 100 שנה לתיאטרון העברי", באתר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב
חוה נובק, כוכבים ולילות - מי רוצה לשחק עם תדי תומא?, דבר, 6 ביולי 1972

הערות שוליים

^ בוגרי סטודיו למשחק ניסן נתיב, 1968 - 1971
^ איה אורנשטיין, הערומים והחיים, מעריב, 24 במאי 1979
^ השחקנית רוקדת לכבוד תל אביב, מעריב, 3 במאי 1979
^ צפוי מבול חדש של סרטים ישראלים - לפסטיבל ונציה, דבר, 17 באוגוסט 1972
^ מול המצלמות... על המסך, דבר, 10 בפברואר 1977
^ מי ורדים מהטלוויזיה, מעריב, 4 באוגוסט 1972

[1] בוגרי סטודיו למשחק ניסן נתיב, 1968 - 1971

[2] איה אורנשטיין, הערומים והחיים, מעריב, 24 במאי 1979

[3] השחקנית רוקדת לכבוד תל אביב, מעריב, 3 במאי 1979

[4] צפוי מבול חדש של סרטים ישראלים - לפסטיבל ונציה, דבר, 17 באוגוסט 1972

[5] מול המצלמות... על המסך, דבר, 10 בפברואר 1977

[6] מי ורדים מהטלוויזיה, מעריב, 4 באוגוסט 1972

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

@@ שורה 4: / שורה 4: @@
 == ביוגרפיה ==
-וייט גדלה ב[[חיפה]]. בילדותה למדה [[בלט]] קאלסי. היא למדה משחק ב[[סטודיו למשחק ניסן נתיב]] ב[[תל אביב]],{{הערה|[http://www.nissan-nativ.org.il/בוגרים/תל-אביב/item/154-ו.html בוגרי סטודיו למשחק ניסן נתיב, 1968 - 1971]}} בעלת [[תואר ראשון]] בספרות מ[[אוניברסיטת תל אביב]]. ב-[[1979]] נסעה וייט ל[[פריז]], ולמדה [[פנטומימה]] ותנועה אצל [[ז'אק לקוק]] ו[[אטיין דקרו]]. היא שיחקה בהצגות אחדות ב[[התיאטרון הקאמרי|תיאטרון הקאמרי]] ("כרגע לא פנוי"),{{הערה|{{מעריב|איה אורנשטיין|הערומים והחיים|1979/05/24|03603}}}} רקדה בלהקת המחול של [[אושרה אלקיים]] וב[[להקת ענבל]].{{הערה|{{מעריב||השחקנית רוקדת לכבוד תל אביב|1979/05/03|04404}}}}
+וויט גדלה ב[[חיפה]] מגיל 13, אביה אמנון היה רוקח. בילדותה למדה [[בלט]] קאלסי. היא למדה משחק ב[[סטודיו למשחק ניסן נתיב]] ב[[תל אביב]],{{הערה|[http://www.nissan-nativ.org.il/בוגרים/תל-אביב/item/154-ו.html בוגרי סטודיו למשחק ניסן נתיב, 1968 - 1971]}} בעלת [[תואר ראשון]] בספרות מ[[אוניברסיטת תל אביב]]. ב-[[1979]] נסעה וייט ל[[פריז]] ולמדה [[פנטומימה]] ותנועה אצל [[ז'אק לקוק]] ו[[אטיין דקרו]]. באותה התקופה התחתנה עם  בחור בריטי וזמן קצר אחרי הנישואים התגרשו.
+זמן קצר לאחר הגירושים התמכרה לסמים, אך הצליחה להיגמל. לאחר הגמילה ילדה וויט את בתה היחידה.
+וויט שיחקה בהצגות אחדות ב[[התיאטרון הקאמרי|תיאטרון הקאמרי]] ("כרגע לא פנוי"),{{הערה|{{מעריב|איה אורנשטיין|הערומים והחיים|1979/05/24|03603}}}} רקדה בלהקת המחול של [[אושרה אלקיים]] וב[[להקת ענבל]].{{הערה|{{מעריב||השחקנית רוקדת לכבוד תל אביב|1979/05/03|04404}}}}
-וייט נפטרה ביום-הולדתה הארבעים וארבעה ממחלת-הסרטן. הניחה אחריה בת, אם ואח.
+וייט נפטרה ממחלת-הסרטן הניחה אחריה בת, אם ואח בשם דני שהתאבד זמן קצר לאחר מותה.
 ===קולנוע===